ההבדל בין טייס לדייל

תוצאות הסיבוב הנוכחי במאבק בין עובדי אל על וטייסיה להנהלת החברה צפויות להשפיע לא רק על עתידה של חברת התעופה הלאומית לשעבר, אלא גם על אופיה. ובמאבק על אופיה העתידי של אל על, כל אחד מהצדדים נחוש למצות את צדקתו.

מה שהופך את המאבק לקשה יותר, ורווי אמוציות, הוא הממד האישי: רבים מהטייסים ומקברניטי אל על מכירים את מנכ"ל החברה, אליעזר שקדי, מימי השירות המשותף בחיל האוויר. הם טסו יחדיו במשימות מסוכנות, בילו ביחד עם המשפחות וגם "נלחמו" אחד בשני, בין אם בסימולטורים ובין אם באימוני קרב.

השכר שעורר את הסערה

מינויו של שקדי לתפקיד מנכ"ל אל על בתחילת 2010 התקבל בתחילה בצורה חיובית על-ידי הטייסים. אחרי חיים רומנו, שנתפס כמנכ"ל שכיר ש"חלב" את החברה, שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר, זכה לאמון מצד הטייסים. הגם שהיה חסר ניסיון ניהולי בעולם העסקים, העובדה שהגיע מחיל האוויר - שבו שמים דגש על תחקור, למידה מטעויות והפקת לקחים - הקנתה לו נקודות זכות רבות בקרב טייסי אל על, שחלקם היו פקודיו בעבר.

מה שללא ספק שבר את האמון הזה, וערער את מערך היחסים בין המנכ"ל לטייסיו, היה השכר המדהים שבו זכה שקדי בשנת 2010. את השנה הראשונה בתפקידו החדש, שבה תנאי המאקרו המשפיעים על החברה היו טובים (מחירי נפט נמוכים, שער דולר גבוה), סיימה אל על עם רווח של 57 מיליון דולר.

שקדי, כנגזר מחוזה ההעסקה שלו, זכה עוד בטרם הספיק להטביע את חותמו בחברה לשכר בעלות של 16.8 מיליון שקל, מרביתו במזומן. שקדי אמנם ביצע מהלך נדיר למנכ"ל שכיר, והחזיר מחצית מהבונוס שהוענק לו באותה שנה (5.5 מיליון שקל) בדרך של הקמת קרן מצוינות לעובדים. אבל בדיעבד, השכר המופרז שקיבל היה הקרע הראשון בינו לבין עובדיו, קרע שהלך והעמיק ככל שעבר הזמן, ולטייסים התברר שהוא לא "אחד משלהם". גם קיצוץ בשכר ההנהלה שביצע שקדי בנובמבר אשתקד לא סייע לשנות את תדמיתו בקרב הטייסים.

נכון להיום מתנגדים טייסי אל על, שטוענים ששכרם נשחק במשך השנים, לקיצוץ שמבקש לבצע שקדי בתנאי העסקתם, בשעה שההנהלה לא מבצעת תוכנית התייעלות משלה. אל על מפעילה היום 37 מטוסים, ולא בכדי הבדיחה הרווחת בקרב עובדי החברה היא שישנו סמנכ"ל או ראש אגף על כל מטוס של החברה.

מנגד, שקדי מבקש לסיים את "שלטון הטייסים" בחברה. שקדי, ששם דגש על נושא השירות וההתמקדות בלקוח, רתח מזעם כאשר אחד הנוסעים התלונן לאחרונה על כך ששלושה טייסים טסו במחלקה הראשונה בניגוד לנוהלי החברה, וזאת על סמך "שיקול דעת הקברניט במטוס".

שכרם של אנשי צוות האוויר מהווה אף הוא סלע מחלוקת, כיוון שהוא יוצר שני סוגי עובדים בחברה. מצד אחד, העובדים הוותיקים, שהשכר שלהם מעוגן בהסכמים הסתדרותיים, והם זוכים לתנאים מפנקים במיוחד, בוודאי בהשוואה לתנאיהם של העובדים הזמניים בחברה - מה שיוצר מתחים בין העובדים.

לא יישאר על מה להילחם

כך לדוגמה, מנהל שירות בטיסה (פרסר) ותיק, יכול להרוויח בטיסה טרנס-אטלנטית אחת משכורת חודשית של דייל שעובד אתו באותה טיסה; כאשר ינחתו ביעד, גובה האש"ל שיקבלו יעמוד על 8 דולרים לשעה, כאשר דייל רגיל זכאי לסכום של פחות ממחצית מכך. באשר לטייסים, עשרות רבות של טייסים ותיקים מרוויחים בחודשי העומס משכורות של שש ספרות.

עוד מוקדם לדעת מי יפיל את מי בקרב האוויר הנוכחי באל על, אולם מי שלבטח יוצא נפסד מהמלחמה הזו הם בעלי המניות בחברה, הנאבקת על קיומה על רקע מצב פיננסי קשה ותחרות גוברת. בסוף עוד עלול להתברר לצדדים שכבר לא נשאר על מה להילחם.