הכדור במגרש של הצרכנים

האם הודעתה של תנובה היום (ה'), יממה אחרי הודעתה של שטראוס, תהיה הקש שישבור את גב הגמל, כשם שלפני שנה היה זה הקוטג' שהצית חרם צרכנים חסר תקדים?

חוסר אונים. זעם. תסכול. ייאוש. נראה שלא חסרות מילים כדי לתאר את תחושותיו של הצרכן הישראלי, שלצד הוצאות הדיור, החשמל, הדלק והמים שנסקו בשנים האחרונות, סופג עוד ועוד התייקרויות של מוצרי הצריכה.

נראה שמוקדם מדי להעריך מה יהיה היקפה של תגובת הצרכנים, אבל דבר אחד בטוח: הנחת העבודה של תנובה, בדיוק כמו של שטראוס, היא שהצרכנים אולי יכעסו, יפרסמו טוקבקים ארסיים וישחררו קיטור בפייסבוק - אבל לקנות הם יקנו.

וכאן עובר הכדור למגרש של הצרכנים. נכון, אין מי שיכול לא לקנות לאורך זמן מוצרי חלב בסיסיים, אבל בין הסל הבסיסי שדרוש לכל אדם כדי להתקיים, ובין עגלות הקניות העמוסות כל טוב שמשתרכות בתורים בכל סוף שבוע - יש הבדל גדול.

לכן, טוב יעשו צרכני ישראל אם יחשבו פעמיים, אפילו 10 פעמים, לפני שהם מכניסים לעגלה שלהם רביעיית מילקי, מארז של חטיפי שוגי ו-5 שקיות במבה. לחץ אמיתי על החברות יופעל רק על-ידי צמצום הקניות.

ועוד המלצה אחת: לצד היצרניות הגדולות מנסים בכל כוחם להתקיים גם יצרנים קטנים, כאלה שמוצריהם פעמים רבות לא נופלים מהמותגים המוכרים, אך רוב הצרכנים מהססים לתת להם הזדמנות.

הרחבת התחרות באמצעות חיזוק השחקנים הקטנים האלה תשרת לא רק אותם, אלא את הצרכנים עצמם, שירוויחו מהוזלת מחירים, וכאן - שוב, הכדור אצל מי שמחליט באילו מוצרים הוא ממלא את העגלה בסופר.