"תזת התביעה כי בין זאבי לצ'רנוי היה הסכם שותפות - קרסה"

במארס 2001 נעצר איש העסקים מיכאל צ'רנוי בחשד שניסה להשתלט במירמה על חברת בזק, בצוותא עם גד זאבי. ב-2004 הוגש נגד השניים כתב אישום, בטענה כי הם רכשו 20% ממניות בזק במירמה, תוך הסתרת חלקו של צ'רנוי ויצירת מצגי-שווא בעניין כלפי משרד התקשורת וקונסורציום הבנקים, שליווה את העסקה. כמעט 12 שנה חלפו מאז.

היום (ג'), אחרי שנים ארוכות של משפט, הגישו סנגוריו של זאבי, עורכי הדין נוית נגב, גל הררי-גולדמן, גיורא אדרת ואורן אדרת, את הסיכומים בתיק.

על פני 744 עמודים מנסים עורכי הדין לשכנע את שופט המחוזי בתל-אביב, עודד מודריק, כי ניסיון ההשתלטות של זאבי וצ'רנוי על בזק היה מעשה תמים וכשר שנעשה בגלוי, ולא מעשה מירמה שנעשה במחשכים.

"אנו סבורים", כתבו הסנגורים, "כי התבוננות בראיות, הן מ'מעוף הציפור' והן בהיבט הפרטני, אינה יכולה אלא להביא למסקנה אחת - כי אין כל ראיה להתנהגות פלילית מצדו של זאבי".

ליווי משפטי צמוד

הטענה המרכזית של זאבי בסיכומיו הנה כי התנהגותו הייתה עסקית-מסחרית לגיטימית, תמת-לב ומקובלת. לדבריו, היעדר הפליליות בולט על פני הדברים מעצם העובדה שההסכמים בינו לבין צ'רנוי פורטו בכתב, גובשו ונוסחו בליווי ייעוץ משפטי צמוד של עורכי דין בכירים, מקצועיים, מנוסים ובעלי ידע בתחום העסקי.

"עורכי הדין היו מודעים היטב למסגרת הנורמטיבית של חוק וצו הבזק ולקחו על עצמם לגבש הסכמים חוקיים ותקפים, שיבטאו את רצון והסכמת הצדדים ויעמדו במגבלות החוקיות, במובן זה שלא תהיה בהם העברה של אמצעי שליטה ללא היתר", נאמר בסיכומים.

לדברי סנגוריו של זאבי, המסקנה העולה מהראיות היא כי כוונת הצדדים הייתה להתקשר בהסכם, שמהותו הלוואה של צ'רנוי לזאבי ומתן אופציה לצ'רנוי להיכנס כשותף בבזק, המותנה בקבלת היתר ממשרד התקשורת - ולא הסכם שותפות - כטענת הפרקליטות. לדברי זאבי, ההסכם עם צ'רנוי היה הסכם אמיתי, העומד בדרישות החוק.

טענה מרכזית שמעלים פרקליטיו של זאבי בסיכומים היא שזאבי הסתמך על עמדתו הברורה של עו"ד מיכאל (מיקי) קומיסר (המואשם גם הוא בתיק), שייצג אותו בגיבוש ההסכמים, לפיה מדובר בהסכמים חוקיים העומדים בדרישות החוק והצו ואין בהם העברה של אמצעי שליטה. לטענת זאבי, עמדתו של קומיסר נתמכה גם בעמדת עוה"ד גד נשיץ ויונתן פויכטונגר, פרקליטיו של צ'רנוי, שהיו שותפים לגיבוש ההסכמים.

"עורכי הדין הקפידו שלא תהיה בהסכמים העברה של אמצעי שליטה. במצב דברים זה, לפי עמדתם המשפטית, לא הייתה חובה או צורך לחשוף את ההסכמים ולגלותם", נטען.

"תזה מופרכת"

לדברי הסנגורים, התזה של הפרקליטות, לפיה בין צ'רנוי לזאבי הייתה שותפות - קרסה במשפט. לטענתם, הפרקליטות לא מצליחה להתמודד עם העדות של עורכי הדין נשיץ ופויכטונגר, שהעידו במפורש כי כוונת זאבי וצ'רנוי הייתה להתקשר בהסכם אופציה חוקי, ולא הייתה להם כוונה להתקשר בהסכם שותפות.

"התזה שהובילה את חקירת המשטרה הייתה תזת השותפות. הפרקליטות נאחזה בתזה הזו. תזה זו בוססה בעיקר על חשדות ותמיהות ולא על עובדות וראיות. היא מנוגדת למסמכים מזמן אמת ולעדויות עדי התביעה", נטען. "כל טענות המדינה מבוססות על תזת השותפות. עליה יקום וייפול דבר. ברור לחלוטין כי אם בית המשפט ייקבע כי אין בסיס לתזה זו, ומדובר בהסכם הלוואה ואופציה ולא בהסכם שותפות, כי אז אין בסיס לאישום במירמה, אין בסיס לטענות בדבר מצגי-שווא כביכול, ואין בסיס לכוונת מירמה במצגים הנטענים... משנפלה תזת השותפות - נופלות כל טענות המדינה".

