השכר במגזר הציבורי רשם ב-2011 עלייה ריאלית של 0.56% ועמד על 8,202 שקל ברוטו בחודש, לעומת עלייה ריאלית של 0.18% בשכר הממוצע במגזר הפרטי, שעמד באותה שנה על 8,724 שקל ברוטו. כך עולה מהדוח השנתי שפרסם היום (א') הממונה על השכר באוצר, עו"ד קובי אמסלם.
לדברי אמסלם, "יש לנו בעיה במונופולים. התמונה לא משתנה. תמונת השכר היא פועל יוצא של קביעת שיטת השכר, וברגע שזו מבוססת על כלי השכנוע האולטימטיבי - שביתה - זה מעוות את כל השכר במגזר הציבורי. אם השיטה היא פועל יוצא של הפעלת כוח, לא מן הנמנע שהיכן שהכוח חזק יותר - כך גם ההישגים גבוהים יותר".
אמסלם ביקש להבהיר כי התמונה שעולה מהדוח היא חלקית. "זו תמונת מצב לגבי מה שעובר בתלוש, אבל אין בה סימן ליעילות או לשאר הפעילויות שהמעסיק מממן. כך שהשכר לא משקף את כל מה שקורה באותו גוף או חברה".
לגבי שיאני השכר אמר אמסלם כי "רוב השיאנים הם רופאים, למעלה מ-70%. כל השאר בטל בשישים. אני לא יודע אם זה טוב, אבל זה בוודאי לא רע".
מנתוני הדוח מתברר כי בדומה לשנים קודמות, בצד כמה עשרות אלפי עובדים המועסקים בחברות הממשלתיות או במערכת הבריאות, מרבית העובדים מועסקים בשכר נמוך עד בינוני. כך, 40% מהעובדים בגופים הציבוריים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק, והם השתכרו בשנה שחלפה 5,756 שקל ברוטו בלבד.
הדוח אף חושף פער מגדרי עצום: בעוד ש-27% מהגברים משתכרים מתחת לשכר הממוצע, בקרב הנשים השיעור מזנק לכדי 73%. עוד עולה, כי 34% מהעובדים מקבלים השלמה לשכר מינימום במרכיב היסוד של שכרם, כך שאחרי כל התוספות הוא עומד על 7,957 שקל ברוטו. בשירות המדינה, הכולל בעיקר את משרדי הממשלה, 37.5% מהעובדים נזקקו להשלמה לשכר מינימום.
באופן אירוני, 55.7% מעובדי משרד הרווחה נזקקים להשלמה למינימום בשכר הבסיס, לרבות 31.1% מהעובדות הסוציאליות. באוצר מעריכים כי הפערים הגדולים בין נשים לגברים נובעים מהעובדה שגברים משובצים יותר בעמדות ניהוליות.
השכר החציוני במשרדי הממשלה עמד על 11,793 שקל ברוטו בחודש; בקרב עובדי ההוראה עמד השכר החציוני על 10,072, בצה"ל על 10,069, במשטרה על 12,963 ובשירותי הביטחון על17 אלף שקל ברוטו. על פי הדוח, ב-19% מהגופים המפוקחים התגלו לכאורה חריגות שכר, זאת לעומת שיעור של 62% לפני שהוקמה יחידת האכיפה בשנת 1997.
ב-68.5% מהגופים שבהם נתגלו חריגות שכר מדובר בחריגה אחת עד שתיים, לכל היותר. ברוב המקרים, כך לפי הדוח, מדובר במוסדות להשכלה גבוהה וברשויות מקומיות. בין הגופים שנתגלו בהם חריגות מזה 4 שנים ברציפות נמנים רשות השידור, אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, עיריית ת"א ועוד.
הרופאים בראש
גם השנה מובילים את טבלת השכר במגזר הציבורי בעיקר רופאים, אבל הפעם גם רופאות: לראשונה מאז שמתפרסם הדוח, הופיעו בעשירייה הראשונה שתי רופאות בכירות בשירותי בריאות כללית: ד"ר עינת בירק, מנהלת מכון הלב בבית החולים שניידר לילדים, שהרוויחה ב-2011 שכר כולל בגובה 87,960 שקל ברוטו בחודש; ומנהלת היחידה המקצועית באחד מבתי החולים של הכללית, עם שכר בגובה 87,762 שקל ברוטו בחודש.
