רפורמה משמעותית בהליכי פשיטת-רגל: כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, הודיע על סדרה של שינויים שהוא יוזם במתווה ההליכים להכרזה על פושטי-רגל על-ידי בתי המשפט.
בבסיס השינויים, שאינם מצריכים תיקוני חקיקה ושנעשו בתיאום עם מערכת בתי המשפט - קציבת משך הזמן של הליך פשיטת-הרגל, כך שבתוך 18 חודשים מיום הגשת הבקשה על-ידי החייב, יכין המנהל המיוחד תוכנית פירעון, שתקבע את משך הזמן הנותר עד לסיום הליך פשיטת-הרגל וקבלת הפטר לחייב מיתרת חובותיו. המתווה החדש אמור להתחיל לפעול במהלך השנה הקרובה.
מטרת השינוי שמקדם הכנ"ר היא התוויית מסלול מובנה ותחום בלוחות זמנים לבחינת יכולתו הכלכלית של חייב, לגילוי רכושו, לפירעון מושכל לנושיו ולהשבת החייב למעגל היצרני במשק. במשרד המשפטים אומרים כי השינוי המשמעותי בהליכי פשיטת-רגל יביא להגדלת יעילותם במידה ניכרת.
ואולם, קציבת משך הזמן על-ידי המנהלים המיוחדים, בהתבסס על יכולתו הכלכלית של החייב והיקף חובותיו, עשויה לייצר התנגדות מצד המנהלים המיוחדים עצמם, מאחר שקציבת ההליך משמעה גם קציבת משך הזמן שבו הם מקבלים שכר בתיק. דבר זה עשוי לגרום לכך שתוכנית הפירעון שתיקבע לחייבים תהיה קשה ובלתי ריאלית, וזאת במטרה להאריך את "משך חייו" של התיק ולדחות עוד ועוד את סיומו.
אופק לסיום
מאז נכנס לתפקידו לפני כשנה בחן האן את ההליכים הקיימים לפשיטת-רגל, ומצא כי הכשל העיקרי בהליך הנוכחי הוא שלאחר פתיחת התיק ותחילת הסדר התשלומים על-ידי החייב, אין כל אירוע ה"מעורר" את הצדדים לבקש לסיימו ולהעניק הפטר לחייבים מיתרת חובותיהם. כתוצאה מכך תיקי פשיטת-רגל נמשכים שנים רבות, ואף נשכחים ו"נקברים" תחת תיקים חדשים יותר הנערמים על שולחנם של השופטים ושל המנהלים המיוחדים.
לדברי פרופ' האן, הכונס הרשמי, "קציבת פרק זמן מוגדר להליכים תאפשר לנושים לזכות בפירעון בתוך זמן קצוב ותתן לחייב אופק לסיום ההליך ולשיבתו לפסים יצרניים במשק הישראלי, תוך מיצוי יכולותיו הכלכליות, המקצועיות והיזמיות.
"כמו כן, מתן הפטר כנגד גילוי מלא על רכושו של החייב הוא מתכון לתמרוץ החייב לשתף פעולה עם המנהל המיוחד והנושים ולהשיא את הרכוש שיעמוד לפירעון לנושים. מגמות אלה תואמות את המדיניות הנוהגת בכלכלות המערב ואת עיקרי דוח המחקר העדכני של הבנק העולמי בעניין חדלות הפירעון של יחידים".
גילוי מרצון
לפי המתווה החדש שיזם האן, החל מפתיחת הליך פשיטת-הרגל תיקצב תקופה של שנה וחצי, שבה המנהל המיוחד שיתמנה יחקור את החייב ויבחן את יכולתו הכלכלית, רכושו ויכולת השתכרותו. בתקופה זו ייבדקו גם תביעות החוב שיגישו הנושים, על מנת להציג תמונה מהימנה על היקף חובותיו ונכסיו של החייב.
בניגוד למצב הקיים היום, שבו חייבים מסתירים נכסים ש"הוברחו" לבעלות של אנשים אחרים, וגילוי של נכסים מוברחים מונע מהם לקבל הפטר בתום ההליך, מבקש האן ליצור תוכנית של גילוי מרצון, הדומה למבצעי החזרת ציוד צבאי שיוזם צה"ל.
