כך הענישה רשות השידור אזרח שדווקא שילם אגרה

ב-9 באוקטובר פורסם באתר "גלובס" סיפורו של יאיר בן צבי, תושב אילת, שרשות השידור "יצרה" לו חוב על אף שאין ברשותו טלוויזיה. סיפורו של בן צבי הסתיים בטוב לאחר התערבות נציבות תלונות הציבור, אך הוא הדגים כיצד הרשות "משסה" משרדי עורכי דין פרטיים באזרחים, מה שעורר תגובות נזעמות.

לידי אתר "גלובס" הגיע מקרה מעורר תרעומת נוסף המעיד על ההליכים הביורוקרטיים הקשים בהתנהלות רשות השידור - סיפורו של תומר קמרלינג.

לקמרלינג דווקא יש טלוויזיה, והוא גם נוהג לשלם את האגרה. לטענתו, ב-12 באוקטובר הוא שילם את האגרה עבור המחצית השנייה של 2012 בסך 202 שקל. בשבוע שעבר הוא קיבל מכתב ממשרד עו"ד פרנקל את קורן, המבצע הליכי גבייה בשם רשות השידור, מתאריך 15 באוקטובר.

במכתב נמסר לקמרלינג כי יש לו חוב עומד ותלוי על סך 398 שקל לרשות השידור עבור המחצית הראשונה של 2012. וכך מתפלג לו החוב: 281 שקל לרשות השידור, 117 שקל למשרד עורכי הדין. במילים אחרות, 29% מהחוב הינו למשרד עורכי הדין שמפעילה רשות השידור.

"התקשרתי לעורכי הדין והבהרתי להם שהמכתב שלהם לא מעודכן; שילמנו להם כבר את רוב הסכום עוד לפני שהמכתב יצא מהם, ואם מתברר שיש חוב של עוד 79 שקל, אז בשמחה נשלם, ואין שום צורך לגבות שכר-טרחה של 117 שקל בשביל לגבות 79 שקל", מסר קמרלינג.

אלא שכאן התחילו הבעיות. במשרד עורכי הדין אמרו לקמרלינג כי החוב ששילם הינו על המחצית השנייה של השנה ,ולא ניתן להעביר את הכסף למחצית הראשונה, כיוון שלא ניתן לשנות את הקוד במחשב...

"זה אמנם רק 117 שקל, אבל זו חוצפה שאנחנו צריכים לשלם לעורך דין בגלל באג ביורוקרטי", אומר קמרלינג. "אנשים ששומעים שאתה משלם אגרה תמיד קוראים לך פראייר. מה יש לומר, צודקים".

משרד עורכי הדין פרנקל את קורן מככב גם בכתבה קודמת על דרכי הגבייה של רשות השידור, שפורסמה כאן באתר לפני כמה חודשים.

מרשות השידור נמסר בתגובה: "אגף הגבייה שלח למר קמרלינג מספר הודעות תשלום בטרם נשלח לטיפול על-ידי עורך דין. לצערנו מר קמרלינג לא נענה לדרישות התשלום שנשלחו לו על ידי הרשות, על אף שבהודעות אלה נכתב בפירוש כי הטיפול בחוב עומד להמסר למשרד עורך דין - דבר המלווה בהוצאות שכר-טרחה.

"לאחר שבחנו את המקרה, לא מצאנו לנכון או כל סיבה מוצדקת לבטל את שכר-הטרחה. אנו ממליצים למר קמרלינג לשלם את אגרת הטלוויזיה בהתאם למועדים הנקבעו בחוק ולהימנע מהוצאות מיותרות בעתיד". (ההדגשה במקור)