רשמית: הרפורמה להבראת רשות השידור יוצאת לדרך

אחרי 5 שנים של דיונים, הרפורמה להבראת רשות השידור יוצאת לדרך. בטקס חגיגי שנערך היום (א') בלוד, שאליה תועבר קריית הרשות החדשה, חתמו נציגי האוצר, הרשות ולשכת ראש הממשלה על הסכם הרפורמה, שעלותו נאמדת ב-770 מיליון שקל.

מחוץ להיכל התרבות שבו נחתם הטקס, הפגינו עובדים ברשות השידור וכן אזרחים שטוענים לפוליטיזציה ברשות השידור. הבמאי דורון צברי, שהיה בין מארגני ההפגנה, נעצר במהלכה ונלקח בנייד לתחנת המשטרה בלוד. עוד השתתפו בהפגנה אלדד יניב, נועה מימן, אסף פרץ ועוד.

ברוך אסקרוב, יו"ר ועד עיתונאי קול ישראל בתל-אביב, שהצליח להסתנן לתוך האולם, התפרץ לדברי יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, מספר שניות לאחר שזה אמר כי "צריך להשאיר את שנאת החינם מאחורינו".

אסקרוב, שעומד מאחורי העיצומים בתוכניות הדגל של רשת ב' בימים האחרונים, הכוללים את ביטול התוכניות "סדר יום", "צבע הכסף" ו"הכול דיבורים", התפרץ עוד מספר פעמים וצעק כי ההסכם שנחתם הינו בניגוד לסיכומים עם העובדים לגבי מיקום קריית השידור החדשה. עובדי קול ישראל במרכז מתנגדים למעבר ללוד וטוענים כי היא מחוץ לגוש דן.

במקביל לאירוע, מחו עשרות מפגינים, ובהם דורון צברי, שהיה בין מארגני המחאה, מחוץ לאולם, נגד ההסכם ועל הניהול הפוליטי לדבריהם של הרשות על-ידי ההנהלה. צעקותיהם של המוחים שלוו במגפונים נשמעו היטב בתוך היכל התרבות והפריעו למהלך התקין של הטקס החגיגי. "לא ניתן לרעשי הרקע מבפנים ומבחוץ", הבהיר גילת עם התגברות הצעקות.

"הכדור עובר אלייך היום, זליג", אמר גילת בפנותו לעוזרו, זליג רבינוביץ', והוסיף: "אפשר להוסיף לשם שלך את התואר דוקטור, כי אתה דוקטור לרשות השידור".

עלות של 330 מיליון שקל

במסגרת הסכם הרפורמה, שנועד להצעיד קדימה את רשות השידור ובעיקר את ערוצי הטלוויזיה שברשותה - ערוץ 1 וערוץ 33, תעבור רשות השידור שדרוג טכנולוגי מקיף בעלות של 330 מיליון שקל, הכולל הקמת פלטפורמות ניו-מדיה והשקעה בטכנולוגיות חדישות, הקמת משדרים ועוד.

אחד הסעיפים המשמעותיים במסגרתה הבראת הרשות הוא תוכנית התייעלות, הכוללת הסכמי עבודה חדשים ותוכנית פרישה של כ-750 עובדים. לאחר הפרישה של כמחצית מכוח-האדם ברשות תתאפשר קליטת 150 עובדים חדשים, כולל חוזי טאלנט לאנשי תקשורת בכירים שאינם נמנים כיום עם עובדי הרשות.

כמו כן, על-פי הסכם הרפורמה, ב-5 השנים הקרובות תגדיל הרשות בהדרגה את השקעתה בהפקות מקור חיצוניות, עד להיקף של כ-200 מיליון שקל - 36% מהכנסות הרשות (בעיקר בתחום הטלוויזיה), כפי שמחייב חוק רשות השידור.

בנוסף, האוצר יעביר לרשות מענק של 90 מיליון שקל, הלוואה של 240 מיליון שקל והלוואת גישור בסך 400 מיליון שקל.

