האם "קרטל הלחם" משיב מלחמה? 4 המאפיות הגדולות בארץ - מאפיות אנג'ל, ברמן, דגנית עין בר ודוידוביץ - המייצרות לחם בפיקוח, הגישו תביעה תקדימית בהיקף של כ-47 מיליון שקל נגד המדינה, בטענה כי גרמה להם נזקים עצומים בשנים האחרונות, כתוצאה מעיכובים מתמשכים בעדכון מחיריהם של מוצרי הלחם שבפיקוח; זאת, נטען, למרות שלא היו חילוקי דעות על כך שנדרש עדכון מחירים.
לפני כשבועיים הוגש כתב אישום בפרשת קרטל הלחם, בו מעורבות גם המאפיות שהגישו את התביעה. זאת, בטענה כי תיאמו מחירים כדי להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות.
בתביעה טוענות המאפיות, באמצעות עורכי הדין יורם בונן, עודד רביבו, מיכל תמר וטלי שמאי ממשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, כי בשנים 2005-2007 ספגו המאפיות המייצרות מוצרי לחם הנתונים לפיקוח מחירים הפסדים כבדים, ולמרות זאת לא עידכנה המדינה את מחירי הלחם שבפיקוח. זאת, על אף שהייתה חייבת לעשות זאת לפי כללי הפיקוח שהיא קבעה.
המאפיות מציינות כי המדינה נמנעה למעשה ממתן סובסידיה למוצרי הלחם וגילגלה את העלות הכרוכה במתן הסובסידיה על כתפיהן. לטענתן, היותו של הלחם מוצר רגיש מבחינה ציבורית עיוות את שיקול-הדעת של מקבלי ההחלטות.
"מלחמת התשה"
המאפיות טוענות כי הן היו תלויות ב"חסדי" משרד התמ"ת, שיש בכוחו להתיר את העלאת מחיר מוצרי הלחם, אך משך תקופה ארוכה סירבה המדינה לעשות זאת, ו"ניהלה עם נציגי המאפיות 'מלחמת התשה' בעניין, ובכך הסבה להן נזקים כבדים". עוד מציינות המאפיות כי התעמרות המדינה בהן נמשכת גם היום.
תביעתן של המאפיות מוגשת על רקע כתב האישום בפרשת קרטל הלחם, שהגישה רשות ההגבלים העסקיים למחוזי בירושלים. כתב אישום כולל 19 נאשמים, בהם המאפיות הגדולות - קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ - מנהליהן ונושאי משרה בכירים בהן.
לפי כתב האישום, בפברואר 2010 הסכימו ראשי המאפיות הגדולות להימנע מתחרות על אספקת מוצרי המאפיות על-ידי חלוקת הלקוחות בין המאפיות. בנוסף, הוסכם ביניהם כי המאפיות יפעלו מול הקמעונאים להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן. להסכמות אלה, נטען, היו שותפים גם נושאי משרה בכירים אחרים במאפיות השונות, בהם מנהלי המכירות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