לפי התוכנית, גילוי מלא מצד החייב על אודות רכושו, כולל רכוש המצוי בידי אחרים, יסייע לו לזכות בהפטר בסוף ההליך. ואולם אי-גילוי או הסתרה של מידע או רכוש מצד החייב יפגעו ביכולתו להשיג הפטר ויגרמו לנקיטת הליכים נגדו, לרבות אכיפה פלילית. לצורך כך, הכונס הרשמי והמנהלים המיוחדים מתכוונים להעמיק את חקירותיהם ביחס לחייב ורכושו.
כעבור שנה וחצי מפתיחת ההליך יציג המנהל המיוחד לכונס הרשמי ולבית המשפט תוכנית פירעון של החייב, שתושתת על רכושו הקיים של החייב ויכולת השתכרותו, כפי שנקבעה על-ידי המנהל המיוחד. מכאן ואילך, החייב ישלם במשך שנים אחדות תשלומים קבועים, שייקצבו על-ידי המנהל המיוחד על סמך מידע כלכלי מקיף הנסמך על חקירותיו. מטבע הדברים, חלק מהכנסותיו של החייב יישאר בידיו לשם קיום בני ביתו וכתמריץ להגדלת הכנסתו.
אחד היתרונות החשובים שרואה האן במתווה החדש, הוא כל הצדדים, הנושים והחייב, יידעו מהו פרק הזמן הקצוב עד לסופו של ההליך, לפירעון החובות בפועל לנושים, ולקבלת הפטר לחייב עם עמידתו בתוכנית הפירעון, שקבע לו המנהל המיוחד. זאת, לעומת הבעיה המרכזית בהליך המתנהל כיום, שהיא היעדר מסגרת זמן מובנית וברורה לביצוע הפעולות השונות בהליך, כגון בדיקת תביעות החוב שהוגשו על-ידי הנושים וחלוקת הדיבידנד.
גם אורכו הכולל של ההליך איננו מוגדר, והוא תלוי בנפשות הפועלות בכל תיק. ההליך גם איננו יוצר תמריצים מספקים לחייב לשתף פעולה עם המנהל המיוחד והנושים לשם הגדלת הרכוש שיעמוד לפירעון חובותיהם, ולחזרתו של החייב למעגל היצרני במשק.
פיקוח על המנהל המיוחד
כיום, עם פתיחת הליך פשיטת-רגל, באמצעות צו כינוס נכסים שניתן על-ידי בית המשפט, מוטלים על החייב תשלומים חודשיים לקופת הכינוס. תשלומים אלה נקבעים על סמך מידע חלקי על יכולתו הכספית של החייב. בהמשך, מתמנה לחייב מנהל מיוחד החוקר אותו ומרכז את תביעות החוב של הנושים. בסוף ההליך, ולאחר שעמד בדרישות שהוטלו עליו בהליך, החייב זכאי לצו הפטר מיתרת החובות שלא נפרעו.
מבדיקה שנערכה במשרדי הכונס הרשמי, עולה כי קיימים כיום כ-2,000 תיקי פשיטת-רגל שנפתחו עד תחילת שנת 2006. אורכו הממוצע של כל אחד מתיקים אלה הוא כ-10 שנים, סכום התשלומים הממוצע שנצבר בתיק הוא כ-55 אלף שקל, והסכום החציוני הוא כ-30 אלף שקל בלבד. בתיקים אלה תביעות חוב רבות לא נבדקו עד היום.
94% מהבקשות לפשיטת-רגל מוגשות כיום על-ידי החייבים עצמם. זאת, כדי שיוכלו להיכנס למשטר תשלומים, לשלם באופן חלקי את חובותיהם ולקבל הפטר (פטור) מיתרת חובם.
במטרה להתגבר על האינטרס המובנה של המנהלים המיוחדים להציב דרישות בלתי סבירות במסגרת תוכנית הפירעון, מתכוונים במשרדי הכנ"ר לקיים פיקוח הדוק על התנהלות המנהלים המיוחדים, כדי לוודא כי אלה פועלים על-פי אמות-מידה ראויות וסבירות, בהתאם לבחינה האובייקטיבית של הכנ"ר ושל בית המשפט.
אם יגדל מספר תיקים פשיטת-הרגל, מתכוונים במשרדי הכנ"ר להגדיל את כוח הפיקוח בהתאמה.
השינויים המתוכננים בהליך פשיטת רגל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
