בג"ץ רומז: הממשלה ממסמסת הבטחותיה לדיור בר-השגה

דרמה בדיון בבג"ץ בעתירה נגד הקריטריונים של שר השיכון אריאל אטיאס לזכאות לדיור בר-השגה. נשיאת ההרכב, השופטת מרים נאור, יחד עם השופטים אורי שהם ויצחק עמית, הביעו פליאה על כך שהממשלה התחמקה מלדון בקריטריונים של מיצוי כושר השתכרות וותק שנות נישואים בפרויקטים של דיור בר-השגה, לאור חשיבות הנושא.

מדובר בעתירה שהגישו התנועה לאיכות השלטון, ח"כ פאינה קירשנבאום ("ישראל ביתנו"), המרכז לפלורליזם יהודי ועיריית רעננה, בראשות נחום חופרי (מועמד ברשימת העבודה לכנסת).

השופטת נאור שאלה שוב ושוב את נציגת המדינה, עו"ד חני אופק, מדוע שאלת הקריטריונים העיקריים האלה לא נידונה בממשלה, וכי היא וחבריה להרכב דיברו ביניהם בבוקר על החשיבות הציבורית של עניין זה. כאשר אופק התחילה לטעון את תשובתה על כך שהממשלה זכאית לדון במה שנראה לה, קטעה אותה נאור בשאלה: "האם הממשלה צריכה לדון? תעני לי כן או לא".

הפרקליטה השיבה: "הממשלה החליטה להידרש לפרק הדיור, אבל לפרק הספציפי הזה היא לא נדרשה". נאור אמרה כי "זו לא תשובה. אני שואלת ומדגישה האם הממשלה מוכנה להידרש והאם היא חושבת שראוי להידרש". השופט שהם הצטרף ואמר: "האם לא צריך שקריטריונים ייקבעו בממשלה?"

עו"ד אופק השיבה: "אני צריכה להתייעץ על כך, ובנוסף עיתוי הבחירות יוצר קושי גדול בהתייחסות הממשלה לשאלה הזו". נאור הקשתה עליה ואמרה: "מה תגידו להצעה שיוצא צו על-תנאי ל-90 יום לפיו המדינה תצטרך להשיב מדוע לא יהיה דיון? גם זו אופציה".

בשלב זה הפסיקו השופטים את הדיון עד שעו"ד אופק תחזור לאולם הדיונים עם תשובה לגבי נכונות הממשלה לדון בקריטריונים של ותק שנות נישואים ומיצוי כושר השתכרות, שאותם העביר אטיאס במועצת מקרקעי ישראל.

צו על-תנאי

בהמשך, בסיומו של דיון בן 4 שעות, הודיע בג"ץ כי הוא שוקל להוציא צו על-תנאי נגד הממשלה, שתנמק מדוע היא לא דנה בקריטריון של מיצוי כושר ההשתכרות בפרויקטים של דיור בר-השגה, ובעיקר בפרויקטים של מחיר למשתכן.

כאמור, במהלך הדיון הציעו השופטים לפרקליטה מטעם המדינה, עו"ד חני אופק, שתקיים התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ועם הממשלה, ואמרו כי מן הראוי שהנושא יובא לדיון בממשלה אצל ראש הממשלה ושר השיכון, כך שאם יובטח לבג"ץ שייערך דיון כזה, בג"ץ יסכים לא להוציא צו על תנאי, וייתן ארכה של 120 יום לממשלה. זאת, לאור המצב המיוחד של הבחירות המתקרבות.

אחרי שעה וחצי של התייעצויות, חזרה נציגת הפרקליטות והודיעה לשופטי בג"ץ כי העמדה היא שראוי לדון בדבר, אבל הממשלה תחליט על כך מאוחר יותר. בעקבות התשובה המתחמקת של הממשלה, השופטים הודיעו כי הם שוקלים להוציא צו על-תנאי.

השופטים הקשו בשאלות רבות על נציגת המדינה, כמו למשל, מה הייתה מעורבותו של שר השיכון אריאל אטיאס בהליך גיבוש הקריטריונים. השופט עמית אמר: "הקריטריונים לא עלו כלל על שולחן הממשלה, בעוד שוועדת טרכטנברג הניחה את נושא הקריטריונים ובעיקר את מיצוי כושר ההשתכרות במרכז השולחן".

לדבריו, "מדובר פה בחבילה שהתחילה בהפגנות הגדולות של המחאה החברתית, עברה לוועדת טרכטנברג, הגיעה לממשלה, הגיעה להתחייבות של ראש הממשלה ושר האוצר לסיעת ש"ס, ובסופו של דבר, החבילה שעלתה על המסוע לא זהה למזוודה שיצאה בקצה המסוע, ובאיזשהו הליך בתוך התא החשוך, יצאה מזוודה אחרת".

השופטת נאור שאלה: "האם מדינת ישראל טוענת כי הקריטריונים הקיימים יביאו לתוצאה חיובית ולחלוקה שוויונית?". פרקליטת המדינה ניסתה להשיב, והשופטת נאור נזפה בה: "את מוכנה בבקשה לענות על השאלה שלי?".

עו"ד אופק אמרה: "אני לא מרגישה שאני מניחה את הדעת". השופטת נאור ענתה: "את לא מניחה את הדעת". נאור הוסיפה: "יש הרבה חורים שחורים בכל התהליך הזה. אנחנו לא יודעים מי בכלל דן וקבע את מערכת האיזונים על-פי הצרכים של אוכלוסיות שונות ואם בכלל נעשה הליך כזה. לאור כל זאת אנחנו נשקול את צעדינו".