ניגוד העניינים של אנטרופי

בהודעה לעיתונות שהוציאה היום חברת הייעוץ אנטרופי, היא מציגה את היערכותה לקראת 2013, ובפרט בכל הנוגע לחוק שכר הבכירים שנכנס לתוקף בחודש שעבר, במסגרתו נדרשות החברות הציבוריות לקבל את אישור בעלי מניות המיעוט - הם הגופים המוסדיים - לתנאי ההעסקה של מנהליהן.

בתחתית ההודעה של אנטרופי, המספקת המלצות למוסדיים ביחס לאופן הצבעתם, מופיעה פסקה קצרה בה נכתב כי "לאור הדרישה הגוברת של החברות הציבוריות לקבלת הכוונה מקצועית, בכוונת אנטרופי לספק החל מה-1 בינואר 2013 שירותים מקצועיים לחברות הציבוריות אשר תבקשנה טיפול מקדים בכלל הנושאים העולים לאישור באסיפות בעלי המניות. זאת, תמורת תשלום שייקבע בהתאם לגובה ההון העצמי של החברות וינוע בין 2,000 ל-6,000 שקל בחודש (עד 72,000 שקל לשנה, א.פ.), אשר ייגבה בתחילת השנה לכל השנה".

במילים אחרות, מעתה כל חברה ציבורית שתרצה לבוא בדברים עם אנטרופי לגבי המלצותיה, תצטרך לשלם לחברת הייעוץ. ליתר דיוק, היא תהיה חייבת לשלם, כי בפועל לא נותרת לה ברירה. אנטרופי אומרת למעשה לחברות הציבוריות, שאם לא ישלמו לה, הרי שהן לא יוכלו לבוא בהתדיינות עמה. במקרה כזה תסתמך חברת הייעוץ רק על המידע הציבורי העומד לרשותה.

אם יחליטו בעלי השליטה בחברות ציבוריות שלא לרכוש את "המנוי השנתי" לשירותי אנטרופי, הם לוקחים על עצמם סיכון לנזק כספי גדול בהרבה, במקרה בו תכשיל האסיפה הכללית את ההחלטות שיבקשו להעביר.

באנטרופי יכולים לטעון כי התשלום שהחברה מבקשת הוא 'כסף קטן', בוודאי ביחס להכנסות שהיא מקבלת מלקוחותיה - הגופים המוסדיים, אלא שמדובר בדרישה המקפלת בתוכה אלמנט שעלול להתפרש כסחטני.

דה פקטו, נהנית אנטרופי ממעמד מונופוליסטי. מדובר בגוף היחיד שמספק למוסדיים - מנהלי חסכונות הציבור, שירותי ייעוץ והמלצות לגבי הצבעתם בנוגע לעסקאות בעלי עניין בחברות הציבוריות.

השנה האחרונה הייתה עמוסה בעבודה מבחינת חברת הייעוץ, עם כניסתו לתוקף של תיקון 16 לחוק החברות (אישור עסקאות בעלי עניין) שהגדיל את הביקוש לשירותיה. כעת, עם החלתו של תיקון 20 (חוק שכר הבכירים) הדרישה לייעוץ תלך ותגדל. כל זה גוזל מאנטרופי משאבים נוספים - לדוגמה מצבת כוח האדם במחלקת המחקר גדלה מארבעה ל-17 אנליסטים - ובהתאמה גדלו ההוצאות. והוצאות, כידוע, צריך לכסות.

למה שכל האחרים ירוויחו

זאת ועוד, באנטרופי הסתכלו מסביב וראו כיצד הביאה השנה החולפת לפריחה בקרב יועצים המספקים שירותים לחברות ציבוריות שנקלעו לקשיים - תעשייה המגלגלת רווחים נאים עבור רואי חשבון, עורכי דין, נאמנים ויועצים למיניהם. זאת, בשעה שהם, מתוקף היותם נותני שירות לגופים המוסדיים, מצויים בהתנהלות מתמדת מול החברות הציבוריות מבלי ש'יראו' לכאורה שקל מהן.

באנטרופי, מתברר, בחרו שלא לגלגל את הגידול בהיקף העבודה אל הלקוחות הקיימים - הגופים המוסדיים, אלא להעביר חלק ממנו לחברות הציבוריות. שהרי, זהו סכום לא מהותי המשולם מראש לשנה, ולכן לכאורה אינו מותנה באירועים כאלו או אחרים שיתרחשו במהלך תקופת התשלום.

אלא, שבכך לא רק שהיא מפעילה לחץ שאינו הוגן לכאורה על החברות הציבוריות, אלא שהיא מטביעה את עצמה בניגוד עניינים עמוק. שכן, כיצד תוכל אנטרופי לתת שירות מקצועי ונקי מאינטרסים לגופים מוסדיים, בעודה מקבלת תשלום מהחברות הציבוריות שהן מושא הבדיקה שלה?