אל המקום הראשון בטבלת השכר הגיע זו השנה השלישית ברציפות פרופ' גדעון סהר, מנהל מחלקת לב וחזה בביה"ח סורוקה שבב"ש. סהר, שנמנה על "תוכנית הכוכבים" של שירותי בריאות כללית והובא לסורוקה לאחר שניהל את היחידה להשתלות לב בביה"ח בילינסון, מרוויח 107,716 שקל ברוטו בחודש. סהר, משמש בשנתיים האחרונות גם כיו"ר איגוד מנתחי הלב בישראל. גם את המקום השני עד הרביעי תופסים רופאים בכירים בשירותי בריאות כללית.
אל המקום החמישי בצמרת שיאני השכר הגיע מומחה בתכנון וניתוח מידע בתעשייה האווירית, עם שכר בגובה 95,060 שקל ברוטו בחודש. אל המקום ה-6 הגיע המנהל הוותיק של אגף הרפואה בקופ"ח מאוחדת, ד"ר זאב אהרונסון, עם שכר של 94,253 שקל ברוטו בחודש. גם בהמשך העשירייה הראשונה, כאמור, ניצבים רופאים בכירים שמרכיבים למעשה כמעט את כל כולה של רשימת מאה השיאנים המובילים. אל המקום ה-23 הגיע מנכ"ל מפעל הפיס, שאול סוטניק, עם שכר של 77,557 שקל ברוטו בחודש. מיד אחריו, ניצב נתב בנמל אשדוד עם שכר ממוצע של 77,368 שקל ברוטו בחודש. בדיקת "גלובס" מעלה כי מדובר בעובד בן כ-60, אולם לא ברורה עדיין הסיבה מדוע הוא מרוויח 10-15 אלף שקל יותר מחבריו הנתבים האחרים שמככבים גם הם בטבלת השכר, אף שגילם הממוצע עומד גם הוא על 60.5.
שכר גבוה באוצר
קרוב מאוד לעובדי הנמלים נמצאים עובדי בנק ישראל עם שכר ממוצע של 25,626 שקל ברוטו, ועובדי רשות ניירות ערך עם שכר ממוצע של 24,234 שקל. גם במפעל הפיס לא מחכים לטלפון מאריאלה: השכר הממוצע במפעל ההימורים עומד על 22,454 שקל ברוטו בחודש.
אף שבאוצר אחראים לדוח השכר ומטיפים לשקיפות, סירבו במשרד למסור ל"גלובס" את נתוני שכרם של ראשי האגפים וסגניהם. עם זאת, לפחות חלק מבכירי המשרד מופיעים בדוח. כך, השכר הגבוה ביותר במשרד הוא זה של האקטואר הראשי, אסף מיזן, שמרוויח בממוצע 68,287 שקל ברוטו בחודש. הממונה על התקציבים בתקופת הדוח, אודי ניסן, הרוויח 41,044 שקל בחודש, החשכ"לית מיכל עבאדי בויאנג'ו - 38,317 שקל ברוטו, והממונה לשעבר על השכר, אילן לוין, הרוויח בתקופת הדוח 38,204 אלף שקל. השכר הממוצע במשרד האוצר נחשב לאחד הגבוהים בין משרדי הממשלה, ועומד על 15,278 שקל ברוטו בחודש.
השיאנים האמיתיים: רופאים מהדסה, איכילוב ותל השומר
מי שיתבונן בצמרת שיאני השכר במגזר הציבורי עשוי לחשוב בטעות שבבתי החולים של שירותי בריאות כללית, כמו בילינסון וסורוקה, למשל, משלמים הרבה יותר טוב מבתי החולים הממשלתיים כמו איכילוב ותל השומר. אלא שבפועל, ייתכן מאוד כי דווקא בבתי החולים הממשלתיים משלמים לחלק מהרופאים משכורות גבוהות עוד יותר, אולם הנתונים האלה אינם שקופים בפני הציבור. על פי ניתוח "גלובס", במספר בתי חולים ממשלתיים ישנם רופאים שמרוויחים מעל ל-110 אלף שקל ברוטו בחודש.
