משרד האוצר והרשויות המקומיות שוב עלו על מסלול התנגשות: ראשי הרשויות דורשים מיליארד שקל כפיצוי על נזקי הסופה, אך באוצר לא מבינים בגין מה נדרש הפיצוי.
באוצר טוענים היום (ה') כי הנזקים לכלי הרכב והבתים הפרטיים של האזרחים חייבים להיות מכוסים על ידי חברות הביטוח הפרטיות, שכן רוב אזרחי ישראל מבטחים את הנכסים הללו, לרבות אלו שמשלמים משכנתא, באמצעות ביטוח מבנה.
באוצר אכן מודים כי המדינה פיצתה את נפגעי "אסון הכרמל", שאיבדו את בתיהם ולא החזיקו בביטוח דירה. עם זאת, באסונות טבע, אין מנגנון חוקי שמאפשר את העברת הכספים מהמדינה לאזרח, לעומת בזמני מלחמה שבהם פועלת יחידת "מס רכוש" של רשות המסים לפיצוי האזרח באופן כמעט אוטומטי. באוצר מציינים עוד כי בניגוד לנפגעי "אסון הכרמל", בסופה הנוכחית "אזרחים לא איבדו את בתיהם".
עוד נטען באוצר כי פיצוי אוטומטי של המדינה במקרים אלה מתמרץ בפועל את האזרח שלא לבטח את רכושו, שכן המדינה משדרת מסר כי תשלם במקרים כאלה.
לגבי הנזקים המוניציפליים (נזקי תשתית), באוצר סבורים כי אין מדובר באירוע "מאקרו" וכי על משרד הפנים להעביר לרשויות את הכספים הנדרשים לצורך טיפול ספציפי בערים הרלוונטיות. "משרד הפנים יעביר את הכספים ואם יש מקרים קיצוניים, אנו נתחשבן עם משרד הפנים ונעביר את הסכום, אך בשלב זה לא נראה כי יהיה בזה צורך", מסר ל"גלובס" בכיר במשרד.
באוצר מתעלמים מדרישת שלמה בוחבוט, יו''ר השלטון המקומי, להעביר מיליארד שקל בגין נזקי הסופה. "בוחבוט דורש מיליארד שקל בכל חודש ובכל פעם יש סיבה אחרת. אין מה להתייחס ומה להגיב. אנו מכירים את דיוקם של החישובים של בוחבוט", מסר בכיר במשרד.
עם זאת, במשרד האוצר טרם קיבלו החלטה כיצד לפעול בנושא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.