לשוק האג"ח יותר טוב אובמה

בשבוע הבא, ביום שלישי, 6 בנובמבר, יתקיימו הבחירות לנשיאות בארה"ב. בישראל עסוקים רבים בשאלה: "מי טוב יותר לישראל?", ונראה כי יש מי שכבר בחרו צד והביעו תמיכה במועמד המועדף עליהם. אנחנו, לעומת זאת, מעלים שאלות אחרות - מה ההבדלים בהשקפות הכלכליות של ברק אובמה ומיט רומני? מי מהם טוב יותר לכלכלה האמריקנית? מי מהם טוב יותר לשוקי ההון?

הבדלים בהשקפות הכלכליות

באופן כללי ניתן לומר, כי הנשיא אובמה מתמקד יותר ברפורמות ליצירת צמיחה ותעסוקה במשק, תוך צמצום הגירעון התקציבי, באמצעות הכבדה של מערכת המס על בעלי השכר הגבוה. הוא תומך בהארכת הטבות המס של הנשיא הקודם ג'ורג' בוש, רק למשפחות ששכרן נמוך מ-250 אלף דולר בשנה (ויחידים בעלי שכר הנמוך מ-200 אלף דולר).

כלומר, אובמה תומך באי-הארכת הטבות המס לבעלי האמצעים בארה"ב, לרבות ההטבות הקשורות לשוק ההון (מס מופחת על דיבידנד ורווחי הון). הוא תומך גם במתן הטבות מס לחברות שייצרו מקומות עבודה בארה"ב - באמצעות החזרת הייצור ועל-ידי הקמת מפעלים חדשים. בנוסף, הוא תומך בתוכנית שתסייע לבעלי המשכנתאות לממן אותן מחדש בריבית נמוכה יותר.

המועמד הרפובליקני מיט רומני חרד לגירעון הגבוה של המשק האמריקני. הוא תומך בהארכת הטבות המס של בוש לכולם, ובמתן הטבות מס נוספות, כמו ביטול מס רווחי הון לבעלי שכר הנמוך מ-200 אלף דולר בשנה והפחתת מס החברות מ-35% ל-25%. במקביל הוא תומך בקיצוץ תקציבי, למעט בביטחון.

אובמה הבטיח לקצץ בגירעון הצפוי 4 טריליון דולר ב-10 השנים הקרובות, רומני הבטיח לקצץ 1/2 טריליון מדי שנה עד 2016 (שהם 2 טריליון בארבע שנים), לקצץ את ההוצאה הממשלתית כך שלא תחרוג מסף של 20% תוצר, ולהביא את התקציב לאיזון עד 2020.

התשובה לשאלה זו אינה טמונה רק במצע הכלכלי של כל מועמד, כי אם במידת ה"משילות" שתהיה לו. ייתכן כי לשני המתמודדים יש דעות שונות בנוגע לדרך שבה יש לנקוט כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי הנוכחי, אלא שההחלטות לא תלויות רק במי שיושב בחדר הסגלגל, כי אם גם במי שיושב בקונגרס. בבחירות הקרובות בארה"ב ייבחרו מחדש כל חברי בית-הנבחרים וכן שליש מחברי הסנאט - שני הגופים שמרכיבים יחד את הקונגרס האמריקני.

כשאובמה נבחר לקדנציה הראשונה, היה לו רוב בבית-הנבחרים ובסנאט. אלא שלאחר שנתיים, בבחירות ה-Midterm (בחירות "אמצע כהונה") לבית-הנבחרים, איבד אובמה את הרוב בבית, בשל התחזקות הקבוצה השמרנית יותר בקרב המפלגה הרפובליקנית, המכונה תנועת ה-"Tea Party" (תנועה זו מכונה כך על שם ה- "Boston tea party" שהיה אירוע סמלי בהיסטוריה של ארה"ב, שתכליתו מחאה נגד מדיניות המס של השלטון בשנת 1773).

בעזרת הקונגרס, אובמה הצליח אמנם להעביר את רפורמת הבריאות (המכונה Obama care), שרומני נשבע כי יחסל אותה מיד לכשיגיע לשלטון, אך מנגד, אובמה לא זכה לאותה הצלחה כשניסה להעביר תוכנית פיסקלית שעיקרה היה: הרחבה תקציבית נוספת בטווח הקצר, בתמורה לתוכנית קיצוצים לטווח ארוך.

