העליון: "ההסכמים של דרור קוזניצקי לבניית הווילה שלו נועדו להונות את רשויות המס"

המדובר בבנו של אברהם קוזניצקי, בעל השליטה בענקית הבנייה חברת מנרב הציבורית, שהסתבך ב"מגרש הביתי" על אף ניסיון עתיר שנים בתעשיית הנדל"ן. לפני כשנתיים קבע ביהמ"ש המחוזי בתל אביב כי ההסכמים לרכישת המגרש ובניית הווילה אינם חוקיים ונוצרו במטרה להונות את שלטונות המס.

מפסק הדין של ביהמ"ש העליון, עולה כי ב-2005 רקמו בעלת המגרש וקוזניצקי עסקה שמטרתה להימנע מתשלום מס שבח ולפיכך חתמו באותו זמן על שני הסכמים: האחד, שלפיו חברה קבלנית פרטית של משפחת קוזניצקי תבנה עבור בעלת המגרש יעל הלוי (שנפטרה מאז) בית מגורים בתוך 18 חודשים, תמורת 150 אלף דולר; והאחר, הסכם הנושא תאריך של שנה וחצי מאוחר יותר, שלפיו תמכור הלוי לקוזניצקי בית בן 8 חדרים בשטח של 400 מ"ר בנוי על מגרש של חצי דונם תמורת 500 אלף דולר.

"כוונת הצדדים הייתה כי בבוא היום - לאחר שהבית שתוכנן על ידי קוזנציקי, על פי צרכיו ומידותיו, ייבנה ויעמוד על תלו - המנוחה תדווח למס שבח על מכירת בית מגורים שנבנה על ידה, ותזכה לפטור ממס שבח בגין דירת יחיד. באופן זה, יתאפשר למנוחה לקבל 350 אלף דולר 'נטו' עבור המגרש". כך עולה מפסק הדין.

סאגה בת 7 שנים

אך מכיוון שהלוי התקשתה לקבל הלוואה למימון הבנייה - הבנקים לא ששו לממן לקשישה בניית וילה חדשה - הביצוע התעכב, והחל סכסוך משפטי בין הצדדים. היורשת של הלוי ביקשה להתנער מהעסקה, ככל הנראה כדי ליהנות מעליית מחירי הנדל"ן מאז 2005, כותבים השופטים; וקוזניצקי, שדיווח לבסוף לרשויות על העסקה ושילם מס בגינה, ביקש לרכוש את המגרש במחיר שסוכם.

חוסר תום לב של הלוי

לפני כשבוע, החליט ביהמ"ש העליון שלא "לתת גושפנקא למערכת הסכמית שנעשתה באופן שנעשתה כדי להונות את רשויות המס", לשון ההחלטה. אחרי שנים של מאבק משפטי, העסקה בטלה; העליון החליט שבשל חוסר תום הלב של הלוי וחלקה באי-חוקיות ההסכמים ("שני הצדדים חוטאים שביקשו להיות נשכרים על חשבון הכלל"), תישא בתה בהוצאות ובשכ"ט של קוזניצקי בשתי הערכאות בסך 100 אלף שקל.