תפנית דרמטית בפרשת קווי אשראי. מאמן הכדורגל הלאומי לשעבר אברהם גרנט הוא "איש המסתורין" שרכש עבור קובי מימון אג"ח של בהיקף של כ-6 מיליון שקל בחודשים האחרונים.
רכישת האג"ח נעשתה, בין היתר, באמצעות חברה פנמית בשם Blumisinvesmentsinc שהצבעתה הבטיחה רוב בהצבעה על ההסדר שהציעו קובי מימון וחיים צוף, בעלי קבוצת יואל-ישראמקו, לנושי קווי אשראי שקרסה באמצע שנות ה-90.
מפרקי החברה, שתבעו בעבר את מימון ויתר מנהליה של קווי אשראי שהתנגדו להסדר, טענו שהנתבעים פעלו כ"סוס טרויאני" בקרב מחזיקי האג"ח באמצעות אנשי קש שונים.
דבר מעורבותו של המאמן הלאומי לשעבר, עלה בדיון בתיק בביהמ"ש המחוזי בת"א. צמד המפרקים הוותיקים של קווי אשראי, עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ', המכהנים בתפקידם משנת 1999, חששו שמרבית האג"ח נרכשו בחודשים האחרונים ע"י גורמים המקורבים לכאורה למימון.
כך, על פי הערכותיהם, הצליח מימון לשלוט בהצבעה שהתקיימה בחודש יולי ובה 11 מיליון שקל ע.נ. (מתוך 13 מיליון שקל ע.נ. שהשתתפו בהצבעה) תמכו בהסדר החוב שהציע, סכום שמחציתו (כ-6 מיליון שקל) היה בחזקתה של החברה הפנמית
בדיון ביקש השופט איתן אורנשטיין לדעת מי הם רוכשי האג"ח של קווי אשראי מהשנה האחרונה: אסתר שחר, ברק יצחקי ואותה חברה פנמית, שיוצגה ע"י רו"ח צבי עציון. בתחילה עציון אמר כי "מדובר בחברה פרטית ובעל החברה ביקש לא להזדהות. הסיבה להסתרה היא שמדובר באדם מוכר שאינו רוצה לחשוף את שמו". השופט התעקש, ועציון יצא מהאולם והתקשר לבעל החברה. כשחזר השיב שמדובר באברהם גרנט.
הנוכחים נדהמו, וגם דברי השופט הוסיפו עניין לסיפור: "למען הגילוי הנאות, בני נמצא בקשרי חברות עם בתו של מר גרנט ועם מר גרנט. אישית, אין לי הכרות עם מר גרנט ואינני סבור שיש בכך כדי לפסול אותי מלדון בתיק".
האם אתה יודע אם יש למר גרנט קשר ישיר או עקיף לנתבעים? שאל השופט את נציגו של גרנט. רו"ח עציון "הוא אמר שאין לו שום קשר עסקי עם הנתבעים, אך מסר שיש לו קשר חברי עם מר מימון ומר צוף"".
גרנט שייך לקבוצת חברי הילדות של מימון בפתח תקווה, ביניהם שופט הכדורגל דני קורן. מימון שיחק בנעוריו בקבוצת הכדורגל של הפועל פ"ת והוא נהג לטוס לחו"ל ולראות משחקים של קבוצות שאימן גרנט.
מלבד אברהם גרנט יש כאמור עוד שני גורמים עלומים שרכשו אג"ח קווי אשראי: הראשון ברק יצחקי שלא התייצב למרות דרישת ביהמ"ש והשני - אסתר שחר. "קיבלתי הצעה שאני משקיעה את הסכום ומקבלת אחרי ההשקעה את רוב הכסף. אני לא נוהגת להשקיע אבל קיבלתי הצעה מאחי שמעון דהאן שיש לו חברה בשם 'דנה', זכיינית של שב"ס. הוא אינו קשור לשוק ההון", כך ניסתה להסביר שחר את העסקה יוצאת הדופן שעשתה.
מיהו שמעון דאהן? בשנת 2002 חברת אקויטל של מימון מכרה את החזקותיה בחברת ביסטופ-נרגילה, שעסקה בתפעול מזנונים, תמורת סכום סמלי של 101 שקל לשמעון דהאן. ביסטופ-נרגילה, איחוד בין רשת נקודות מכירת מזון בתחנות אגד למה שנותר מרשת המסעדות נרגילה, שייסד נרי אבנרי.
קווי אשראי, שהייתה בשליטת איש העסקים יובל רן, קרסה באמצע שנות ה-90, וזמן קצר לאחר מכן עזב רן את הארץ ליוסטון, שם הוא מתגורר עד היום. בשנת 2004 הגישו מפרקי החברה תביעה כספית על סך 500 מיליון שקל נגד 19 בעלי מניות ומנהלים בקבוצה שקרסה, בראשותם של רן, קובי מימון וחיים צוף. אלא שהסדר החוב שאושר יחזיר לנושי האג"ח כ-26 מיליון שקל בלבד.
עו"ד אופיר נאור, המייצג את נאמן האג"ח: "המפרק ניסה לקנות אג"ח באמצעות לקוח שלו ערי סטימצקי ומהצד השני נעשו גם כן רכישות ע"י גרנט ואחרים. גם אם היינו פוסלים מחזיק אג"ח כזה או אחר התוצאה לא הייתה משתנה".
מעו"ד יצחק מירון נמסר בתגובה כי "המפרקים מבקשים להזכיר גם כי בתביעה שהגישו המפרקים כנגד קבוצת מימון-צוף, נטען רבות כנגד השימוש באנשי קש ובחברות זרות על מנת להסוות את פעילותם. דברים זהים נטענו גם ע"י מר יובל רן בהליכים משפטיים שהוא מנהל בארה"ב. אגב, גם העובדה שהנתבעים מעלים מפעם לפעם את הצעתם (כולל נכונותם במהלך הדיון לשלם אגרה עד גובה של 5.9 מיליון שקל), מעידה על כך שהם מודעים לכך שמדובר בתביעה רצינית ביותר, המסכנת את אחזקתם בחברות הציבוריות ובתאגידי הנפט".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.