"אחרי התיקון לחוק החברות, בעל המאה כבר לא יהיה בעל הדעה"

בשקט לא אופייני התגבשה לאחרונה טיוטת תיקון מספר 20 לחוק החברות, שצפוי לשנות את כללי המשחק בכל הקשור לקביעת שכר הבכירים בחברות הציבוריות. התיקון עבר היום (ב') בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

על-פי התיקון החדש, את מדיניות התגמול לבכירים תקבע ועדה מיוחדת לענייני שכר שימנה הדירקטוריון, והיא תורכב מרוב של דירקטורים חיצוניים. שאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים. הוועדה תביא את המלצותיה לאישור הדירקטוריון, ולאחר מכן לאישור האסיפה הכללית.

עוד נקבע בתיקון כי אישור מדיניות התגמול באסיפה הכללית של חברה ציבורית יהיה טעון, בנוסף על רוב רגיל של בעלי המניות, גם רוב מקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה ושאין להם עניין אישי בהחלטה.

בחברה של איגרות-חוב יידרש רוב רגיל לצורך האישור באסיפה הכללית של בעלי המניות. הסדר מיוחד מוצע בהצעה לגבי חברה-נכדה, הנשלטת על-ידי בעל שליטה דרך לפחות שתי חברות ציבוריות, או חברות איגרות-חוב.

לא הצליחו לרסן את השכר

לידתו של התיקון באה בעקבות הצעות חוק דוגמת אלה של חברי הכנסת שלי יחימוביץ וחיים כץ, שביקשו לטפל במשוואת היחס בין העובד הזוטר לעובד הבכיר בחברות; ביוזמות חקיקה שניסו לטפל בריסון שכר הבכירים דרך מישור המס. כמו כן, הוקמה ועדה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, אשר המליצה על תיקון הוראות החוק כדי להגביל את שכר הבכירים באמצעות שינויים והכבדתם של מנגנוני הפיקוח וקבלת ההחלטות בחברות עצמן.

לדברי עו"ד יאיר שילוני, שותף במשרד גורניצקי, המתמחה בדיני תאגידים ושוק ההון, התיקון מנסה במהותו לפעול נגד מגמת העלייה המובהקת בשכר הבכירים בחברות ציבוריות. זאת משום שניסיונות אחרים, בעיקר דרך מנגנוני גילוי ודיווח, לא הצליחו להביא לריסון שכר הבכירים.

לדבריו, "הוראות הגילוי שנכפו על חברות ציבוריות על-ידי רשות ניירות ערך, שחייבו את החברות ציבוריות לפרסם את נתוני התגמולים של חמשת מקבלי השכר הגבוה, עבדו בפועל כחרב פיפיות".

- מדוע הוראות הגילוי לא הצליחו לרסן את העלאת שכר הבכירים?

"לעתים נדמה כי ההוראות הביאו ליתר פרסום של טבלאות שכר פוטוגניות בעיתונים כלכליים, תוך הכברת מחמאות ותשבחות להצדקת התגמול הגבוה. פרסומים כאלה גרמו למנהלים להתקנא בעמיתיהם, לבסס באמצעות רשימות והסברים אלה את דרישותיהם, תוך השוואה לבעלי תפקידים מקבילים בחברות אחרות, ואף לשפר בדרך זו את תנאי העסקתם".

- כיצד אמור תיקון מספר 20 "לעשות את העבודה" טוב יותר?

"התיקון מבקש לרסן את החברות הציבוריות תוך הבניית שיקול-הדעת שלהן, בדרך של ביסוס 3 שינויים עיקריים. הראשון, חובת הקמת ועדת תגמול ניטרלית ונטולת פניות שתהיה אמונה על גיבוש המלצה למדיניות התגמול בחברה ועל אישור שכר הבכירים בה. העיקרון השני הוא חובת גיבוש מדיניות תגמול סדורה ומובנית לבכירים בחברה. העיקרון השלישי והחשוב ביותר הוא החלה של כללי משחק חדשים לאישור תגמולים לבכירים בחברה".

- מה יהיו ההשלכות של התיקון על בעלי השליטה בחברות?

"תוצאתו המיידית של התיקון תביא כנראה להוצאת בעל השליטה בחברה ממעגל מקבלי ההחלטות על תגמול נושאי המשרה. מדובר בעיניי בתוצאה קשה. באופן אבסורדי למדי, דווקא בעל המניות הגדול בחברה - שבעקיפין מממן את פעילותה, שולט בה ולעיתים נדרש לכסות את הפסדיה - יאבד כמעט לחלוטין את היכולת לבחור את צוות המנהלים של החברה שבבעלותו. בעל המאה כבר לא יהיה בעל הדעה".

ועדת תגמול תמליץ לדירקטוריון

- נשמע שינוי מהותי מאוד. איך הוא אמור לעבוד?

"לאחר כניסתו של התיקון לתוקף תידרש כל חברה ציבורית להקים ועדת תגמול שיהיה בסמכותה להמליץ לדירקטוריון על מדיניות התגמול לנושא המשרה בחברה ולהחליט אם לאשר תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה. התיקון מטיל גם חובה על חברה ציבורית לגבש מדיניות תגמול סדורה לקבוצת נושאי המשרה בחברה, שתתחדש אחת ל-3 שנים. המדיניות כוללת בין היתר אמות-מידה ברורות שהתקיימותן מהווה תנאי לתגמול, כולל תקרה של רכיבי תגמול משתנים (דוגמת אופציות או בונוס כספי).

