איך הפך הכדורגל לענף הפופולרי בעולם?

במאה ה-12 הודיעו יועציו של קיסר סין שעליו "לבלות פחות זמן בבעיטה בכדור ולהשקיע יותר זמן בענייני השלטון". משחקי בעיטה בכדור היו ידועים בין השאר אצל האסקימואים, האצטקים, היפנים, האוסטרלים וכמובן בקרב עמי אירופה. לפי נתוני סקר של פיפ"א היו בשנת 2006 ברחבי העולם 270 מיליון שחקני כדורגל, יותר מ-4% של אוכלוסיית העולם. בפיפ"א חברות יותר התאחדויות, 207, מאשר מדינות באו"ם.

מדהים, אבל מה עושה את הכדורגל לספורט הפופולרי בעולם?
נתחיל משאלה היסטורית יותר: למה בכלל משחקים כדורגל? הסוציולוג אליס קאשמור, בספרו 'להבין ספורט', מבהיר שמשהפך האדם למיושב ופיתח את החקלאות, לראשונה הוא נתקל בתופעה מוזרה: זמן פנוי. את הזמן הזה הוא ניצל לספורט, שאימן את יכולותיו כצייד. מבין ענפי הספורט שהתפתחו, בלטו בפופולריות שלהם ענפי בעיטה. הסיבה לכך היא אימון של תנועות מורכבות במיוחד. "קואורדינציית מוח-יד הרבה יותר קלה לאדם", מסביר פרופסור יורגן בושמן, מומחה להיסטוריה של הכדורגל במכון ללימודים אולימפיים של בית הספר הגבוה לספורט בקלן. "הזרועות והידיים קרובות יותר לראש, ומהירות התגובה שלהן גבוהה בכמה מילישניות. לכן היית מצפה שהאדם יעסוק יותר בספורט כמו כדוריד. אבל ילדים מעדיפים לבעוט - כנראה בגלל שזה תרגול של תנועה מסובכת, שיכולה לתת להם יתרון פיזי".

למדור הקודם: אם ארמסטרונג נבדק כל כך הרבה, איך הוא אף פעם לא נתפס?

אבל אפשר להניח שהפופולריות קשורה גם לאלמנטים של חוקי המשחק?
ודאי שכן. סוציולוג הספורט המפורסם, הפרופסור אריק דאנינג, כותב: "לא קשה למצוא את הסיבות להצלחתו היחסית (של הכדורגל). הוא לא מצריך הרבה ציוד והוא די זול למשחק. חוקיו קלים יותר להבנה. ויותר מכל, הם יוצרים משחק מהיר, פתוח ושוטף, כמו גם התמודדות מאוזנת בשלמות בין גורמי קיצון התלויים זה בזה כמו כוח ויכולת טכנית, משחק אישי וקבוצתי, התקפה והגנה. ככזה, המבנה שלו מאפשר את היצירה הנשנית של רמות התרגשות והתלהבות".

הכדורגל גם קל למשחק. "ניתן לשחק בכל מקום ובכל זמן, בין שחקן בודד ל-22, עם שער אחד או שניים", מוסיף בושמן. מעבר לכך, להבדיל מענפים אחרים, בכדורגל לא קיים יתרון גופני מסוים, כמו גובה בכדורסל או גודל בפוטבול, שנותן יתרון בלתי מחיק לעומת אחרים.

זה מספיק להסביר את הפופולריות כיום?
ממש לא. פרופסור כריסטיאנה אייזנברג, חוקרת היסטוריה בריטית מברלין, מצאה שלכדורגל היה בעיקר הרבה מזל, לעשות את הדבר הנכון, בתזמון הנכון ובמקום הנכון. דווקא מיסוד המשחק ב-1863 על-ידי בתי הספר הציבוריים באנגליה הוא שסלל את הדרך, היא מבהירה. זה הפך את המשחק לאחיד ותחת פיקוח מונופוליסטי שפותר קונפליקטים. הכדורגל התחיל לספר סיפורים - של הצלחה, כישלון, התמודדות, קנאה ומאבק.

במקביל אפשרו החוקים הנוקשים פחות פציעות, מה שקסם לעובדים והגדיל את מעגל הפעילים בו. שיתוף של פועלים, גם במספרים קטנים בתחילה, נתנה למשחק את התרבות המעמדית האופיינית. ומשהשיגו ארגוני העובדים את אחר הצהריים החופשי בשבת עבור עובדיהם, חל זינוק במספר השחקנים. מה שגרם בהמשך לכדורגל להפוך לענף המקצועני הראשון, בפער עצום מהענפים הבאים לקבל עליהם את המקצוענים. רק שעבור אלה זה כבר היה מאוחר מדי.

במקביל למהפכה התעשייתית השפיעה גם המצאת אוניות הקיטור, שהובילה לגל של הגירה ברחבי האימפריה של עובדים שבאמתחותיהם הרבה פעמים היו כדורי העור האהובים. גם התפתחות תיירות החוץ הסנוביסטית של בני אצולה, בנקאים ותעשיינים ברחבי אירופה הביאה את הכדורגל לכל מקום אליו הגיעו לפיתוח תשתיות, במטרה לרצות את האורחים עתירי הממון. בנוסף, עברו מפעלים ועסקים מאנגליה למדינות בהן העבודה היתה זולה יותר באירופה ובדרום אמריקה. במדינות כאלה תפס הכדורגל אצל מי שעבד עם הבריטים.

אוקי, ואיך התפתח הכדורגל המודרני?
הכדורגל המודרני נוצר בין המלחמות, עם בניית מקדשי הכדורגל בדרום אמריקה ואירופה, מה שהביא לצורך בהכנסות כדי לשלם חובות, ובעקבות זאת התפתחו מסעות המשחקים הבינלאומיים. הקשר האמיץ בין הכסף, היכולת של השחקנים, המועדונים והעניין של הקהל נוצר ורק העמיק מאז, ביחוד עם תחילת מעברי השחקנים עבור כסף. הארגון של המשחק, ובעיקר פיפ"א, עשו את השאר. נשיא פיפ"א, ז'ואאו הבלאנז', חיבר בין הכדורגל והמסחור, והיה הראשון להבין את חשיבות התקשורת וזכויות השידור. עם היכולות שהיו לפיפ"א בגלל מספרי החברים והכסף שזרם ממילא בכדורגל, לשאר הענפים לא היה סיכוי. השואו שהוא הכדורגל המודרני השאיר את כולם בצל.