אין אוסישקין, יש גחלת

כמו באפוס של רידלי סקוט "גלדיאטור", שבו משליך הקיסר קומודוס את המצביא המהולל מקסימוס מרידיוס לזירת הקולוסאום כדי להיטרף על-ידי אריות ומה שמכניע אותו בסופו של דבר הוא רק הלשנה, כך הושלכה אמש (א') הפועל ת"א לזירה, לעיני רבבת צמאי דם, וסיימה כשהקהל שלה ממשיך לשאוג באולם ריק, ושחקני הקבוצה עולים מחדר ההלבשה כדי להודות לו. מה שינצח את הפועל, ו-19 הפרש, ואפילו 35, כבר לא באמת יכולים לנצח את הפועל - זה אם תיקח מהם שוב את הגחלת. פעם זה היה אוסישקין, עכשיו זו הדרך.

הפועל לא הייתה אתנו שש שנים. בעונות בהן שיחקה במגרשים שהאולם המיתולוגי בווירטון נראה לידם כמו המדיסון סקוור גארדן, היא עשתה יותר אליפויות ממה שעשתה מכבי בעת הזו. הצמיחה הזו של יפי הבלורית והטוהר חיימוביץ', עם קבוצה שמקוששת לירה לדרכמה כדי לעבור את הרשות לבקרת תקציבים, היא זו שמעמידה באור מגוחך את שמחת הניצחון של אוהדי מכבי, בעלת התקציב של 18 מיליון הדולר, ב-19 נקודות הפרש בלבד.

ובאמת, כשכדורסל לא היה באמת המשחק האמיתי ששוחק אמש, נוסיף רק הערה מקצועית אחת: כאשר קבוצה אחת מופיעה עם עשרה שחקנים מול 12 של היריבה, היא יכולה לתת מקסימום 50 עבירות, לעומת 60 של היריבה, אך הפועל של אדלשטיין התעקשה גם ברבע הרביעי למנוע ממכבי לעשות סלים קלים, גם במחיר של הישארות בחמישייה של ליגה ארצית.

הפועל הזו, הפועל אוסישקין לצורך העניין, היא ייצור אחר מזו שפגשה מכבי עד לפני 6 שנים. בזמן שמכבי התעסקה ביורוליג ובמאבק הקשה שלה מול התעשרות יריבותיה באירופה, הפועל יצרה מחדש את הכדורסל הישראלי, על הרומנטיות והנאיביות שבו. הפועל של פלדה ואפרתי ופיני להב רצתה לחקות את מכבי. הפועל הזו לא מנסה אפילו. כי קבוצה שייסדו האוהדים, שמנוהלת על-ידי אוהדים, ושמתנהלת הפוך לחלוטין ממה שמכבי מתנהלת במשך כל השנים, היא יצור פלאי.

תחשבו על זה שמכבי הופיעה בשש השנים האחרונות שש פעמים ביורוליג למרות שזכתה רק בארבע אליפויות, והפועל סירבה לעלות ליגה כי לא סיימה במקום הראשון, כי לא הגיע לה - ותבינו שכאן כבר לא יחלקו צלחת ביבוא אישי על סגנות.

נטילת המיקרופון על ידי עו"ד שמעון מזרחי פעמיים במהלך המשחק כדי לזעוק "מספיק עם זה" על קריאות גזעניות, השלכת הקונדומים המשומשים על ספסל הפועל, או הלחישה הדוחה של פניני באוזנו של שולדברנד היא אולי הניצחון היחיד של הפועל בשבוע הזה. מכבי, שנמצאת ביקום אחר, מפעל כלכלי מצליח למדי, שנולד מתוך שלושת עקרונות הברזל שהקדימו את זמנם - מכירת מנויים, קידוש אירופה, ומציאת שותף אסטרטגי (עלית/אלקטרה, הערוץ הראשון) - היתה אמורה להסתכל על המשחק הזה כעל מפגש חימום לפני הנסיעה לחוף הים הבלטי למפגש מול פרוקום.

אבל הגלדיאטור המקסימוס הזה, שהיה אמור להיות מסמר המשתה השנתי, התעקש בקרב הזה לשמור על צלם אנוש.