לדברי הסנגורים, במקביל לתזה המרכזית של התביעה ו"במובלע", טוענת הפרקליטות בסיכומיה כי גם אם לא מדובר היה הסכם שותפות בין צ'רנוי לזאבי, עדיין חייב היה זאבי לגלותו, ומשלא עשה כן - ביצע מירמה.

על כך אומרים הסנגורים בסיכומים: "מעבר לכך שטענה חדשה זו היא חסרת בסיס, הן מבחינה משפטית והן מבחינה עובדתית, הרי עצם ההיזקקות של המאשימה בסיכומיה להבליע טענה חלופית זו, מצביעה עד כמה תזת השותפות, שעמדה ביסוד האישום נגד זאבי, היא מופרכת מהיסוד".

לטענת זאבי, התזה החלופית של הפרקליטות מנותקת מן המציאות. "המאשימה מנסה להחיל חובת גילוי מוחלטת ואינסופית כמעט, ויוצאת מתוך הנחה כאילו כל אי-עמידה בסטנדרט כזה מהווה מירמה. נראה כי נשתכח מהמאשימה כי אנו נמצאים במסגרת הליך פלילי", נכתב בסיכומי זאבי.

"נוהג מקובל"

עוד טוענים סנגוריו של זאבי כי הסודיות המסחרית בה הוא פעל היא נוהג מקובל ולגיטימי בעולם העסקים, כי גישתו הכללית של זאבי בעסקיו הייתה של שמירה על דיסקרטיות, כי זאבי לא ראה בעיה כלשהי ביחסים עם צ'רנוי, וכי סעיף הסודיות בהסכם האופציה הוא סעיף סטנדרטי ומקובל בחוזים מסחריים.

טענת הגנה מעניינת וחדשה שמעלים סנגוריו של זאבי נוגעת לאישום משני בתיק, ולפיו זאבי עבר גם על חוק איסור הלבנת הון. בהתבסס על נימוקיו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לסגור את תיק החקירה העיקרי נגד שר החוץ, אביגדור ליברמן, כתבו פרקליטי זאבי: "הנימוק העיקרי של היועמ"ש שלא להעמיד את ליברמן לדין בגין עבירה של הלבנת הון, היה כי אין כל ראיה ממשית שתוכיח כי ב-2004 ליברמן הכיר את איסורי הלבנת ההון. אם ב-2004 היה אופן ההטמעה בציבור בשלב של 'טרום הבשלה', באופן השולל קיומו של היסוד הנפשי הנדרש לעבירה, בוודאי נכונים הדברים לגבי עניינו של זאבי, המתייחס לשנת 2000".

צ'רנוי מיוצג בידי עורכי הדין ירון קוסטליץ ויואב סגל ממשרד וינרוט; זאב רום - בידי עו"ד נבות תל-צור; קומיסר - בידי עורכי הדין דוד ליבאי ודפי ליבאי; והתביעה - בידי עורכות הדין מיכל סייבל-דראל, נורית הדס ותמר רוטמן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות.

האישום: הסתרת חלקו של צ'רנוי בעסקה

כתב האישום נגד אנשי העסקים גד זאבי ומיכאל צ'רנוי הוגש במארס 2004, בגין מה שכונה "פרשת מניות בזק". לטענת המדינה, בשנת 2000, זאבי, צ'רנוי ואיש העסקים זאב רום תיכננו ששני הראשונים ירכשו במשותף מחברת כייבל אנד וויירלס הבריטית 19.6% ממניות בזק, תמורת 632 מיליון דולר. לפי כתב האישום, צ'רנוי סיפק מימון בגובה 143 מיליון דולר לרכישת המניות, ובתמורה קיבל אופציה להיכנס כשותף בבזק.

ואולם, טוענת המדינה, הצדדים סיכמו שעד לקבלת גרעין השליטה בחברה, חלקו של צ'רנוי בעסקה יהיה חסוי, וזאבי יוצג כגורם היחיד העומד מאחורי רכישת המניות.

הסיבה לשימוש בזאבי כאיש-קש הייתה, לטענת הפרקליטות, הערכתם של הרוכשים כי צ'רנוי, בעל העבר המפוקפק לכאורה, לא יקבל את היתר שר התקשורת לרכישה, כנדרש בחוק הבזק לגבי גרעיני שליטה, וכן כי הבנקים שמימנו את העסקה, ימנעו את קיום העסקה אם יידעו את זהותו האמיתית של הרוכש.

לפי כתב האישום, על סמך המצגים הכוזבים, קיבלו זאבי וצ'רנוי במירמה, בסיועם של רום ושל עו"ד מיכאל (מיקי) קומיסר, נציגו של זאבי, את היתר שר התקשורת להחזיק במניות בזק, ובהמשך קיבלו גם שתי הלוואות מקונסורציום הבנקים בראשות הבנק הבינלאומי שליווה את העסקה, בסך 643 מיליון דולר ו-77 מיליון דולר.

זאבי וצ'רנוי מואשמים בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובעבירות על חוק איסור הלבנת הון. קומיסר, המואשם כי סייע ללקוחו זאבי להסתיר את מעורבות צ'רנוי, ורום מואשמים בעבירות של סיוע לקבלת דבר במירמה.