"לצד איומי הסייבר, יש פה הזדמנות. שוק הסייבר סקיוריטי מוערך ב-100 מיליארד דולר בשנה כי הבינו שהוא קיים גם במערכות תשתית ולא רק במערכות מידע. כל מה שמחובר לסייבר מאוים, והאיום גדל. זה שוק עם פוטנציאל גדול מאוד ואנחנו רוצים לנסות ולמצב את מדינת ישראל בנקודה טובה", כך אמר היום (ב') ד"ר אביתר מתניה, ראש המטה הקיברנטי הלאומי במשרד ראש הממשלה, במסגרת פאנל "אתגרי הסייבר ברמה הלאומית" ביומה השני של ועידת ישראל לעסקים 2012.
את הפאנל הוביל האלוף במיל. פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב וכן "ישראל דיפנס", ובהשתתפות ד"ר אורנה ברי, סגנית נשיא EMC העולמית, ד"ר אביאם סלע, המדען הראשי אבי חסון ותא"ל אילה חכים, מפקדת יחידת לוטם באגף התקשו"ב של צה"ל.
מתניה הסביר כי "מטה הסייבר הלאומי כפועל יוצא מהחלטת ממשלה, כאשר הרעיון הוא לבנות תפיסת ביטחון לאומית, למצב את ישראל כאחת המובילות בעולם בתחום ולהוביל תהליכים מדינתיים על מנת לקדם את מדינת ישראל בסייבר".
מתניה אמר כי "חשוב מאוד לבנות הון אנושי בתחום הסייבר, כמו שנעשה בעבר בתחום ההייטק. יש לאתר ילדים מוכשרים ביותר כדי להפוך אותם למובילים בתעשייה ובאקדמיה בתחומי הסייבר. שלל צעדים על מנת לבנות פה הון אנושי ברמה עילית, מוביל בעולם. בסופו של דבר, הדברים כרוכים זה בזה ומזינים זה את זה. תעשיות חזקות מאפשרות לפתח כלים טובים יותר לתפיסת הביטחון. תחום הסייבר יכול לתרום מאוד לצמיחה הלאומית".
המדען הראשי אמר כי "כאזרח המדינה אני חרד לביטחון שלנו אבל בתפקיד שלי אני צריך לדאוג לצמיחת התעשייה, בלי קשר לזהות התחום. הנכסים של מדינת ישראל בתחום הסייבר מאוד מאוד משמעותיים, יש הרבה מאוד חברות בתחום בכל מיני שלבי חיים. התחום לא זר לנו במדען הראשי וראינו הרבה מופעים של תוכניות סייבר בשנים האחרונות מאוד מעניינות. קרן המו"פ של המדען העניקה בשנה האחרונה כ-90 מיליון שקל לחברות סייבר".
בן ישראל אמר כי "הגנת סייבר זה לא רק הגנה על מידע אבל האיום העיקרי הוא איום על מערכות פיזיות דוגמת הפגיעה בצנטריפוגות באיראן. עוד קביעה חשובה היא שהאיום הוא לא רק דרך רשת האינטרנט, אין באמת מחשב שמבודד מהעולם החיצון. יש גם להבין שמחשב הוא לא רק מחשב אלא יש הרבה מאוד מחשבים שמקיפים אותנו כמו טלפון סלולרי שהוא מזמן מחשב, והכל פגיע. חשוב גם לזכור שסייבר אינו דבר חדש".
ברי ציינה כי "על אף שאני נותנת אמון מלא בטכנולוגיה, את חשבונות הבנק שלי אני לא מנהלת דרך האינטרנט. אני אבטח כשיהיה 100%, ועוד לא הגענו לזה. אני למדתי ב-EMC שההאקרים נעשים יותר ויותר חכמים, ואנחנו רואים כל הזמן את מידת התחכום שלהם. אין שום מעטפת שאפשר להגיד עליה שהיא סוגרת לחלוטין, ראיתי כבר fraud שהגיע מממטרות. שר ההגנה האמריקני השתמש במונח של 'פרל הרבור קיברנטי' אבל אני חושבת שלא משנה מה גודל החשש, אבל ברור שלא נפסיק להשתמש בכלי IT, ואנחנו מאוד חשופים. יש לנו עולם מאוד פרוץ ואנשים אחראיים שמתמודדים עם האיומים האלה".
