בג"ץ: אם אברכים יקבלו הבטחת הכנסה, מדוע שייצאו לעבוד?

קצבאות הבטחת הכנסה שמקבלים אברכים הלומדים בכוללים מהמדינה ניתנות במטרה לשלבם בשוק העבודה, ולא להותירם במתכונת לימודים כל חייהם - כך טוענת פרקליטות המדינה, בתשובה לעתירה של התאחדות הסטודנטים ושורת ארגונים חברתיים כנגד החלטת הממשלה מדצמבר 2010 להמשיך בתשלום הקצבאות, למרות פסק דינו של בג"ץ מיוני 2010, שקבע כי תשלום קצבאות אלה לאברכים ולא לסטודנטים מנוגד לחוק יסודות התקציב.

לטענת הפרקליטות, תכליתם של התשלומים השתנתה מאז ניתן פסק דינו של בג"ץ ב-2010, והדבר עולה מכך שבניגוד לעבר, כיום תשלום הקצבאות מוגבל בזמן ל-5 שנים, כך שבשנה החמישית התשלום קטן במטרה לעודד את מעבר אוכלוסיית האברכים באופן הדרגתי להיכנס לשוק העבודה. אברכים המבקשים להמשיך ולקבל את הקצבה מעבר ל-5 שנים צריכים להיכלל במסלול "מתמידים" שבו שיעור הקצבה ממשיך לקטון.

המדינה: ירידה בנתמכים

הרכב בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, קיים הבוקר (ג') דיון בעתירה, לאחר שבדיון קודם הוציא צו על-תנאי נגד המדינה, בדרישה שזו תנמק מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה המורה על המשך תשלום הקצבאות.

השופט גרוניס שוקל להורות על הרחבת ההרכב, כדי שגם בעתירה זו יפסוק הרכב מורחב של שופטי העליון, בדומה לפסק הדין בעניין יקותיאלי, שהורה ב-2010 על הפסקת תשלום הקצבאות במתכונת הקודמת. בראש ההרכב בעתירה הקודמת עמדה נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש.

השופטים גם מתחו ביקורת על עמדת המדינה, ואמרו כי במקום להסדיר את המשך התשלום בהחלטת ממשלה, גם אם במתכונת אחרת, ניתן היה לפנות לבית המשפט ולבקש להאריך את המועדים לכניסתו לתוקף של פסק הדין הקודם.

"איך העובדה שנותנים לאדם כסף מקרבת את השתלבותו בשוק העבודה?", תהתה בקול רם השופטת מרים נאור, "ההיגיון אומר שאם לא נותנים כסף - הוא חייב לעבוד".

לדבריה, "בפסק דין יקותיאלי נקבעו הוראות מעבר. הדרך המשפטית הנכונה היתה לבוא לבית המשפט שיש לו סמכות להאריך מועדים, ולומר שהתקופה לא מספיקה וצריך הוראות אחרות, במסגרת התיק של יקותיאלי. אפשר היה לבקש שהאיסור לחוקק מחדש את חוק התקציב ייכנס לתוקפו כעבור זמן מסוים".

בהודעה שהגישה המדינה בתשובה לצו על-תנאי, מצוין כי במועד שבו התקבלה החלטת הממשלה, בדצמבר 2010, היה מספר האברכים המקבלים "מלגת לימודים" 11,155, וזאת לעומת ספטמבר 2012, שאז עמד מספרם על 10,039.

לטענת הפרקליטות, "נתונים אלה מלמדים כי חל פיחות ניכר בהיקפה של האוכלוסייה הזכאית לתמיכה, בפרק זמן של 21 חודשים בלבד. מגמת פיחות זו, הצפויה להימשך מטבע הדברים, תביא לכך שבהדרגה האוכלוסייה שעליה חלות ההוראות תצטמצם".

אלא שהעותרים טוענים כי תשלום "מלגת הלימודים" לאברכים הוא למעשה אותה הגברת בשינוי אדרת - ביחס לתשלום קצבאות הבטחת ההכנסה ששולמו עד 2010.

לטענת הפרקליטות, "לאחר מתן פסק דין יקותיאלי התקיים תהליך חשיבה מקיף, ובמסגרתו הוחלט לשנות את תכלית התמיכה".

לדבריה, בעבר הקצבה היתה קבועה ולא מוגבלת בזמן, ומכאן שתכליתה היתה כלכלית בלבד. כיום, עצם זמניותה של הקצבה מלמדת כי יש בה פן כלכלי ופן חברתי, "והיא צופה השתלבות בשוק העבודה באופן הדרגתי".

"להמתין 4 שנים"

הפרקליטות ביקשה להמתין עד תום 4 שנים מהחלת ההסדר החדש, כדי שניתן יהיה לבדוק את יעילותו בתמרוץ אוכלוסיית האברכים להיכנס לשוק העבודה.

"אתם מדברים על שינוי תרבותי שצריך לקחת זמן", אמרה השופטת עדנה ארבל בדיון, "ובתום 4 השנים הכוונה היא שיצטרפו לשוק התעסוקה. אך איזה תמריץ יש להם לאחר 4 שנים של לימוד כזה להצטרף לשוק התעסוקה? אני מבינה שהנתונים היום לא מראים זאת".

"יהיה תמריץ", השיבה נציגת הפרקליטות, עו"ד חני אופק, "זה לא יכול להיות רק הפסקת הגימלה, צריך לתת גם את הכלים. אנו רואים את 4 השנים הללו כסוג של תקופת מעבר".

סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק, מסר כי "אנחנו מקווים שמאבק ארוך זה שאנו מנהלים יגיע לסיומו, לא רק למען ציבור הסטודנטים אלא למען החברה הישראלית כולה. מדינת ישראל צריכה לטפח את הציבור הצעיר והיצרני במדינה". (בג"ץ 616/11).

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, מסר בתגובה: "ממשלת ישראל חייבת לפתח מדיניות של מתן תמריצים ישירים להשתלבות החרדים בשוק התעסוקה. ניסיונה של הממשלה היוצאת להנציח את ההקצבות לאברכים בניגוד לפסיקת בג"ץ בעבר סותרת כל היגיון כלכלי וחברתי ומפלה לרעה מגזרים רבים אחרים בחברה הישראלית. תמיכת המדינה צריכה להינתן לאותם ישראלים שאין בכוחם להשתלב בשוק העבודה, ולא לאלה ההופכים את תורתם לקרדום לחפור בו".