הבנקים לב"י: רכך ההמלצות בעמלות לעסקים קטנים

הבנקים נערכים לצמצום הפגיעה בהכנסותיהם, הצפויה עקב יישום המלצות ועדת זקן בתחום העמלות. בד בבד מנסים ראשי הבנקים לפעול מול בנק ישראל לריכוך המסקנות.

ל"גלובס" נודע כי הבנקים פועלים בעיקר בסוגיית המגבלות על עמלות לעסקים קטנים. מטרת הבנקים היא שההמלצה להגדרת עסק קטן תרוכך, כך שפחות עסקים קטנים ייכללו בה, וכך תקטן הפגיעה בהכנסות הבנקים. בבנק ישראל בוחנים בימים אלה כיצד להגדיר עסק קטן (לפי פרטמר של הכנסות, היקף חוב, מספר עובדים וכדומה), וצפויים להתייעץ עם משרד התמ"ת ולבחון את ההגדרה של עסק קטן ברחבי העולם. לפי הערכות, בשבועות הקרובים יוחלט מי ייכלל בקבוצת העסקים הקטנים.

כיום כל בנק מגדיר באופן עצמאי מהו עסק קטן. המפקח על הבנקים, דודו זקן, רוצה ליצור הגדרה אחידה בקרב הבנקים. ההגדרה מהו עסק קטן קריטית, הואיל והוועדה המליצה על ביטול עמלת דמי ניהול לעסקים קטנים, כך שעלויות ניהול עו"ש בעסק קטן יושוו לאלו של משק בית.

לפני כשבועיים התכנסה הוועדה המייעצת של בנק ישראל - שבה חברים, בין השאר, מנהלי הבנקים הגדולים, נציגי איגוד הבנקים, יו"ר רשות ני"ע וגורמים נוספים - כדי לדון בטיוטת החוזר ליישום המגבלות החדשות על העמלות. כמה מהמשתתפים בדיון טענו כי הגבלת העמלות במקרים מסוימים - במיוחד בכל הקשור לעסקים קטנים - אינה הוגנת, משום שהבנקים משקיעים משאבים רבים בליווי עסקים קטנים ומימונם. "זקן ישב, הקשיב ורשם את ההערות. נראה בהמשך מה יחליט ליישם", אמר אחד המשתתפים בפגישה.

מהערכות שבוצעו בבנקים ושהגיעו לידי "גלובס" עולה כי אם המלצות ועדת זקן ייכנסו לתוקפן בנוסח המקורי, ייפגעו הכנסות הבנקים בכ-750 מיליון שקל בשנה. מדובר בכ-5% מהכנסות הבנקים מעמלות, הכנסות שעמדו ב-2011 על כ-14 מיליארד שקל. על פי הערכות, עיקר הפגיעה תהיה בהכנסות מעמלות בתחום העסקים הקטנים - סכום המוערך ב-400 מיליון שקל בשנה. פגיעה נוספת, בהיקף של כ-300 מיליון שקל, תהיה בעמלות מפעילות שוק ההון. על פי הערכות, פגיעה ב-50 מיליון שקל יהיו בהכנסות מתחומים אחרים.

בכל אופן, הבנקים לא מתכוונים לצאת למאבק פומבי בהגבלות שיוטלו על העמלות. "באווירה הציבורית הנוכחית, הבנקים לא יעזו להיאבק באופן פומבי בהגבלת עמלות", אמר גורם המקורב לבנקים. עם זאת, בבנקים לא מתכוונים לשבת בחיבוק ידיים, ובוחנים בימים אלה מקורות חדשים להגדלת ההכנסות שיקזזו את השחיקה הנובעת מהמגבלות החדשות.

המרווח הפיננסי יעלה כנראה

לצורך כך נבחנות בבנקים שלוש חלופות מרכזיות. האפשרות הראשונה היא העלאת עמלות אחרות. הסיכוי לכך נמוך, משום שהעלאת עמלות מחייבת אישור מקדמי מבנק ישראל, וקשה לראות את זקן מאשר כעת לבנקים להעלות עמלות.

אפשרות נוספת היא שהבנקים ינסו להעביר את הלקוחות בשוק ההון למוצרים תחליפיים לאלו שבהם הורדו העמלות. לדוגמה, מהמלצות ועדת זקן עולה כי יבוטלו העמלות לרכישת קרנות כספיות ודמי ניהול במק"מ. במקרה זה, יועץ ההשקעות בבנק עשוי לנתב את הלקוחות לקרנות שקליות, לפק"מ או לתעודת סל. אמנם, צעד זה בעייתי, מפני שהבנק מחויב על פי חוק לייעוץ אובייקטיבי, ואולם ניסיון העבר מוכיח כי הבנקים יודעים היטב לנתב את הלקוחות כרצונם.

האפשרות השלישית, והסבירה יותר, היא שהבנקים יפצו על אובדן ההכנסות באמצעות הגדלת המרווח הפיננסי, כלומר העלאת ריביות. הואיל ובחודשים האחרונים רמת הסיכון במשק גדלה בעקבות ההאטה, יוכלו הבנקים להסביר בקלות את העלאת הריביות, שכן פרמיית הסיכון במשק עלתה.

כך למשל, הסביר בכיר באחד הבנקים כי (לגבי עסקים קטנים) "אם נצטרך להוריד עמלות לעסקים קטנים, לא נוכל להשקיע משאבים גדולים כמו היום בניתוח העסק, ולכן נפצה על כך בהעלאת הריביות שאנו גובים מהם". בנוסף, הבנקים צפויים להקשיח את מדיניות ההנחות בעמלות, כך ששיעור ההנחות שניתן לתת ללקוחות, יקטן.

יישום ההמלצות

כזכור, ועדת זקן, שמסקנותיה פורסמו ביולי, המליצה על כמה צעדים שנועדו להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, ובהם הגבלה או ביטול של חלק מעמלות הבנקים - בעיקר כאלו הנוגעות לעסקים הקטנים ולפעילות בשוק ההון.

בין השאר, מדובר בביטול עמלת כרטיס מידע ועמלת כרטיס מזומן, ביטול עמלת דמי ניהול במק"מ ובקרנות כספיות ומגבלות על דמי ניהול חשבון ניירות ערך. הדוח הסופי של הועדה עדיין לא פורסם, אך זקן לא המתין ובתחילת אוגוסט - מיד לאחר פרסום דוח הביניים - החל לפעול ליישום ההמלצות הקשורות לעמלות. זאת, באמצעות פרסום טיוטת חוזר לתיקון כללי הבנקאות, וכינוס הוועדה המייעצת.

 עמלות