ימינה, פנה

הציבור הישראלי מחזיק מזמן בתואר מתקדם בכלכלה. אם בעבר פינות ששודרו ברדיו כמו "שעה קלה על כלכלה" ו"צבע הכסף", העוסקות בנושאי כלכלה נדחקו אל ירכתי הפריים-הטיים, אזי היום ערוצי הטלוויזיה וגם המפרסמים כבר חושבים אחרת. הם השכילו לזהות את הרגלי הצפייה של הישראלים. השידורים "תוכנית חיסכון", "לילה כלכלי", ונחמיה שטרסלר ("שלא יעבדו עליכם") הפכו לפופולריים כמו סלבס.

הישראלים שואבים היום מהתקשורת מידע כלכלי על הנעשה בארץ ובעולם, ומה שהיה פעם נחלתם של משקיעים או אנשי עסקים, הפך להיות נגיש לכל אדם. אחת הסיבות לפריצת המחאה החברתית טמונה גם בידע הכלכלי של הציבור. ועל שום מה ההקדמה הזאת? רוצה לומר, שהציבור הישראלי לא קונה יותר סיסמאות ריקות מתוכן. הוא בודק, ויש לו גם את מי לשאול.

מערכת הבחירות הקרובה היא מבחן בד/בגרות/מתכונת (מה שתבחרו) עבור הפוליטיקאים. בתפקיד הבוחן, עם ישראל; בתפקיד הנבחן - הפוליטיקאים. אותם פוליטיקאים, בדגש על השמאל של יו"רית העבודה שלי יחימוביץ' וחבריה למפלגת חד"ש, שמבטיחים לציבור הישראלי מקסמי-שווא הם הנבחנים העיקריים, כי עליהם חלה חובת ההוכחה.

הציבור הישראלי מבין כבר כל ניואנס. הוא יודע מה המשמעות של הלאמת כל מצבורי הגז של ישראל. ח"כ דב חנין (חד"ש) הצהיר בעבר שהוא מתקנא בנשיא ונצואלה, הוגו צאב'ס, ובמדינתו שהלאימה את מצבורי הנפט שלה. חנין רק שכח להזכיר את העוני, הבורות, השחיתות שפושה בכל חלקי המדינה.

אה, איך שכחנו, את ח"כ יחימוביץ' ידידתו הנצחית, זו שנתנה לו רוח גבית שביקשה להבריח מישראל כל משקיע החפץ להקים מיזם בישראל. יחימוביץ' ביקשה להטיל עוד מסים דרקוניים על היזמים "המשוקצים". אגב זו אותה יחימוביץ' ש"שכחה" לומר לציבור שמציאת הגז והזרמתו יביאו להורדת תעריפי המים והחשמל, והסתירה את הנתון המדבר על "שרשור" תעריפים.

היא קיבלה את המסמך ממשרד האוצר והעדיפה לגנוז אותו (המסמך נחשף ב"גלובס" סמוך למועד חקיקתו של חוק ששינסקי). יחימוביץ' מונעת משנאת הטייקונים. אני בשונה ממנה מונעת מאהבה לאדם ולאזרח החלש. אני רואה את טובת המדינה כולה.

שימו לב מה קורה סביבנו בעולם. ניקח לדוגמה שתי מדינות שהישראלים אוהבים - יוון וספרד. שתי המדינות שהיו ועדיין על סף פשיטת-רגל. הסיבות רבות ומגוונות - אולם יש מכנה-משותף מעניין בין שתי המדינות. המשבר הכלכלי הגדול התרחש במשמרת של שתי מפלגות השמאל הגדולות במדינה. בספרד שלטה המפלגה הסוציאליסטית בראשותו של ראש הממשלה חוזה לואיס זפאטרו, שניצח את מערכת הבחירות ב-2008. ומה קרה מאז אנחנו כבר יודעים.

כלכלה חופשית עם רגישות חברתית

יוון שדומה למדינת ישראל בעיקר מבחינת מספר האוכלוסין, נשלטה עד לפני חודשים מספר על-ידי מפלגת השמאל (פאסוק), תנועה סוציאליסטית שדיברה על רעיונות יפים, אבל הביאה את יוון לקריסת מערכות קשה. היוונים יצאו להצביע לפני חודשים מספר. הם הצביעו למפלגת ימין בשם "הדמוקרטיה החדשה". כן, גם הם רוצים כלכלה חופשית, ללא מונופולים.

אני מזדהה עם ערכים של חמלה חברתית. כל ארבע שנות פעילותי בכנסת פעלתי עבור החלשים בחברה, עבור הזוגות הצעירים, נלחמתי במע"מ על הפירות וירקות, אבל כל זאת עשיתי מתוך מחנה הימין המוביל גישה כלכלית נכונה - שאותה מנהיג ראש הממשלה בנימין נתניהו. מנהיגות שאומרת כלכלה חופשית עם רגישות חברתית. כלכלה שרואה את טובת האזרח בראש ובראשונה.

הציבור לא רוצה להיות ספרד ולא יוון. הוא אולי מעדיף לקפוץ לביקור קצר בטברנה או "בקמפ-נואו" בברצלונה, כדי לראות את ליאו מסי. אבל הוא מעדיף לחזור כמה שיותר מהר לישראל. לישראל חזקה ויציבה, ולא מתפוררת. מדינה המונהגת על-ידי כלכלה יציבה ויצרנית, שעומד בראשה מנהיג אחראי. הציבור ייתן לשמאל ב-22 בינואר ציון נכשל.

הכותבת היא מועמדת לכנסת מטעם הליכוד