כדי להחזיר את ההלוואה, הוסכם כי הרשות תמכור את הקרקע ברחוב ירמיהו בירושלים וחלקים נרחבים ממתחם שערי צדק הישן. על-פי ההסכם, תמומן קריית רשות שידור חדשה במתחם בשערי צדק שיישאר בידי הרשות, ממכירת מבני הרשות ברוממה, שבמקומם יוקם מתחם מגורים לקהילה החרדית.

בנוסף, תוקם קריית שידור חדשה בלוד, שתחליף את המתקנים הקיימים של הרשות במתחם הקריה בתל-אביב.

אגרת הרדיו תגדל

במסגרת הסכם המימון סוכם עוד כי יימצאו מקורות חלופיים לכיסוי חוסר של כ-100 מיליון שקל בעקבות הפחתת האגרה. בשבוע שעבר החליטה הממשלה לאשר את התנאי המתלה עיקרי של הרפורמה - הגדלת אגרת הרדיו ברישיונות הרכב, שתחפה על הפחתת אגרת הטלוויזיה ב-5% מדי שנה בשנים הקרובות. מחר (ב') תעלה הצעת החוק ל-3 קריאות במליאת הכנסת.

את המשא-ומתן הובילו מטעם משרד ראש הממשלה מנכ"ל המשרד, הראל לוקר, ואנשי משרד האוצר, ראש האגף הכלכלי במשרד ראש הממשלה אמיר ברקן ואבי כהן מהמשרד, סגני החשכ"ל אבי גבאי וגבי שוחט; ומטעם רשות השידור היו"ר אמיר גילת, יו"ר ועדת הכספים דוד חיון וחבר הוועד המנהל יואב הורביץ, וכן מנכ"ל הרשות יוני בן-מנחם, סמנכ"ל הכספים ערן הורן והיועצת המשפטית עו"ד תומר קרני.

בשיחה עם "גלובס" אמר היום לוקר כי "לאחר משא-ומתן מייגע הצלחנו להשיג כמה מטרות: הצעדת השידור הציבורי קדימה; חיזוק העיר לוד, שהיא פרויקט של משרד ראש הממשלה, ובו מושקעים המון משאבים; חיזוק ירושלים על-ידי בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות בשטחי הרשות שיימכרו; בניית יחידות מגורים במתחם הקריה בתל-אביב והשקעה מסיבית בהפקות מקור וביצירה הישראלית".

חותמים בפנים, מפגינים בחוץ

על שמחת החתימה מעיבים היום, כאמור, עיתונאים ויוצרים שהגיעו באוטובוס מאורגן מתל-אביב והפגינו מחוץ להיכל התרבות של לוד שבו נחתם ההסכם. המפגינים מחו על הפוליטיזציה ברשות השידור, שבאה לידי ביטוי באחרונה בהחלטה "לאזן" את "סדר יום" עם קרן נויבך.

כמו כן, עובדי קול ישראל בתל-אביב מחו כאמור על המעבר ללוד, שטלענתם "יפגע בשידור ופוגע בעובדים".

במכתב שהפיץ הבמאי דורון צברי בסוף השבוע נכתב כי הוא מתכנן לעשות כל שביכולתו כדי "לשבש את החגיגות הכוזבות", וזאת במחאה על "הניהול הפוליטי" ארוך-השנים של הרשות.

עוד מעיבה על טקס החתימה החגיגי החלטת בית הדין לענייני עבודה מלפני שבוע וחצי, שלפיה מנהל הרפורמה, זליג רבינוביץ', לא יוכל לשמש בתפקיד זה או בכל תפקיד ניהולי אחר, לפחות עד לדיון בעניינו שייערך בספטמבר.

 דורון צברי / צילום: אלדד יניב

 דורון צברי / צילום: אלדד יניב

 הרפורמה במספרים