סלע: "יש לי תובנה אחת ושתי המלצות. התובנה היא שהתכנון והחשיבה מתחילים מלמטה למעלה אבל קבלת ההחלטות צריכה להגיע מלמעלה. 2 המלצות: צריך להטיל אחריות כוללת על השב"כ בכל מה שקשור להגנה על מערכות ותשתיות, מתקנים וכלים לאומיים בכל מה שקורה בתוך ישראל ברמה הלאומית, ולהוציא ממנו את תחום האבטחה המשני והשולי. ברמה העסקית, צריך לעודד שיתופי פעולה ואיחוד כוחות בין הגופים העסקיים ולחייב שיתופי פעולה אלא אם הרגולטור מחליט שלא".
תא"ל חכים אמרה כי "סוד גלוי הוא שצה"ל מבוסס תקשו"ב על כל היבטיו, ולכן הוא נדרש להיערך לעידן הסייבר. 2 הנחות יסוד בצה"ל: סייבר זה נושא מרכזי והוא ממש לא חולף. סייבר זה איום קיים - והוא כאן על מנת להישאר. קצב ההשפעה שלו הולכים וגדלים, וגם עוצמת על סיכון הולכת וגדלה. צה"ל השכיל להדביק למישהו את האחריות - אגף התקשו"ב קיבל את האחריות על מערך ההגנה הקיברנטי בצה"ל. הבנו שצריך לגעת בהרבה מאוד רבדים - אי אפשר לגעת ברובד אחד ולהזדכות על המשימה. ברמה הארגונית, הקמנו מחלקה ייעודית שחושבת כל הזמן 'סייבר'. חייבים לטפל גם ברובד הטכנולוגי, ואנחנו עושים את זה. בנוסף, יש את נושא כוח האדם, ומי שאמור לטפל בסייבר אינו דומה בכלום לדור שלי, ולכן יצרנו מקצועות חדשים עם הכשרות ייעודיות וגם המקצועות הישנים והטובים עוברים תיקוף".
- האם היתרון שלנו הוא החיסרון שלנו? האויבים שלנו פחות חשופים לטכנולוגיות.
מתניה: "ככל שמדינה מפותחת יותר, היא פגיעה ורגישה יותר. מצד שני, יש לנו יתרונות מסוימים בזה שאנחנו נמצאים בתעשיית הייטק מתקדמת".
חסון: "אף אחד לא ממליץ לחזור לעידן האבן כי ברור שאנחנו הולכים קדימה. לאורך הרבה מאוד שנים, ראינו בוגרי יחידות מסוימות בצבא לוקחים את המידע לתוכניות עסקיות בשוק הפרטי, ועכשיו אנחנו רואים את הדברים גם בסדר הפוך".
- ענף הסייבר חדש יחסית. האם יש כוח אדם לענות על הצרכים?
תא"ל חכים: "יש לנו כוח אדם כי הנוער שלנו משתנה, והם גדלים לתוך מיומנות של הייטק. את מה שחסר אנחנו יודעים להשלים, יותר מאתגר היום לצה"ל להתמודד עם השמנה והסלתה בתחום".
ברי: "אנחנו צריכים להכווין את הילדים שלנו ללימודים רחבים ככל האפשר על מנת לאפשר להם לבחור את מה שמתאים להם. כיום, יש הרבה מאוד ילדים שלא לומדים לימודי ליבה".
- עד כמה אנחנו מתקדמים בתחום?
סלע: "מה שיביא את ההגנה היא העמקת ההתקפה כי זה הקטר".
בן ישראל: "לא כל כך קל לתקוף אם אתה מגן על עצמך, והיכולת שלנו להגן על עצמנו עולה אל מול סוג המדינות שלא אוהבות אותנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.