"בכך, עלול התיקון להביא את הקץ על תגמול המבוסס על שיקולי עמידה ביעדים איכותיים. מנסחי התיקון לא הסתפקו בחובת הגיבוש של מדיניות התגמול, אלא דרשו כי מדיניות זו תובא לאישור האסיפה הכללית ברוב מיוחס שממנו נפקדים קולותיהם של בעל השליטה ובעלי עניין אישי באישור המדיניות.

"בנוסף, התיקון לחוק מביא למצב חדש שבו תנאיהם של נושאי המשרה נדרשים לאישור של ועדת התגמול ושל דירקטוריון החברה באופן שככל שהתגמול המדובר אינו תואם למדיניות התגמול בחברה - נדרש גם אישור אסיפת בעלי מניות באותו רוב מיוחס שממנו נפקד בעל השליטה.

"בעניינו של מנכ"ל חברה ציבורית החמיר המחוקק אפילו יותר, וקבע במסגרת התיקון כי תנאיו יובאו בכל מקרה (בלי תלות לשאלת תאימות תנאיו למדיניות התגמול) לאישור האסיפה ברוב מיוחס, וזאת לאחר שנתקבל אישור ועדת התגמול והדירקטוריון".

- מה צפויה להיות ההשפעה על בעלי המניות של החברה?

"החברה ומנהליה יהיו נתונים לחסדי בעלי מניות המיעוט, לעיתים מיעוט סחטן שלא בהכרח רואה את טובת החברה ומנהליה, ואשר לא חב באותן חובות זהירות ונאמנות של מנהלים בחברה, ואף לא בחובת ההגינות החלה על בעל השליטה.

"להשלמת התמונה יצוין כי המחוקק כנראה היה ער לכוח הרב, ואולי הרב מדי, שהוסט מבעל השליטה לבעלי מניות המיעוט, וכלל במסגרת התיקון לחוק מנגנונים המאפשרים לדירקטוריון לאשר את מדיניות התגמול או לאשר תנאי תגמול גם אם האסיפה הכללית התנגדה לאישור. זאת, בין היתר, בעילה של טובת החברה, ואף שלא להביא תנאי התגמול של מנכ"ל החברה לאישור האסיפה אם יש לדעת הדירקטוריון חשש שהבאת העסקה לאישורה תסכל את ההתקשרות עם המנכ"ל".

"Say on Pay"

לדברי עו"ד שילוני, "זו אינה המצאה ישראלית. הצעת התיקון לחוק נשענת על חקיקה אמריקנית חדשה יחסית שביססה שיטה המכונה Say on Pay. שיטה זו מאפשרת לבעלי המניות להביע את דעתם על חבילות התגמולים של בכירי החברות שבהן הם השקיעו ולהשפיע על מדיניות השכר שלהם, אולם הצבעתם אינה מחייבת את הדירקטוריון.

"גם אם בעלי המניות יצביעו נגד חבילה מסוימת, הדירקטוריון עדיין יהיה רשאי להכריע בעדה. ימים יגידו אם מנגנוני פיקוח ואכיפה הקיימים כיום, והמגמה הגוברת של הגשת תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות בהיבטי חברות וניירות ערך, אכן ירתיעו דירקטוריונים מלאשר תגמולים לנושאי-משרה בניגוד להחלטת האסיפה הכללית".

- האם התיקון יביא להורדת שכר הבכירים?

"התיקון החדש לא יביא בהכרח לשינוי המגמה של עליית שכר הבכירים שאותה מבקשים מתקני החוק לבלום. מנגד, הוא עלול ליצור קושי לא מבוטל בהבאת מנהלים טובים לחברות ציבוריות, שהם מהווים את בסיס ההון האנושי החיוני להצלחת חברה, ולעמעם במידה מסוימת את יכולת השליטה של בעל השליטה, שיהיה מעתה מוגבל במידת יכולתו לכוון ולהשפיע על תגמול שכבת נושאי המשרה בחברה".

השינויים העיקריים

* תוטל חובה לגבש מדיניות תגמול סדורה לקבוצת נושאי המשרה בחברה, שתתחדש אחת ל-3 שנים ותכלול, בין היתר, קריטריונים מדידים אשר התקיימותם מהווה תנאי לתגמול.

* את מדיניות התגמול לבכירים תקבע ועדה מיוחדת לענייני שכר שימנה הדירקטוריון, והיא תורכב מרוב של דירקטורים חיצוניים. שאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים.

* הוועדה תביא את המלצותיה לאישור הדירקטוריון ולאחר מכן לאישור האסיפה הכללית.

* אישור מדיניות התגמול באסיפה הכללית של חברה ציבורית יהיה טעון, נוסף לרוב רגיל של בעלי המניות, גם אישור של רוב בעלי המניות שאינם בעלי שליטה ושאין להם עניין אישי בהחלטה.