החלטת הממשלה לקבוע גירעון תקציבי של 3% תוצר בשנת 2013 ותקרת גידול הוצאות של 2.7%, מחייבת שתי פעולות - העלאת מסים של כ-12 מיליארד שקל אשר כבר אושרה, וקיצוץ של כ-10-12 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה.
ננסה לנתח את החלופות שעמדו בפני הממשלה בהעלאות המסים, נבחן את ההחלטה שאושרה בממשלה, ונבחן את החלופות הצפויות בדיון לשנת 2013.
בפני הממשלה עמדו שלוש חלופות מדיניות ביחס למיסוי:
ביטול פטורים - קיימת הסכמה מקצועית שאין הצדקה מיסויית וכלכלית למתן פטורים רבים כמו קרן השתלמות, חוק אילת, שיעור אפס מע"מ על ירקות ופירות ופטור ממע"מ על שירותי תיירות.
ביטול פטורים אלה היה מאפשר הימנעות מהעלאת רוב המסים, אולם פוליטית לא היה סיכוי להעביר זאת בכנסת. ניסיון העבר הראה, שהאיגודים המקצועיים החזקים יתנגדו בתוקף לפגיעה בקרן ההשתלמות או ידרשו פיצוי גדול. החקלאים, תושבי אילת והמלונאים יתנגדו וימנעו ביטול שאר הפטורים. כלומר, אין לממשלה יכולת לכפות על הכנסת ביטולי פטורים.
הכבדה על הסקטור העסקי - אפשר היה להעלות באחוזים ממשיים את מס החברות, ולכן גם את המס השולי העליון לשכירים ולעצמאים, להכביד את ביטוח לאומי מעסיקים על החברות, ולבטל את הקלות המס על חברות היי-טק במרכז הארץ.הדילמה הייתה, שהכבדה כזו בתקופה של האטה כלכלית וירידה ביצוא, תפגע קשות בסקטור העסקי ובפוטנציאל הצמיחה שלו.
החלופה שאושרה - עיקר ההכבדה היא על הציבור במע"מ, במס הכנסה, במסי קנייה, בסיגריות ובאלכוהול; ופגיעה קלה בלבד בסקטור העסקי, בביטוח לאומי מעסיקים ובמע"מ, על הסקטור הפיננסי והמלכ"רים.
הדילמה שבדרך
השפעת מחירים צפויה - עלייה חד-פעמית של 0.6%, שני-שלישים, בגלל המע"מ.
ההשפעה על חלוקת הכנסות - ניטרלית בקרוב, מס ההכנסה פרוגרסיבי בתחולה הן עקב שיעור המס (אחוז ושניים) ובעיקר עקב העובדה שכשני-שלישים מן האוכלוסייה לא ישלמו כל תוספת מס. מע"מ, תחולתו רגרסיבית מתונה, העשירון העליון צורך פי-חמישה מן התחתון, ולכן ישלם בהתאם מס-ערך-מוסף. עם זאת, הכנסתו נטו היא פי-שבעה מן העשירון התחתון, ולכן המס רגרסיבי. מסי קנייה על סיגריות הם רגרסיביים מובהקים, לעומת זאת, ביטוח לאומי מעסיקים הוא פרוגרסיבי.
ההשפעה על הפעילות הכלכלית במשק - מתונה. הממשלה ממשיכה להיות גורם מרחיב במשק, עקב הגירעון התקציבי הצפוי של 3% תוצר.
בתקופה הקרובה תצטרך הממשלה להתמודד עם דילמה אמיתית של מערכת ההעדפות הלאומית - קיצוץ של כ-12 מיליארד שקל בתקציב לשנת 2013. זאת, כדי לעמוד בתקרת ההוצאות המותרת, ממילא העלאות מסים נוספות לא "יעזרו" לפתרון מגבלה זו.
הממשלה נדרשת לחלופות שכל אחת מורכבת ומסובכת יותר מן השנייה - האם לקצץ בהסכמים הקואליציוניים, כמעט בלתי-אפשרי בשנת בחירות; האם לקצץ בביטחון, מורכב מאוד בשנת היערכות לתקיפה באיראן; האם לקצץ ברווחה, עדיין משקל הוצאות הרווחה בתוצר הוא מן הנמוכים בעולם המפותח; ואולי לקצץ בשכר עובדי הסקטור הציבורי, אך לכך נדרשת הסכמת האיגודים המקצועיים.
ממשלת נתניהו הרחיבה מאוד את הוצאות הרווחה בשנתיים האחרונות (השכר בסקטור הציבורי, חינוך, בריאות ואקדמיה). זאת, בנוסף להגדלה מסיבית בהוצאות הביטחון. היום היא נדרשת לקיצוצים בבשר החי.
על ראש הממשלה לבחור אחת משתי חלופות - לקבל הכרעות עכשיו, או ללכת לבחירות ולדחות אותן לאחר הבחירות. עד אז יתנהל תקציב 2013 על בסיס אחד חלקי שתים-עשרה מתקציב 2012.
הבחירה היא בידי הקואליציה.
הכותב הוא יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.