אובמה: "לא אסכים שמעמד הביניים יישא את כל הנטל"

בנאום ראשון אחרי שנבחר לתקופת כהונה שניה, הכריז הערב (ו') נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כי לא יקבל שום פשרה שלא תכלול העלאות מס לבעלי כנסות גבוהות. הוא הודיע שיפתח במו"מ עם מנהיגי שני בתי הקונגרס בשבוע הבא על מציאת פיתרון לבעיית הגירעון התקציבי ועל הצורך להעלות את תקרת החוב הלאומי, לפני שארה"ב תמצא עצמה משקיפה על תהום מקצה הצוק הפיסקלי, אך הוא הבהיר, שרתיעת הרפובליקנים מהעלאות מיסים היא נון סטארטר: "ראינו (בבחירות) שרוב האמריקנים תומכים בגישה שלי ולא אתן ידי להצעה שמאזנת את התקציב על גבו של המעמד הבינוני", אמר הנשיא.

"לא אסכים שסטודנטים ומשפחות מעמד הביניים ישאו על גבם את כל הנטל, בעוד שאנשים כמוני, בעלי הכנסות גבוהות, לא יתרמו דבר", הצהיר אובמה בתקיפות. הנשיא, שנראה מאושש ובטוח בעצמו, התקבל בתשואות בהיכנסו לאולם בבית הלבן שבו המתינו לו עשרות פקידי ממשל בצד העיתונאים.

בתום נאום הנשיא, הודיע הבית הלבן ששר האוצר, טימותי גייתנר, מתכנן להמשיך בתפקידו עד החודשים הראשונים של 2013, כדי שיוכל לסייע לבית הלבן לגבש עסקה עם הקונגרס. גייתנר הודיע זה מכבר שבדעתו לפרוש לאחר שאובמה ייבחר לתקופת כהונה שניה.

דברי אובמה מציבים אותו, כצפוי, במסלול של התנגשות עם מחוקקים רפובליקניים, שיעשו הכל כדי להכשיל אג'נדה שמצדדת בהעלאות מיסים. אג'נדה כזו מוקצה מחמת מיאוס באגף הימני של המפלגה הרפובליקנית. ברור, כמובן, ששני הצדדים מציבים עתה הצהרות פתיחה למו"מ, אך בעוד שאובמה הכריז שהוא מוכן לפשרות, אין ודאות שהצד הרפובליקני חולק נכונות כזו וכל הסימנים מצביעים על קשיים גדולים במו"מ על פשרה שתמנע הידרדרות מהצוק הפיסקלי.

"העם בארה"ב בחר בפעולה, לא בעסקים כרגיל", אמר אובמה. "נבחרנו כדי שנתמקד במציאת מקומות עבודה לבוחרים, לא לנו. ברוח זו הזמנתי את מנהיגי שתי המפלגות לבית הלבן בשבוע הבא, כדי שנוכל לבנות קונסנסוס לגבי האתגרים שעימם נוכל להתמודד רק ביחד. אני מתכנן להזמין גם את ראשי קהיליית העסקים והאיגודים המקצועים לוושינגטון כדי לשמוע את דיעותיהם".

הנשיא חזר על עיקרי תכניתו הכלכלית, שאותה הציג במהלך מסע הבחירות: דגש על צמיחה ויצירת מקומות עבודה חדשים; תגמול חברת שיוצרות מקומות עבודה בארה"ב לא מחוצה לה; יצירת הזדמנויות לחינוך והכשרה מקצועית; הפיכת ארה"ב למנהיגה גלובלית במחקר, טכנולוגיה ואנרגיה נקיה כדי למשוך חברות חדשות לארה"ב. הוא הוסיף: "וזו תכנית לצמצם את הגירעון באופן מאוזן ואחראי".

אובמה הדגיש, שמדובר במשימה דחופה ביותר מפני שארה"ב מתקרבת במהירות לצוק הפיסקלי, אך הוא הבהיר שקיצוצים בלבד, ללא העלאה מקבילה בתקבולי הממשלה, לא יובילו לרווחה כלכלית. "מוכרחים לשלב קיצוצים יחד עם הגדלת הכנסות ופירוש הדבר לבקש מהאמריקינם העשירים ביותר לשלם מעט יותר מיסים", הכריז הנשיא. "כך נהגנו בשעות ה-90, כאשר ביל קלינטון היה נשיא. כך צימצמנו את הגירעון ובה בעת יכולנו להשקיע כדי לבנות מעמד ביניים חזק וכלכלה חזקה".

הוא אמר, כי תכניתו הכלכלית תאפשר לגלח מהגירעון ארבעה טריליון דולר בעשור הקרב, ובה בעת לעשות את ההשקעות הנחוצות לצמיחה. "אני רוצה להדגיש: אינני נשוי לכל פרט ופרט בתכניתי הכלכלית. אני פתוח לפשרות. אני פתוח לרעיונות חדשים. אני מחויב להתגבר על האתגרים הפיסקליים. אבל אני מסרב לקבל גישה בלתי מאוזנת. לא אבקש מסטודנטים וממשפחות מעמד הביניים לשלם את כל הגירעון בעוד שאנשים כמוני, שמשתכרים יותר מ-250 אלף דולר בשנה, לא יתבקשו להוסיף אפילו עשרה סנטים לחשבון המס שלהם. אינני עומד לעשות זאת".

