תפקידו של מבקר המדינה איננו לעסוק בשחיתות או בבדיקת חשדות לעבירות של שחיתות שלטונית מצד נבחרי ציבור - כך אמר היום (ו') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בכנס הפורום למשפט וחברה ע"ש פרופ' זאב סגל של מכללת נתניה, המתקיים בסוף השבוע במלון דן ירושלים.
הצהרתו של שפירא עומדת בניגוד חריף לגישתו של המבקר הקודם, מיכה לינדנשטראוס, שייעד חלק ניכר ממשאבי משרד מבקר המדינה לתחום המאבק בשחיתות השלטונית.
"ביקורת לא עוסקת בשחיתות פרופר, בעבירות פליליות שהן מעשים של מי שחטאו בשחיתות", אמר שפירא במושב שהוקדש ליחסי הון-שלטון, בהנחיית פרופ' הדרה בר-מור. "ברגע שמבקר המדינה מקבל תלונה שממנה עולה חשש לעבירה פלילית, הוא מעביר את התלונה ליועץ המשפטי לממשלה, ואינו עוסק פרופר בעבירות של שחיתות.
"הביקורת היא רחבה יותר, ובסיסה אינו אכיפתי כמו הפרקליטות, אלא היותה של הביקורת על המערכת השלטונית והכוח המוסרי שלה. כוחו של מבקר המדינה הוא דווקא בכך שאין לו את כוח האכיפה אלא את הכוח המוסרי. אנחנו עוסקים בנושא של הון שלטון או שחיתות ציבורית כדי להיטיב את חיינו, לא כדי לתפוס פושע כזה או אחר".
עם זאת, שפירא הוסיף כי "כל איש ציבור צריך לתת דין וחשבון, הדברים ברורים ועתיקים. גם אם אין על איש הציבור חובה חוקית לתת דין וחשבון, הוא צריך לתת דין וחשבון לציבור, או במספרים או בפירוט על כל העניינים שהעין אינה רואה אותם. איש ציבור לא צריך להימצא במצב של ניגוד עניינים. איפה עובר הגבול בין מותר ואסור בקשר של פוליטיקאים עם בעלי עסקים? לא תמיד הגבול ברור ונראה לעין. מילת המפתח היא לא ההבחנה בין הון לשלטון, אלא מילת המפתח היא חינוך".
לדברי המבקר, "הביקורת והתקשורת הולכות יד ביד. התקשורת היא מקור אדיר למבקר המדינה לטיפול בתלונות, שבסופן מגיעות לעריכת דוחות. המערכת השלטונית מגיעה לאט-לאט לתובנה שצריך לכבד את האזרח".
המבקר ציין כי הוא מתכוון לפרסם "ספר נורמות", שישמש מעין מדריך להתנהלות נכונה וראויה של עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וירכז שורה של המלצות שנכללו בדוחות מבקר המדינה לאורך השנים. את הפרויקט מבקש שפירא להפקיד בידיו של האלוף במיל' יעקב מנדי אור, שפרש השבוע מתפקיד ראש החטיבה הביטחונית במשרד מבקר המדינה.
בדבריו השמיע שפירא ביקורת גם כלפי פרקליטות המדינה וגם כלפי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים.
"אומרים שמערכת שלטון החוק היא כוכב הצפון של המדינה שלנו", אמר המבקר. "אני לא נכנס לשאלה אם יש לנו גם פרקליטים שלא עושים את עבודתם נאמנה. אבל אם עולה לזירה הציבורית השאלה מדוע אדם צריך להיות תחת חשד במשך 10 או 14 שנה, אז מערכת אכיפת החוק יוצרת מצבים שכל אדם היה מתקומם נגדם.
"למערכת המשפטית יש גם חסרונות. היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה הם כמו דובוני לא-לא. הם רק יודעים להגיד לא. בסופו של דבר, אם היועץ המשפטי של משרד אומר לא, ומקבלים את דעתו, אז אי-אפשר לדעת אם ההחלטה היא טובה או לא טובה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.