מומחים: תקיפה ישראלית באיראן תוביל למיתון עולמי חריף

ככל שההסתברות לתקיפה ישראלית באיראן מתגברת, כך גם הצורך לאמוד את ההשלכות הכלכליות שצפויות למשק. באופן חריג, לעומת האירועים הביטחוניים שאירעו כאן בעשור האחרון, כמו מלחמת לבנון השנייה, מבצע חומת מגן, עופרת יצוקה והאינתיפאדה השנייה, הפעם, מרבית המומחים סבורים כי תקיפה ישראלית באיראן לא רק שתשפיע באופן ניכר על הכלכלה המקומית, אלא גם ובעיקר על כלכלת העולם באמצעות מנגנון הנפט.

לדברי המומחים, מתקפה כזו צפויה לגרום לירידה חדה בהיצע הנפט ולהוביל לזינוק במחירי האנרגיה, להכביד על עלויות הייצור, לפגוע בהכנסה הפנויה ולהחמיר את ההאטה והמיתון העולמיים. בנוסף טוענים המומחים, כי תקיפה בתקופה של הידרדרות כלכלית נוספת ומחזור עסקים שלילי, רק צפויה להחמיר עוד יותר את המצב ולהחריף את ההשלכות השליליות על המשק.

אחת העבודות המחקריות הרציניות שנעשו בנושא של ההשלכות הכלכליות של מלחמות ישראל, נכתבו על ידי פרופ' דני צידון, משנה למנכ"ל בנק לאומי, ופרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. השניים השוו בין ההשלכות הכלכליות של מלחמת יום כיפור לאלו של האינתיפאדה השנייה, ומצאו כי שני האירועים לוו בזעזוע חיצוני שהכביד על המשק: ב-73' היה זה משבר הנפט וב-2001-2002 משבר ההיי-טק. עוד מגלה המחקר, כי הפגיעה בפעילות הכלכלית בשתי התקופות הייתה עצומה ובאה לידי ביטוי בירידה של כמה נקודות אחוז בתוצר.

בבנק ישראל ובאוצר סירבו היום בתוקף לנקוט לבקשת "גלובס" באומדנים או בהערכות בנוגע לפגיעה הצפויה בתוצר במקרה של מלחמה.

"רוכבים על הגל של איראן"

שאלה נוספת שעולה היא כיצד תשפיע מתקפה כזו על התפתחות תקציב הביטחון שמהווה חלק ניכר מהתקציב. לפי צידון ואקשטיין, מלחמת יום כיפור גרמה באופן פרמננטי לזינוק חד בהוצאה הביטחונית כחלק מהתוצר, ובכלל לגידול בהוצאה הממשלתית שהוביל לגירעון עתק ולזינוק ביחס חוב-תוצר.

לגבי האינתיפאדה השנייה, באותה העת (2003), כתבו צידון ואקשטיין כי כבר אז היה גידול של כ-5 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, אותו הם מגדירים כ"מתון יחסית". נזכיר בהקשר הזה כי מסקנות ועדת ברודט שגובשו לאחר מלחמת לבנון השנייה המליצו על תוספת רב-שנתית על פני עשור (מ-2007 ועד 2017), של 100 מיליארד שקל למשרד הביטחון.

"מערכת הביטחון רוכבת על הגל של איראן כבר 3 שנים כדי לבקש תוספת תקציבית. אם התקיפה תהיה עוד ב-2012, לפחות יהיה אפשר לבצע קיצוץ דרסטי בביטחון כבר ב-2013", אומר בחיוך ל"גלובס" גורם כלכלי בכיר שהיה מעורב בשנים האחרונות בדיוני תקציב הביטחון. "אך מהיכרותי עם מערכת הביטחון הם כבר ימצאו סיבה אחרת למה אסור לקצץ".

בבנק ישראל נערכים

מי שעוד מוביל את ההיערכות למלחמה הוא בנק ישראל והנגיד סטנלי פישר, ששם בשנים האחרונות דגש על היערכות במקרה חירום שלוותה בלא מעט דיונים ותרגולים. ההיערכות בבנק נעשית בשני מישורים: היערכות טכנית ופיננסית. ההיערכות הטכנית קשורה יותר לפעולות ולתפקוד של הבנק במקרה של מתקפה ממשית.

ברמה הפיננסית, "יש לנו 76 מיליארד דולר ברזרבות מט''ח וזה אומר הכול", אומר ל"גלובס" בכיר בבנק ישראל. בבנק המרכזי אף לא מסתירים שחלק מהסיבות לכך שיתרות המט"ח שולשו ב-4 השנים האחרונות - מ-27 מיליארד דולר ל-76 מיליארד - נובעות בין השאר בשל האתגרים הגיאופוליטיים.