הנשיא הזהיר מפני תוצאות הנפילה מהצוק הפיסקלי: אם הקונגרס יסרב להגיע לפשרה, המיסים של כל אזרח ואזרח יועלו אוטומטית ב-1 בינואר 2013, לרבות 98% מהאמריקנים שמשתכרים פחות מ-250 אלף דולר בשנה. הוא הציע אפוא פשרה: לפני שנכנסים למו"מ ארוך ומתיש על העלאות שכר לעשירים, בואו נגיע להסכם על קיצוץ בשיעור המס למעמד הביניים. על כך אין חילוקי דעות ביננו, אמר אובמה. העט בידי ואני מוכן לחתום.

הפער בין עמדת הנשיא לבין המחוקקים הרפובליקניים בא לידי ביטוי בדברי ראש סיעת המיעוט הרפובליקני בסנט, מיץ' מקונל, שרמז אתמול כי יתנגד לכל פשרה שתכלול העלאת שיעורי המס לעשירים.

"העם האמריקני עשה (בבחירות) שני דברים: הוא נתן לנשיא אובמה הזדמנות נוספת לפתור את הבעיות שאפילו הוא מודה שלא עלה בידו לפותרן בכהונתו הראשונה, והוא הותיר בידי הרפובליקנים את השליטה בבית-הנבחרים", אמר מקונל. "הבוחרים לא סמכו ידם על הכשלונות ועל החריגות של הנשיא בתקופת הכהונה הראשונה. הם פשוט העניקו לו זמן רב יותר לסיים את התפקיד שהם ביקשו ממנו לבצע, יחד עם הקונגרס". בהתבטאות אחרת אמר מקונל, כי רק פני שאובמה זכה בבחירות, הרפובליקנים אינם מוכנים להשתטח לפניו ולוותר על כל עקרונותיהם.

ג'ון ביינר, יו"ר בית הנבחרים ומנהיג הסיעה הרפובליקנית בבית, נקט לכאורה נימה פייסנית יותר בשיחה עם עיתונאים, הערב. הוא אמר, שהכדור נמצא עתה במגרש של אובמה וכי עתה הזמן שבו הנשיא צריך להנהיג. "זו ההזדמנות שלו; זה הרגע להידבר עם עם הקונגרס ולפעול לקאת פיתרון שיוכל לזכות ברוב בשני בתי הקונגרס".

אולם גם ביינר אמר, כי העלאת שיעורי המס על עשירים תפגע בהתאוששות הכלכלית. למעשה, ביינר מוצא עצמו, שוב, בין פטיש הנשיא לסדן הצירים הרפובליקניים הימניים, שכבר הבהירו, כי לא יתנו יד לשום עסקה שתכלול העלאות מס.

במהלך מסע הבחירות, טענו דוברים רפובליקניים, כי הנשיא רומני ימנע את הידרדרותה של ארה"ב מהצוק הפיננסי מטיל האימה; הנשיא אובמה לא.

מהו הצוק הפיננסי? ב-31 בדצמבר השנה תיכנס לתוקף חבילת חוקים שקיבל אשתקד הקונגרס כמוצא של הרגע האחרון למחלוקת על העלאתה של תקרת החוב: הרפובליקנים סרבו להצביע בעד העלאת התקרה בלי קיצוץ משמעותי בהוצאות הממשלתיות, ובעיקר בתקציבי רווחה. אובמה והמחוקקים הדמוקרטים הסכימו לקיצוצים מעטים, אך התנו אותם בהעלאות מס לעשירים. השעון תקתק, ופדרל ריזרב ומשרד האוצר הזהירו שאם לא תועלה תקרת החוב תיקלע ארה"ב למצב של חדלות פרעון.

על רקע זה התקבלה פשרה: תקרת החוב תועלה, וייושם קיצוץ מסיבי בהוצאות הממשלה, אך הקיצוץ ייכנס לתוקף רק בסוף 2012, אלא אם כן המחוקקים יצליחו לקבל לפני כן החלטה על נוסחת פשרה לטווח ארוך שתקיף העלאות תקרת החוב בעתיד, קיצוצים בהוצאות וגידול בהכנסות, קרי העלות מיסים. אם לא תושג פשרה כזו, יוחל קיצוץ רוחבי אוטומטי שיפגע בכל משרדי הממשלה (לרבות קיצוץ מסיבי בתקציב הפנטגון) ושישפיע על 1000 תכניות ממשלתיות (ובכללן הסיוע לישראל).

במקביל, יפוגו בסוף השנה חוקים שונים שמסדירים הקלות מס לקבוצות שונות באוכלוסיה, מעשירים ועד עובדים שכירים. זו, אפוא, הסופה המושלמת: קיצוצים תקציביים אדירי ממדים והעלאות מס גדולות. זה יהיה שילוב הרסני שיפגע בהתאוששות הכלכלית המקרטעת, שרק באחרונה החלה לקבל תנופה.

הרפובליקנים טענו, שרק נשיא רפובליקני חזק יוכל לשאת ולתת עם בית-הנבחרים שנמצא בשליטת הרפובליקנים כדי לגבש נוסחת פשרה. אובמה לא הצליח לעשות זאת בארבע שנות כהונתו ואם הוא יחזור וייבחר, יונצח שיתוק המגעים בין הבית הלבן לקונגרס.

נראה שההצהרות של הרפובליקנים על גבעת הקפיטול עתה, אחרי הבחירות, נועדו לממש את האיום הזה.