על איזה "שוויון" מדבר הג'ובניק?

פתאום קפץ לו הלפיד, ליאיר.

ביבי נכנע לעסקנים החרדים הוא מקונן בכאב ומתקשה להסתיר את החיוך שלו, סוף-סוף יש לו שור שחור לאחוז בקרניו ולחזור להיות רלוונטי.

למעלה משעתיים שאני נובר בקדחתנות ברשימת אנשי הקשר הרשומים בסלולארי הכשר כדי למצוא מספר טלפון של מכר חילוני לרפואה. אני חייב לברר אצלו נואשות איך מצדיעים. כן, נו, המחווה הגופנית הפשוטה הזאת שלומדים כנראה בטירונות. אני הרי לא יודע איך עושים אותה, חרדי שכמותי, אז רציתי, אוח כמה רציתי, ללמוד את אמנות ההצדעה כדי לדעת איך עלי להצדיע ללוחם האגדי ביותר שקם לעם ישראל מאז פרוץ הציונות: יאיר לפיד.

מה זאת אומרת. הבחור מפגין נגדנו על השתמטותנו. הוא טוען בחיוך ממיס מסָכִים שהוא מממן אותנו במיליארד וחצי לשנה או משהו דומה. וכי לא מגיע לו פרס על אומץ לב. ההצדעה היא המינימום שאוכל להעניק לגיבור העטוף בשחור המחמיא לגִזרה.

זה הרי הקרב הראשון הבאמת-מסוכן שבו הוא משתתף, הלוחם האגדי הזה, מראשית חלדו עלי אדמות. למעט, כמובן, את קרבות הקראטה האהובים עליו, קרבות שבהם אפשר בכל רגע לצעוק פּוּס.

הכזבים כשיטה מנצחת

יסלחו לי המפגינים במאהל הפריירים, אלו מהם שבאים בכוונות טובות, אבל כל עוד אדם כיאיר לפיד צועד בהפגנתם כחתן מאושר אל תחת קטיפת חופתו הפוליטית, אל להם להתלונן על הפוליטיזציה שצובעת את ההפגנות היזומות, בין אם נכחו בהן חמשת אלפים איש או עשרים אלף.

איך ניתן לפתוח בשיח מול איש שמימיו לא לחם במלחמה כלשהי. איך ניתן לפתוח בשיח מול איש שמימיו לא לחם במלחמה כלשהי ולא היה לוחם. למפונק הזה יש בכלל זכות עמידה נגדנו?!

מילא הוא, בינו לבינו, שאין לו בעיה מוסרית או מצפונית לצאת עם רזומה של ג'ובניק ולהשמיץ את החרדים, בזה אין כל חדש תחת השמש שזורחת לו מהנחת העצמית. זה מכבר תוארו הוא אומנותו, וכל השאר שולי. קו הלחימה שלו הוא 'עשה מעט ואמור הרבה ויפה'.

רק בשיטת הכזבים הנפלאה הזאת הוא יכול - למרות הכנסותיו המנופחות - להחשיב את עצמו לאיש מעמד-הביניים בגלל בתו האוטיסטית; להתמקם על גל השכול הלאומי ביום הזיכרון לחללי צה"ל בגלל הכאב (האמיתי והמפלח) על מות אחותו שנהרגה בתאונת דרכים מצערת; לקבל תואר אקדמאי בכיר נטול בגרויות בזכות אהבתה של אוניברסיטת בר-אילן; לדברר את גוויית אביו המת בכוח כתיבתו הרהוטה; לפזר טעויות מביכות בהיסטוריה בזכות הלייקים בפייסבוק ולשאוף לכס ראשות הממשלה בגלל שאבא שלו והוא חברים של אולמרט או משהו.

פלא איך לא כתבו עליו בלדה לסוכן כפול. חתיכת כישרון ורזומה.

ככה הוא ואין סיכוי לשינוי. אבל מה אתכם, מפגינים ומארגני ההפגנות. עזבו מה הוא חושב על עצמו או את עצמו. האם אינכם מריחים את צחנת העיוות כשכתב מגזין צבאי בדימוס הוא הפנים שלכם בדרישת השוויון לנטל. יאיר לפיד שמסר נפשו על קדושת מכונת הכתיבה באולפן ממוזג? הוא הדוגמא לשוויון?

בועז נול ששהה בנכר שמונה שנים בעשיית הון ושלטון ושירת יום אחד (!) במילואים? ואולי עידן מילר שהמית את עצמו 18 שנה באוהלה של אולפני גל"צ? הם ידברו על שוויון בנטל?! על איזה נטל הם מדברים איתנו. נטל הג'ל על הבלורית או נטל החיוך על הסנטר?! למה שלא תציבו את אביב גפן או את איתי טיראן בראש ההפגנה ודי.