לפי אתר Intrade, הרפובליקנים ישמרו בהסתברות מאוד גבוהה (96%) על הרוב שלהם בבית-הנבחרים, בעוד הדמוקרטים ישמרו (בהסתברות פחותה, אם כי גם לא נמוכה של 64%), על הרוב שלהם בסנאט.

מצב כזה ימנע כנראה משני המועמדים, באם יבחרו, להתרחק באופן דרמטי מהסטטוס-קוו הנוכחי. שניהם יצטרכו להתמתן בדעותיהם, לנוע לכיוון המרכז, ולכן כנראה לא יהיה שינוי רב ביניהם מבחינת המדיניות בפועל, גם אם הצהרתית, ערב הבחירות, נראה כי הפער גדול.

לאור זאת, קשה לומר בוודאות, כי האחד יהיה טוב יותר לכלכלה מאשר האחר.

מי טוב יותר לשוקי ההון?

בהתייחס לסוגיה זו, אפשר להבחין בין שני המתמודדים בשלושה היבטים:

כהונת הפד

אובמה לא התייחס לשאלת מינויו מחדש של יו"ר הפד בן ברננקי, שמסיים קדנציה בסוף ינואר 2014, אך על-פי ההערכות, הקדנציה תוארך. המשמעות הנגזרת מכך היא: שהריבית תישאר נמוכה עד אשר שוק העבודה יתאושש, ושייתכנו תוכניות להרחבה כמותיות נוספות (בהתאם לצורך).

רומני, לעומתו, טוען כי הוא יחליף את ברננקי בנגיד שדעותיו יותר תואמות את שלו. רומני דוגל במדיניות מוניטרית מצמצמת כדי לתמוך בדולר ולצמצם את סיכוני האינפלציה, ואינו מאמין ביכולת של הריבית הנמוכה לתמרץ את הכלכלה, ולכן מתנגד להקלות הכמותיות. בהיבט הזה, בחירתו של רומני מהווה סיכון לשוק האג"ח הממשלתי.

התפתחות שוק המניות

מחקרים מראים כי שוק המניות "מתנהג" טוב יותר בתקופות של נשיאים דמוקרטים, על אף שהרפובליקנים נתפסים כטובים יותר עבור החברות במשק. קשה לומר אם יש פה אכן סיבה ותוצאה שלה, או מהלך מקרי יותר, וזה גם לא משנה. אם יש מספיק אנשים שמאמינים כי זה נכון, הרי שזו משאלה שיכולה להגשים את עצמה. במקרה כזה, בחירתו של אובמה טובה יותר לשוק המניות.

מיסוי שוק ההון

אובמה תומך בביטול הטבות המס שנתן בוש לעשירים, בהן הטבות מס על דיבידנדים ועל רווחי הון. הבעיה היא, שמרבית ההון הפרטי המושקע בבורסה הוא של בעלי האמצעים. לכן, אם אכן תבוטל הטבת המס הזו עבור בעלי ההון/המשקיעים, אזי תיתכן פגיעה גם בשוקי המניות, במקרה שהדמוקרטים ינצחו.

נראה כי לשוק האג"ח עדיף כי אובמה ינצח; לגבי שוק המניות, קשה לומר אם הטבות המס אכן יבוטלו (בשל שאלת המשילות), ולכן קשה גם לקבוע איזו מההשפעות תהיה חזקה יותר, השפעת הסטטיסטיקות בשוקי המניות או השפעת ביטול הטבות המס.

גם אם קשה לומר בבירור מי יותר טוב לכלכלה - רומני או אובמה - כן אפשר לומר כי מערכת הבחירות בארה"ב נסובה בעיקר סביב נושאים כלכליים-חברתיים ("זאת הכלכלה, טמבל", אמר ב-1992 ביל קלינטון).

לאובמה יש אמנם יתרון קל על יריבו, אך הוא נובע בעיקר מעצם היותו הנשיא, שיש לו תוכנית כלכלית סדורה, הוא תומך במדיניות המוניטארית הנוכחית האהודה על השווקים, ומבחינתו, צריך להמשיך באותה הדרך. רומני מפסיד בנקודות, אך ניתן לייחס זאת גם להיותו חסר ניסיון, וגם לכך שהתוכנית שלו אינה מגובשת עד סופה (אובמה ניצל זאת לא פעם כדי להקניטו).

בשורה התחתונה, שני המועמדים עשויים לגלות כי בהתייחס למדיניותם הכלכלית, הפער בין הרצוי (מבחינתם) למצוי (מה שיאושר בקונגרס), הוא לא קטן.

הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית, בבית ההשקעות "פסגות"