הגירעון הממשלתי ב-2012 הסתכם בכ-39 מיליארד שקלים (4.2% תמ''ג) - יותר מכפול לעומת היעד שנקבע בתקציב, כ-18.3 מיליארד שקל (2% תמ''ג). כך דיווח היום (א') משרד האוצר.
באוצר הדגישו כי מדובר באומדנים ראשוניים, וכי ייתכנו שינויים מסוימים - הן בהכנסות, הן בהוצאות. נציין כי בכל 2012, נתוני הגירעון עודכנו כמעט בכל חודש כלפי מעלה, בשיעורים מהותיים שהגיעו ל-10%. מדובר בפעם השנייה ברציפות שהאוצר, בראשות השר יובל שטייניץ, מחמיץ את יעד הגירעון; לפי כלל הגופים הכלכליים במשק ובעולם, גם ב-2013 צפוי האוצר לסטות מיעד הגירעון - בפעם השלישית ברציפות.
באוצר מודים כי הסטייה החריגה מהיעד נובעת מטעות משמעותית בהכנסות החזויות, בהיקף עתק של כ-18.5 מיליארד שקל. עקב שיטת התקצוב של שטייניץ (תקציב דו-שנתי), את התחזית הזו הכין ברבעון השלישי של 2010 הממונה על התקציבים דאז, ד''ר אודי ניסן. על אף שתחזית הכנסות תוקנה ב-2012 ל-221 מיליארד שקל, עדיין, גביית המסים הייתה נמוכה בכ-1%. בהקשר הזה נציין כי הכנסות ממסים גדלו ב-2012 לעומת 2011 - הן מבחינה נומינאלית (3.4%), הן מבחינה ריאלית (1.6%), כמו כן, בגבייה ב-2012 כלולות הכנסות חד-פעמיות מדיבידנדים, בסכום של כ-2 מיליארד שקל.
עוד ציינו באוצר כי נרשמה סטייה גם עקב הוצאות גבוהות מהתכנון בתקציב המקורי, בסך 2.2 מיליארד שקל. בהקשר הזה, באוצר הבהירו כי ההוצאה העודפת לא נבעה מחריגה מיעד ההוצאה שתוכנן בתקציב המקורי - אלא מביצוע חריג של הוצאות משרדי הממשלה, כ-101.3%, שנבע מניצול עודפים מהשנה הקודמת. בהקשר הזה, חשוב לציין כי ביצוע תקציב הביטחון ל-2012 היה 118% (פרי תוצר של כלל תוספות התקציב במשך השנה) - יותר מ-62 מיליארד שקל (כולל תקציב שב''כ והמוסד), לעומת 52.5 מיליארד שקל בתקציב המקורי.
ניתוח הרכב ההכנסות ממסים מעלה כי המסים הישירים גדלו ב-2.3% (מס הכנסה ומיסוי מקרקעין) ואילו במסים העקיפים (מכס ומע"מ) חלה ירידה בשיעור של 0.2%. במסים הישירים ניכרות הירידות בשוק ההון (יותר מ-4%) ובשוק הנדל''ן (כ-16.5%). הגבייה מהשכירים גדלה בכ-7% והסתכמה בכ-72 מיליארד שקל, וגביית מס חברות נותרה כמעט ללא שינוי - כ-42 מיליארד שקל.
במסים העקיפים, ההכנסות ממע"מ עמדו על כ-71 מיליארד שקל - עלייה מינורית של כחצי אחוז, אשר נבעה בעיקר מהגידול במע"מ יבוא, בעקבות הגידול בערך היבוא, ומהעלאת שיעור המע"מ ב-1% - ל-17%.
תגובות
אורי גרינפלד: "גירעון בהתאם לציפיות"
"מדובר בגירעון בהתאם לציפיות - מעל 4% תמ''ג. שנת 2013, 2014 וגם 2015 יהיו מאוד מסובכות מבחינה פיסקאלית, וראינו במהלך 2012 הקדמת ביצוע הוצאות על מנת להקל קצת על תקציב 2013. בהסתכלות קדימה, הבור בתקציב לשנה הבאה ינוע בין 15 ל-20 מיליארד שקלים, שיטופל, להערכתי, ע"י העלאת יעד הוצאה, העלאת מסים וקיצוצים".
פרופ' עומר מואב: "לחתוך בהוצאות"
"הממשלה נתנה הבטחות ללא כיסוי, ומבחינת תחזיות ההכנסות ממסים הם היו אופטימיים מדי והתוצאה ברורה. אני מקווה שנתניהו יפגין מנהיגות, ולשם שינוי יפעל על פי עקרונותיו ולא על פי הלחצים ויחתוך בהוצאות במקום לעלות מסים".
פרופ' צבי אקשטיין: "להעלות מסים"
"אין כאן חדשות. הגירעון הטבעי של ישראל הוא הרבה יותר גבוה ממה שחשבנו מקודם כתוצאה מהכנסות ממסים פרמננטיות יותר נמוכות ממה חשבנו. ברמת ההכנסות וההוצאות הנוכחיות, הגירעון הפרמננטי או ארוך-הטווח שלנו הוא סביב 5%-4% תמ''ג (בשיעורי הצמיחה הנוכחיים). כדי לאפשר את המשך הורדת החוב יש צורך בהגדלה משמעותית של המסים בהיקף שבין 10 ל-15 מיליארד שקלים".
פרופ' יוסי זעירא: "התקציב הדו-שנתי בעייתי"
"החריגה בגירעון מהווה הוכחה נוספת כי תקציב דו-שנתי זו בעיה מבחינה התחזיות, ועדיף לעשות תקציבים שנתיים כדי לדייק בתחזיות. החריגה מתרחשת בתקופה שאירופה במיתון והוא גולש לישראל, דבר שפוגע בהכנסות המדינה, וזה בלתי נמנע בחלקו. לחלק מהחריגה תרמה הממשלה, באמצעות צעדים כמו הרחבת ההטבות במסלול חוק עידוד השקעות הון. למי שחשב שכשמורידים את שיעור המס גובים יותר הכנסות, הוכח שוב שהוא טועה. הפתרון הוא העלאת שיעורי מס ההכנסה ליחידים בהכנסות גבוהות ולחברות".
הכנסות המדינה
הגרעון הממשלתי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