אחד מהתרחישים האפשריים במקרה של מלחמה מול איראן הוא גם בריחה מסיבית של משקיעים זרים מהמשק, מה שיגרום לפיחות חד של השקל אל מול הדולר. היקף כזה של יתרות מט''ח מעניק גמישות ויאפשר לבנק ישראל יכולת להתמודד עם המצב.

המומחים מסכימים: תקיפה באיראן תוביל לזינוק במחירי הנפט ולמשבר עולמי

■ פרופ' נוריאל רוביני: במקרה של תקיפה באיראן, מחירי הנפט יזנקו ב-50% לפחות והעולם ייכנס למיתון. כמעט כל המשברים שהתרחשו ב-30 השנים האחרונות היו קשורים לזינוק במחירי הנפט שנבעו מזעזועים במזה"ת: מלחמת יום כיפור גרמה ל'חרם' שהביא למיתון ב-74'-75'; המהפכה באיראן ב-79' גרמה לירידה דרסטית באספקת הנפט ולמיתון הגלובלי בשנות ה-80'; המיתון ב-90'-91' החל לאחר פלישת עיראק לכוויית; והמשבר האחרון ב-2008 החל לא רק בעקבות קריסתה של ליהמן ברדרס, אלא בגלל ספקולציה במחירי הנפט שזינקו ל-145 דולר לחבית וגרמו לזעזוע שלילי בהכנסות הפנויות בארה''ב, באירופה וביפן, ובשווקים המתעוררים כמו הודו וסין, שהם יבואני נפט.

■ ח''כ אבישי ברוורמן, מומחה לכלכלה ויו"ר ועדת הכספים לשעבר: אירופה במיתון ובסכנה ממשית שגוש היורו יתפרק, ואילו ארצות הברית נמצאת בהאטה. העולם כולו נמצא במשבר עמוק שמזכיר את שנות ה-30'. לכן, פעולה צבאית באיראן שעלולה לכלול גם את כל מדינות המפרץ, עשויה להוביל לזינוק במחירי הנפט של עד פי 2 - לכ-160 דולר לחבית. במקביל, גם אירופה וכלכלת העולם כולה עשויות להיכנס למיתון עמוק, לשפל עמוק. זה הרבה מעבר להאטה בכלכלת ישראל. בלי להיכנס לנימוקים הביטחוניים, התקווה שלי היא שהדיונים בנושא נעשים ביותר רצינות מאשר הדיונים הכלכליים שהובילו להמצאת התקציב הדו-שנתי, שבא 'למנוע גירעון' ולהביא מרפא לכלכלת ישראל.

■ דן פרופר, יו"ר המועצה המנהלית של בנק ישראל: הסעיפים היחידים הכבדים שגדלו בצורה מסיבית בתקציב בנק ישראל לשנת 2012 היו שניים: הראשון: גמלאות, והשני - השקעה בהכנות לזמן חירום, שכוללת בין היתר גם הכנה של בניין שיקלוט את הנהלת בנק ישראל. מדובר במתקן שליטה אלטרנטיבי שייפתח בקרוב והוא מיועד למקרה שבו הבנק המרכזי בירושלים ייצא מכלל פעולה. בנוסף ישנה יוזמה לפיזור של כספות הבנק ברחבי הארץ, במצב שבו התעבורה תהיה קשה או שמקום מסוים ייפגע. התחום השני הוא ה-IT, ואנחנו נערכים גם לטרור קיברנטי. מדובר בעדיפות עליונה, שהנגיד מתעקש עליה באופן אישי.

■ פרופ' אלכס צוקרמן, חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל: יתרות המט"ח של בנק ישראל מיועדות לאירועים אסטרטגיים כמו מצב ביטחוני או מצב גיאופוליטי, שבעקבותיו המשקיעים ירצו להוציא את הכסף ואז תהיה בעיה. זהו צעד מנע ליום סגריר כשהמצב יכול להשתנות ברגע אחד. אנחנו חיים פה על הר געש. יש הרבה שיקולים, מחשבה ודיונים סביב גודל היתרות. באחד מהדיונים האחרונים חישבנו כמה חודשי יבוא ניתן יהיה לממן באמצעות היתרות, אם, נניח, מטילים עליך סגר, או שאתה במלחמה או תחת מתקפה. אמנם לא הייתי שותף להחלטה המקורית, אבל אחרי שנחשפתי לשיקולים שהיו פה שוכנעתי שהגידול ביתרות לא בלתי סביר, הוא בהחלט סביר.

 כשרוחות מלחמה