האש והעשן היחידים שראה מר לפיד בחייו המאושרים והמפונקים הם קרבות צבעוניים ורווי אקשן של סרטי הוליווד אי שם בחורף 95 כששאף להיות תסריטאי או משהו דומה. והוא מטיף לנו?! אם הצביעות היתה זהב, כי אז היה לפיד יכול בקלות לנטוש את מעמד הביניים...

חבר מבין חבר

השמועות מלחשות כי יועצו הפוליטי העכשווי של יאיר לפיד הוא אהוד אולמרט. עוד לוחם אגדי ולמוד-קרבות שהעביר גם הוא, כמו לפיד, את שירותו הצבאי המתיש והמסוכן במערכת המגזין 'במחנה', אותה חממה מוגנת שתחת כנפי כסותה הקיז לפיד ג'וניור את דמו הכחול למען המדינה. ההבדל ביניהם הוא שאולמרט הספיק בחייו גם לשלוח 117 חיילים אל מותם במלחמת לבנון השניה ויאיר לפיד עוד לא הזדמן לכך, אם כי הוא מתקרב לשם. אגב, את ילדיו שלח אולמרט למות באוהלה של ארצות-הברית.

כשהפראיירים (באמת פראיירים, אם ככה) מקבלים בחיוכים ידידותיים מניפולטור ציני וחייכן שכל עם ישראל וחייליו יודעים כי הוא מכוון לפוליטיקה, אנו רשאים להסיק מסקנה אחת: אתם לא באמת רוצים אותנו בצבא. אתם רוצים משהו אחר לגמרי. אתם צועקים שוויון ומתכוונים שלטון.

ולא, לא צריך להיות קצין מודיעין כמו בועז נול כדי לפענח את הדבר הסמוי הזה שאליו אתם שואפים. הנה, שאול מופז, רמטכ"ל בדימוס ופוליטיקאי די גרוע בהווה, גורש מההפגנה בקריאות בוז, אבל לפיד התקבל בתשואות חן.

אם היו כנות והוגנות נושבות במניעי ומנועי המפגינים היה היחס לשני האישים הללו הפוך לחלוטין: בוז ללפיד וכבוד למופז. מי משניהם נשא יותר בנטל?! מי?!

מהו חטאו של מופז? השתמטות? פרזיטיות? לימוד-תורה? מדובר ברב-אלוף. מהי חשיבותו של לפיד? לחימה בתנאי שטח? כיבוש עמדות אויב? הצלת חברים תחת אש?

חטאו של מופז אחד הוא: החבירה לנתניהו. זהו החטא והבוז היה עונשו. וזו הסיבה הערומה לכך שלפיד מתקבל בתשואות חן כי הוא היחיד שיכול להביס את ביבי. לא צבא ולא שוויון, אך ורק שלטון. וללבי החרד מתגנבת תקווה קלושה שלפיד ייבחר לכנסת רק כדי שנפוצץ את בועת אשליותיו על פניו ונוכיח לו את אפסיותו ביכולת לבצע שינויים.

עֲמוֹד נוח, לפיד, המשמר יעבור לדום ואתה תגיע לכנסת. אל דאגה. רק דגֵל את נשקך נגד החרדים ותפסיק לבלבל לנו את המוח על שירות צבאי. אתה בכלל לא יודע מה זה. לך תעבוד על מישהו אחר.

תתחילו לדבר שטויות

ולקינוח, אנקדוטה: היה זה סטודנט טרי שביומו הראשון באקדמיה שיסע את הרצאתו של הפרופסור המלומד בשאלה מתריסה. הפרופסור עצר והביט אליו משועשע: "זה אפילו לא שטויות מה שאתה שואל. כשתתחיל לדבר שטויות אתייחס לדבריך".

חלף שבוע, סטודנטֵנוּ הספיק להכיר את החומר לעומקו ולרוחבו ובהרצאה הבאה, שוב שיסע את דבר הפרופסור בשאלה מתריסה. הפעם נשמע הפרופסור מרוצה: "או, סטודנט יקר, סופסוף התחלת לדבר שטויות. עכשיו, אוכל לענות ולהוכיח לך עד כמה דיברת לא לעניין".

פראיירים יקרים, כל עוד תתנו ללפיד ודומיו לדברר אתכם, אנחנו לא יכולים לענות לכם. כי אתם אפילו לא מדברים שטויות. כשתסלקו מהזירה את הצבועים המניפולטיביים ואת הנצלנים האמיתיים שרוכבים על הגב השחוח שלכם בדרכם לקריירה פוליטית נוסקת - או אז נוכל לנסות לפַתֵּח רב-שיח הגון ולהסביר את צדקת דרכנו.

הכותב סופר ועיתונאי ויהודי חרדי.

מספריו: "שוליים של מעלה", "שוליים של זהב", "אם-סגולה"