ראש הממשלה והאוצר לוחצים על ועדת צמח להגדיל את אפשרויות יצוא הגז הישראלי. סוגיית הייצוא נמצאת במוקד דיוני הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדינית הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח.
הדיונים בוועדה הגיעו לשלבים האחרונים לקראת הגשת הדוח הסופי, הצפויה בשבועות הקרובים. ל"גלובס" נודע כי בדיונים הובילו נציגי האוצר ומשרד רה"מ קו הקורא להגמיש ככל האפשר את מדיניות יצוא הגז. רה"מ רואה ביצוא כלי מדיני-אסטרטגי, שעשוי להביא להידוק היחסים עם מעצמות באסיה, ובראשן סין, הזקוקות לגז טבעי.
אנשי לשכת רה"מ אמרו בדיונים פנימיים כי יש לפעול להקדמת תחילת היצוא ל-2018, למרות שמרבית חברי הוועדה השתכנעו כי אין אפשרות להקים תשתיות בלוח זמנים כה קצר.
על רקע זה הציע נציג משרד רה"מ בוועדה, גבי גולן, להתיר למפיקי גז לייצא דרך מתקני יצוא שיוקמו בקפריסין, תוך כיפוף המלצת דוח הביניים לאפשר הקמת מתקני יצוא אך ורק בשטחים הנמצאים תחת שליטה ישראלית. להצעה מתנגד נציג המועצה לביטחון לאומי, אבריאל בן-יוסף, שהזהיר כי לישראל לא תהיה יכולת להגן על מתקנים בקפריסין.
באוצר סבורים כי המדינה צריכה למקסם את הערך כלכלי של הגז וכי אין טעם לשמור גז מעבר לכמות המספיקה לצרכי המשק ל-25 שנה.
בנוסף, טוען האוצר כי יזמים לא ישקיעו בגילוי ובפיתוח של מאגרי גז חדשים ללא תמריץ משמעותי בדמות יצוא הגז.
מול עמדותיהם של גולן ושל נציג האוצר בוועדה, סגן הממונה על התקציבים שאול מרידור, ניצבת עמדת המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והגנת הסביבה. השניים, ד"ר שלמה ולד וד"ר סיניה נתניהו, שאינם חברים בוועדה, מתנגדים עקרונית לייצוא גז. בדו"ח שכתבו, ושנגנז תחילה אך פורסם לאחרונה, הם טוענים כי הייצוא ירוקן את מאגרי הגז של ישראל ויגביר את התלות בנפט דווקא בתקופה שבה צפויה תפוקת הנפט העולמית לרדת ותגבר התלות בנפט ערבי. המדענים הציעו לממשלה לשקול לרכוש בעצמה את הגז מהיזמים כדי לעודד אותם לפתח מאגרים.
בדו"ח הביניים, מה-5 באפריל, המליצה ועדת צמח כי המדינה תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית של כ-400 BCM שהם כ-55% מהגז שהתגלה.
כמו כן, המליצה הוועדה להגביל את שיעור הגז המותר ליצוא פר מאגר ל-50% במאגרים בינוניים וקטנים ו-40% במאגרים גדולים.
קפריסין מקדמת צינור גז ישראלי-קפריסאי לאירופה
משרד המסחר התעשייה והתיירות של קפריסין הגיש לאחרונה לנציבות האירופית תכנית, להנחת צינור נפט ישראלי-קפריסאי לאירופה. המשרד מבקש שהתכנית, המכונה הצינור הטראנס-מד, תקבל מעמד של פרויקט מועדף המשרת את האינטרס הכללי (PCI), שיזכה אותו במימון של האיחוד האירופאי. לפי התכנית, מדובר בצינור באורך 1,400 ק"מ שיחבר את האגן הלוונטיני, בו מצויים מאגרי הגז של ישראל וקפריסין עם מערכת הולכת הגז של יוון. התכנית נוקבת במועד ההפעלה ב-2018.
בנוסף, מבקשת קפריסין לקדם פרויקט להנחת כבל חשמל, שיחבר את ישראל, קפריסין וכרתים, ויהיה בעל כושר הולכה של 2,000 מגוואט. תאריך היעד לתכנית כבל החשמל הוא 2016.
הנציבות האירופית אמורה לגבש עד סוף השנה את רשימת 400 הבקשות שיתמודדו על המימון.
מלשכת ראש הממשלה נמסר: "איננו נוהגים להתייחס לנושאים הנמצאים בדיונים"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.