ההסבר פשוט: על פי חוק, בתי החולים הממשלתיים רשאים לשלם לרופאים משכורת נוספת באמצעות תאגיד הבריאות שליד בית החולים, או בשמו השני: "קרן מחקרים". תאגיד הבריאות נחשב לישות משפטית נפרדת, ועל כן בית החולים הממשלתי מעביר את נתוני השכר של התאגיד בנפרד, כך שלא ניתן להצליב בין השכר שמשולם לרופא מסוים בבית החולים לשכר שמשולם לאותו רופא באמצעות התאגיד.
עד לפני מספר שנים, גם שירותי בריאות כללית לא דיווחה על השכר המשולב שמשולם לרופאים שלה בבתי החולים ובמרפאות קופת החולים יחד, אולם בסופו של דבר משרד האוצר ניצח בקרב. דווקא מול בתי החולים הממשלתיים, באוצר נסוגים.
באופן עקרוני, תאגידי הבריאות שליד בתי החולים רשאים לשלם לרופאים שכר שאינו עולה על 25% משכרם בבית החולים. אולם, מנהל בית החולים רשאי במקרים מצומצמים לשלם לרופא באמצעות התאגיד שכר הגבוה פי 2 ואפילו פי 4 משכרו. על פי נתוני השכר של האוצר, המשכורת הגבוהה ביותר ששולמה לרופא באמצעות תאגיד הבריאות של תל השומר עמדה על 68,888 שקל ברוטו בחודש. אמנם לא ניתן להצליב את הנתונים ולדעת כמה משתכר אותו רופא באמצעות תלוש השכר "הרגיל" שלו, אבל מספיק שהוא מרוויח 40 אלף שקל בחודש - שכר גבוה אבל מציאותי - בכדי להפוך אותו לשיאן השכר האמיתי בדוח הזה.
בבית החולים איכילוב, למשל, ישנם מספר רופאים ומנהלי מחלקות שמרוויחים 65-70 אלף שקל בחודש. הדוח אינו כולל נתונים בדבר המשכורות ששולמו לרופאי בית החולים באמצעות תאגיד הבריאות, זאת בשל מה שהוסבר על ידי האוצר כ"סיבה טכנית". גם במקרה זה, ניתן להניח כי הצלבה של הנתונים הייתה הופכת כמה מהרופאים של איכילוב לשיאנים בפני עצמם.
ומה קורה בבית החולים הדסה שבירושלים? את זה לא ניתן לדעת מדוח השכר, שכן הדסה אמנם מכפיף עצמו להסכמי השכר של הרופאים, אבל כמי שנשלט על ידי עמותה הוא אינו נתון לפיקוח של הממונה על השכר. עם זאת, הצצה בנתוני רשם העמותות מגלה כי מספר רופאים בהדסה מרוויחים מאות אלפי שקלים בחודש באמצעות מודל השר"פ שמונהג בביה"ח - שירותי רפואה פרטיים שניתנים בכל משך היום.
כך למשל, אותו רופא עיניים שהרוויח במשכורתו הרגילה בהדסה כ-67 אלף שקל בחודש, השתכר בנוסף 575 אלף שקל בחודש בזכות הפעילות "הפרטית" במקום. עלות העסקתו הכוללת הסתכמה ב-7.7 מיליון שקל בשנה - לא פחות.
בשירותי בריאות כללית לא אוהבים במיוחד את העובדה ששכר הכוכבים בבתי החולים של הקופה הוא היחיד שמופיע בצורה שקופה כל כך, אולם מקפידים לציין כי הם גאים על כך שרופאים בעלי שם עולמי יכולים להרוויח שכר כזה ומצרים על כך שאי אפשר לשלם יותר לרבים אחרים. "אתה לא שולח לבאר שבע אחד כמו פרופ' גדעון סהר בלי לדאוג שירוויח כמו שצריך", אמר גורם במערכת.
שיאני השכר במגזר הציבורי 2011
המיליונרים של בית חולים הדסה
100 שיאני השכר במגזר הציבורי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
