הדולר הפתיע רבים כשזינק אל עבר 3.97 שקלים, רמה שבה נסחר בפעם האחרונה רק ב 2009. אבל למעשה אין כאן שום הפתעה. גם אין צורך בניתוחים טכניים מורכבים על מנת להסביר את המהלך. התשובה נמצאת בכללי היסוד של מאקרו כלכלה.
תנועת מקלחיים של שני כוחות גדולים דוחפים את הדולר כלפי מעלה. לשני הכוחות יש מחנה משותף - פחד עמוק. הראשון הוא החלשות האירו בעולם, תהליך שכבר נמשך זמן מה. לאחר שהנגיד החדש יחסית של הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, עשה דבר שלא יעשה, ואמר את האמת למשקיעים, קצב ההחלשות של האירו אפילו מתגבר.
האירו צפוי להמשיך ולהחלש כנגד רוב המטבעות, אם כי בתנודתיות גבוהה, עד שיקרה אחד מהשניים - יווצר איזון תקציבי במדינות החלשות - תרחיש לא סביר, או שהן תפרושנה מהגוש, והמדינות החזקות יחזירו את האיתנות למטבע. בכל מקרה, שני המהלכים לא צפויים להתרחש לפני הבחירות בארה"ב וסביר יותר שבמהלך 2013.
דקדוק פנימי
לא ניתן להסביר את הזינוק בשער הדולר כנגד השקל רק בההשפעה העולמית. אם נבחן מטבעות של מדינות אחרות ביחס לדולר, למשל אוסטרליה ובריטניה, נגלה שהמטבעות שלהן לא נחלשו בהשוואה לדולר בשיעור דומה לשקל. מכאן ברור שלחולשת השקל ביחס לדולר נובעת גם מהשפעות מקומיות.
הכוח השני בתנועת המלקחיים המעלה את הדולר הוא אי היציבות במדיניות התקציבית פיסקאלית של ממשלת ישראל. ממשלת נתניהו נהנתה עד לפני כמה חודשים להערכה מצד המשקיעים הזרים. תקציב מסודר, דו שנתי, אי הדפסת כסף, יעדי גרעון נמוכים ועמידה קפדנית במסגרת התקציב. כל זה בשילוב ריבית אטרקטיבית על השקל ושקט ביטחוני. המדיניות הזו הביאה לישראל השקעות הוניות לטווח ארוך יחסית.
משרד האוצר הודיע על הורדת התחזית לגביית המיסים ב-2012, דבר שיביא לאי עמידה ביעד הגרעון, יחד עם אי יציבות פוליטית, הכרזה על בחירות ואז על ביטולן, כניסה של שותפים "יקרים" לקואליציה, התהליכים במצרים וסוריה, וירידה בריבית על השקל.
המחסל מספר אחת
כל אלה מכניסים את הזרים ללחץ. הגרעון הוא "המחסל מספר אחת" של הכלכלות הים תיכוניות, ובמנגנוני ניהול הסיכונים של המוסדיים בעולם המערבי, לפרמטר הגרעון יש משקל רב. הם כבר היו בסרט "המחסל 1" ו"המחסל 2", והם חוסלו בהרבה מאוד כסף. הם לא רוצים להיות בסרט הזה שוב.
לכן, כשראש הממשלה הכריז על העלאת יעד הגרעון, הנורות האדומות החלו להבהב, והצופרים במשרדי ההנהלה של המוסדיים הופעלו. "אנחנו לא נאבד את הכיסא בגלל שלא צפינו את ההתדרדרות בישראל" חושבים שם. עדיף לוותר על ההשקעות בישראל ולא על הבונוס.
מכאן הדרך לצימצום החשיפה לישראל היא הדרגתית. המוסדיים לא יכולים לצאת מייד בגלל הנזילות הנמוכה בשוק המקומי. עם זאת, ניכר שכאשר הדולר מתחזק בעולם, הוא מתחזק יותר מול השקל, ובכל פעם שהדולר נחלש בעולם, ביחס לשקל הוא נחלש פחות.
גם הלחץ השני בתנועת המלקחיים צפוי להמשך, אלא אם יצליח ממשל נתניהו לצמצם את ההוצאה הציבורית, או להגדיל את גביית המס ובכך לצמצם את הגרעון. כיוון שהרוחות הנושבות בישראל מעודדות דווקא את הגדלת הגרעון, תרחיש הצימצום נראה פחות סביר.
לכן לא אופתע אם הדולר ימשיך להתחזק ביחס לשקל, גם מעבר לשער ארבעה שקלים לדולר.
-
טל זהר עבדה הוא מנכ"ל FXCM ישראל, בית ההשקעות הגדול בעולם למסחר במט"ח, מדדי מניות וסחורות. נסחר בבורסה של ניו יורק (NYSE:FXCM) -
-
אין לראות בנכתב הצעה או ייעוץ למסחר במט"ח או בכל נייר ערך לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
