"מעריב" הגיש בקשה להקפאת הליכים - עם פירוט חובות

בהמשך להסכמות שהושגו במסגרת עסקת מכירת עיתון "מעריב" לשלמה בן-צבי, הגישה קבוצת "מעריב " הבוקר (ה') בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בת"א למתן צו להקפאת הליכים לחברות בקבוצה ולמינוי נאמנים לעיתון לתקופת ההקפאה. השופטת ורדה אלשיך קבעה דיון בבקשה ביום א' ב-10:00.

"זוהי אינה בקשה שגרתית להקפאה", כתבו בפתח הבקשה עורכי הדין דוד פורר ושרית לויתן ממשרד גרוס-קליינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג. ואכן, התמונה הנחשפת בבקשה אינה שגרתית. במסגרת בקשת הקפאת ההליכים מפורטים בין היתר חובות הקבוצה, אשר עומדים כיום על סך של למעלה מ-408 מיליון שקל.

החוב לנושים המובטחים, הבנקים, עומד על סך של כ-54 מיליון שקל, כאשר לבנק לאומי חייב העיתון 17.4 מיליון שקל; החוב לבנק הבינלאומי עומד על סך של כ-7.7 מיליון שקל; לדיסקונט כ-25 מיליון שקל; לבנק מזרחי-טפחות כ-2 מיליון שקל; ולבנק אוצר החייל עוד כ-2.5 מיליון שקל. כנגד חובות אלה העמידה דסק"ש פיקדון לאחרונה.

עוד עולה מהבקשה כי החוב של הקבוצה לעובדי "מעריב" עומד על סך של כ-95.5 מיליון שקל, בין היתר בגין השלמות פיצויים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשות, דמי הבראה, השלמות שכר והתחייבויות שונות נוספות.

החובות למוסדות עומדים על סך של 3.6 מיליון שקל, וחובות קבוצת "מעריב" לנושים הרגילים ולמחזיקי האג"ח עומדים על סך של כ-67.7 מיליון שקל נוספים, מתוכם אג"ח בסכום של כ-64.3 מיליון שקל המוחזקים על-ידי בעלת השליטה (דסק"ש), וכ-3.4 "בלבד" המוחזקים בידי הציבור.

בנוסף, לקבוצת "מעריב" חובות לחברה-האם (126.2 מיליון שקל); לספקים (34.6 מיליון שקל) ולזכאים נוספים (26 מיליון).

כנגד חובות החברה מציגה קבוצת "מעריב" את רשימת נכסיה בשווי כ-122 מיליון שקל (שווי חשבונאי), ביניהם לקוחות (שווי כ-75 מיליון שקל); מלאי בסך כ-9.4 מיליון שקל; רכוש בשווי כ-25 מיליון שקל, מזומנים בהיקף של כ-10.4 מיליון שקל וכן כספים שחייבים לחברה בהיקף 2.6 מיליון שקל.

בנוסף, מצוין כי בין הנכסים של החברה ישנם הוצאת "מעריב" השווה כ-85 מיליון שקל, חברת א. לוין אפשטיין המוערכת בשווי של כ-35 מיליון שקל, עיתון הפנאי "רייטינג" המוערך בסך של כ-108 אלף שקל ונכסים נוספים.

בבקשה לצו ההקפאה מתוארת ההיסטוריה של העיתון, אשר נולד במסגרת ב"פוטש הגדול" על רקע הפילוג בין עורך עיתון "ידיעות אחרונות", עזריאל קרליבך, לבין הבעלים של אותו עיתון, יהודה מוזס.

"העיתון הוא נכס צאן ברזל של העיתונות בארץ ישראל עוד מימי טרום הקמת המדינה... היה לעיתון הנפוץ במדינה, מעמד עליו שמר משך עשרות בשנים", נכתב בבקשה.

ואולם, צוין בהמשך, "למרבה הצער, כפי שאירע לכלי תקשורת נוספים בעת האחרונה, הידרדר מצבו הכלכלי של העיתון. כעת עומד העיתון בפני שוקת שבורה, ואין באפשרותנו להמשיך לפעול ללא הסדר נושים".

עוד נטען בבקשה כי "אין להשלים עם מצב בו ייסגר 'מעריב', שהוא בית לעיתונות חופשית וביקורתית, כלב השמירה של הדמוקרטיה, וכן מקום עבודתם של מאות רבות של עובדים המפרנסים משפחות תוך עשיית מלאכת הקודש של הוצאה לאור בישראל".

במסגרת הבקשה הובהר כי תכליתה של הבקשה היא לאפשר "העברת מקל" מסודרת מהחברות המפעילות את העיתון היום אל צד שלישי - בן-צבי - אשר הסכים לרכוש תמורת "תשלום נכבד" את הפעילות העיתונאית של "מעריב", להמשיך להעסיק מאות עובדים ולקבל שירותי הפצה מקבוצת "מעריב", באופן שיאפשר להמשיך להעסיק למעלה מ-1,000 עובדים המספקים שירותים אלה.

עוד צוין כי עסקת מכירת פעילות העיתון לבן-צבי, בתמורה לכ-74 מיליון שקל (ללא נכס המקרקעין), מהווה הסכם מותנה באישור בית המשפט.

במהלך הקפאת ההליכים בכוונת "מעריב" לפעול למכירת פעילות העיתון כ"עסק חי" ומתפקד, והן למכירת נכס הנדל"ן עליו ממוקם בית הדפוס של העיתון בבת-ים, בסכום של 72 מיליון שקל לכל הפחות.

לבקשה צורף תצהיר של טל רז, מנכ"ל "מעריב".