רוכשים שנפלו קורבן לתרמית, שבמסגרתה רכשו דירה ברחוב אילת בחולון על סמך מסמכים שזויפו, יפסידו למעשה את כספם. זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי בת"א קבע, כי הדירה תשוב לבעליה המקוריים, הכנר שלמה מינץ, שירש את הדירה מהוריו. הפסיקה ניתנה לאחר שמינץ הגיש תביעה לביהמ"ש באמצעות עו"ד גדעון קורן.
תחילת הפרשה בשנת 2004, אז גילה מינץ כי הדירה נמכרה ללא ידיעתו, ומיהר להגיש תלונה במשטרה. אולם מי שזייף את מסמכי הדירה ומכר אותה לרוכש מרדכי בוהדנה - לא נמצא. בוהדנה עצמו, שרכש את הדירה במחיר נמוך ממחיר השוק, מיהר למכור אותה ברווח נאה לזוג מרדכי ושושנה קזייב.
בתביעה שהגיש נגד בני הזוג קזייב ונגד בוהדנה תבע מינץ את דירתו בחזרה. לטענתו, מסמכי הדירה זויפו, הרוכש הראשון מיהר למכור אותה, וייתכן כי אף היה שותף בעוקץ. בוהדנה טען, כי שילם עבור הדירה 87 אלף דולר בעסקה שנראתה לו כדאית, כיוון שמחיר השוק אז עבור הדירה היה 100 אלף דולר. בני הזוג קזייב טענו, כי רכשו את הדירה כחוק, לאחר שהוצגו בפניהם כל המסמכים הרלוונטיים, וזאת בהתייעצות משפטית עם עו"ד.
עוקץ כפול
השופטת דרורה פלפל קבעה, כי העסקה מבוטלת והרוכשים ישיבו למינץ את דירתו: "מי שמוכר דירה שאינה בבעלותו אינו יכול להקנות בה זכויות קנייניות לרוכש, ואם עשה כן באמצעות מסמכים מזויפים, אזי מעבר לעבירה הפלילית, מדובר בעסקה לא חוקית". הרוכשים יאלצו לפנותה בתוך שנה, ומינץ יפצה אותם ב-35 אלף שקל בגין השיפוץ שהשקיעו בה.
השופטת פלפל הודתה בפסק הדין כי התחבטה בשאלה מי מוגן יותר על ידי החוק - בעל הזכויות הקנייניות או הרוכש, שסבר כי הוא עושה עסקה תמימה ושילם בעבור הנכס תמורה מלאה. "במקרה הנוכחי, מדובר בשני צדדים תמימים: המוכר לא חייב לשכור חברת אבטחה שתשמור על דירתו בהיעדרו, ושתשמור גם על לשכת רישום המקרקעין שלא תבצע רישום בניגוד למצב החוקי. והקונים הלכו למתווך שדובר את שפתם, הלכו לעו"ד שעשה את כל הבדיקות הנאותות, ולא היו יכולים לעלות על העוקץ שנעשה, הן כלפי המוכר, והן כלפיהם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
