הפצצה הגרעינית יותר מעניינת

מבקרים מרחבי ארה"ב מגיעים למיין, המדינה הצפון-מזרחית ביותר באמריקה, כדי להימלט מהחום בקיץ ולעשות סקי בחורף. קלישאה רווחת היא שבמחצית השנייה של אוגוסט צריך ללבוש כאן סוודר. אלמלא חוויתי זאת בעצמי לא הייתי מאמין.

החורף שעבר היה אחד הדלים בשלג הזכורים כאן והקיץ הזה שהחל במה שמכונה "גל חום לא אופייני", לא השתפר וחום טרופי לח ומקרזל שיער מונח על המקומיים והתיירים כשמיכה רטובה. יש מי שמתחבאים בצינת המזגן ויש מי שקופצים למי האוקיינוס והאגמים הקרים. מיין, להזכיר, היא אחת המדינות הקרות באמריקה.

אלה ימים שנושאים חשובים יותר - לכאורה או באמת - טורדים את שלוותם של אזרחי העולם, ישראלים ואחרים. האיום האיראני נראה מיידי ומעיק יותר, והרי זה אך טבעי שפצצה גרעינית וההתמודדות עמה נתפסים בצדק כאקטואליים וכמוחשיים יותר מהתחממותו המואצת, פי עשרות מונים, של כדור הארץ.

מילא ישראל, שחום קיץ אינו חדש אצלה. פחות ברורה השאננות האמריקנית, נוכח תהליכים שפעם דובר בהם שאת תוצאותיהם הרות-הגורל אנו מורישים לילדינו ולנכדינו, שכמו עברו תהליך זירוז דרך מאיץ חלקיקים.

מצפצפים את חייהם למוות

יותר ממחצית שטחה של ארה"ב הוכרזה באחרונה כאזור אסון הזכאי לעזרה פדרלית. מפת הבצורת המתפרסמת לעתים תכופות מראה, כי חלקה המרבי של היבשת הצפון-אמריקנית נחשב לאזור יובש נטול משקעים, מהגרועים ביותר שנראו כאן בעשרות השנים האחרונות. יבולי הקיץ של החוואים במערב-התיכון מתייבשים ונובלים בשדות.

מחירי המזון על רוב סוגיו מאמירים בסופרמרקטים, מכיוון שמדובר במערכת אקולוגית סגורה שראשה משפיע ישירות על זנבה. ללא שדות-מרעה להאכיל בהם את הבקר לבשר, עולה מחיר הבשר והעופות, כתוצאה ישירה גם מהמחסור בתירס ובדגנים אחרים.

צילום לווייני של כיפת הקרח בגרינלנד המצטמקת כל קיץ אך שבה ומתרחבת בחורף, מראה שהקרח נמס כמעט לחלוטין. קרח נמס הופך למים הזורמים לאוקיינוס ומעלים את המפלס שלו, עד כדי כך שקרוב היום שבו מים גואים ילחכו את מדרכות מנהטן. במקום להרפות לזמן קצוב מהסבת מעט התירס שנשאר לאתנול, ממשיך הממשל האמריקני לייצר אתנול בניסיון נואש להוריד את מחירי הדלק.

בעיצומה של מערכת בחירות נשיאותית, אף אחד מהמועמדים, לא הנשיא אובמה ולא מיט רומני הטוען לכתר, טרם מצאו פנאי לומר מילה חשובה וראויה אחת על האסון הנקשר מעל ראשיהם.

האמת המרה היא - וגם עליה נמאס כבר להצביע - שטירוף המערכות האקלימי הוא נושא לא-סקסי במובן פוליטי ותקשורתי. אף אחד לא רוצה להתעמק במה שקורה בימים אלה ממש ומתגבש לטרגדיה בהליך מזורז שהחל להפיל קורבנות רבים תרתי-משמע.

מי שלא התעצל והתעמק בנבואתו האפוקליפטית של סגן-הנשיא לשעבר אל גור בסרט "אמת לא נוחה", מבין שלוח הזמנים שעליו דיבר גור, כשעדיין היו פתרונות פרקטיים להאטת התהליכים הללו, עבר לנטילת סטרואידים, והוא מוקרן כעת בקצב מואץ שבו אפילו גור האיטי נשמע כמי שמדבר נורמלי. גור עצמו, עם רקורד של נעלב סדרתי ומי שהנשיאות ניטלה ממנו על-ידי בית משפט, מסתגר באחוזה התקינה אקולוגית שבנה לעצמו בקליפורניה.

התעלמות התקשורת המיינסטרימית מההתרחשות הטרגית, נתפסת ככניעה וכהרמת ידיים קולקטיבית של מי שהיו פעם המוחות היצירתיים של אמריקה. אלה עסוקים בניהול המלחמה על כיסו של צרכן התקשורת והמכשירים האלקטרוניים המצפצפים את חייו למוות. הטרגדיה האקלימית אינה הירושה הנבזית שאנו משאירים לילדינו, היא ארוחת הפיגולים שבישלנו לעצמנו ושאותה אנחנו אוכלים כבר עתה, ואיננו מבינים עד כמה נוראה ומרה היא האמת הלא-נוחה שקמה עלינו.

כל מי שתוהים נוכח גלי החום המחוברים יחדיו, הבצורת המתרחבת, קריסת החקלאות, סופות הפרא המפתיעות, השיטפונות הגדולים, עליית מפלס הימים ומזג האוויר המשתגע, ואינם מבינים מה קורה, ההסבר פשוט: האסון האקלימי הצפוי שינה את הלו"ז שלו. במילים אחרות: נבואתו של גור משודרת בפאסט-פורוורד. נתראה בתיבה.