נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, מכנה "פצצה מתקתקת" את סוגיית השופטים שאינם מתפקדים כראוי, ושאינם פורשים מכהונתם השיפוטית כדי לא לפגוע בזכויות הפנסיה שלהם.
גרוניס אמר את הדברים בישיבת הוועדה לבחירת שופטים ב-13 ינואר 2012, ופרוטוקול הישיבה הזו של הוועדה נחשף כעת לראשונה, לצד פרוטוקולים של כמה ישיבות נוספות של הוועדה, בעקבות מאבק ממושך שניהל בשנים האחרונות הפורום המשפטי למען ארץ ישראל.
באותה ישיבה, לאחר מינוי כמה שופטים לערכאות השיפוט השונות, העלה לדיון יו"ר הוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן, את הצעתו של עו"ד פנחס מרינסקי, ששימש חבר הוועדה מטעם לשכת עורכי הדין עד זמן קצר לפני כן, לבחון האם קורס ההכנה למועמדים לשיפוט, שעורך המכון להשתלמות שופטים, אכן מנבא הצלחה - כלומר, האם מי שמקבל הערכה והמלצה חיובית בקורס, אכן זוכה להצלחה כשופט לאחר כמה שנים שבהן הוא מכהן. "אני חושב שזה נושא שצריך לבדוק", אמר נאמן.
"חשבנו על הנושא", אמר מנהל בתי המשפט דאז, משה גל, "להעריך מישהו על תפקודו כשופט זה לא פשוט. במקרים קיצוניים אין בעיה, שופטים שהקורס לא המליץ עליהם, בדרך כלל למערכת יש בעיות איתם". גל הציע להזמין לדיון את יו"ר המכון להשתלמות שופטים, השופט בדימוס שלמה לוין.
נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש, שאלה: "האם יש לנו מדד מי השופט שהצליח ומי לא? מי יעשה זאת ועל-פי אילו פרמטרים? לקח לנו ולמערכת בתי המשפט שנים להחליט לגבי צירוף פסיכולוג לקורס מועמדים לשפיטה. השיקול צריך להיות מקצועי של פסיכולוג או של ועדה שנקבע ניבוי הצלחה של שופט. לא מביאים שופט לוועדה על אי-תפקוד (כוונתה של ביניש היא להעברת שופט מכהונתו על-ידי הוועדה לבחירת שופטים, י"י). צריך גוף מקצועי שיוכל לתת לנו הערכה".
עו"ד רחל בן-ארי, נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה, נחלצת לעזרת השופטים: "יש להכניס את הדברים לפרופורציות", היא אמרה, "בסך-הכול שביעות-הרצון מהשופטים היא רחבה. בעיות תמיד יהיו, גם אדם שאין ספק לגבי מידת התאמתו יכול להשתנות בעקבות משבר או שחיקה ולהפסיק לתפקד. צריך ליצור מסלול פרישה מכובד, עם גב כלכלי, על מנת ששופטים ממורמרים לא יישארו במערכת. כיום שופטים בפנסיה צוברת נשארים רק בגלל שאין להם גב כלכלי. מסלול כזה יביא לרענון, וההליכה הביתה תהיה בגדר פרישה מרצון בתנאים מכובדים, ולא בבחינת הדחה".
השופט גרוניס, עוד בטרם מונה לנשיא העליון, מצטרף לדעתה של בן-ארי: "הנושא שהיא העלתה הוא בגדר פצצה מתקתקת", הוא אמר, "הציבור בישראל ישלם מחיר. ישנם שופטים שצריך להעביר מתפקידם ולגרום להם להתפטר. בפנסיה תקציבית שופט יכול לפרוש לאחר 15 שנות כהונה ובהגיעו לגיל 55 עם פנסיה מלאה. שופט בפנסיה צוברת לאחר 15 שנות כהונה, אחוזי הצבירה שלו כל-כך נמוכים, שהוא לא יכול להרשות לעצמו לפרוש".
מנהל בתי המשפט גל מעדכן את השר נאמן כי בהנהלת בתי המשפט נעשתה עבודת מטה בנושא, ויש ברשותם הצעה. ביניש אומרת: "יש לנו רשימת שופטים שיכולנו לגרום להם לפרוש אילו יכולנו להבטיח להם פנסיה. בינתיים יש לנו פתרונות ביניים".
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה לתוכן הפרוטוקול כי "נושא הזכויות הפנסיוניות של השופטים הוא אכן נושא טעון בדיקה. מכל מקום, שינוי במערך הזכויות הפנסיוניות המוענקות לשופטים טעון החלטה של ועדת הכספים של הכנסת ואינו מסור בידי השופטים".
ישיבת הוועדה ב-10 בפברואר 2012 הייתה האחרונה בהשתתפותה של נשיאת העליון היוצאת, דורית ביניש, טרם פרישתה. בפתח הישיבה נבחר השופט גרוניס לנשיא העליון, ובתום הישיבה נפרד נאמן מביניש.
"קיימתי ישיבות רבות עם הנשיאה", אמר גרוניס, "הדיונים היו ענייניים, גם אם דעותינו היו חלוקות. תמיד ידענו ללבן את הדברים ולא להפוך אותן לעניין אישי".
ביניש הסכימה: "השיחות עם השר היו תכונות וענייניות, הייתה אווירה טובה. לוועדה הזו היו ימים קשים יותר. בסך-הכול נעשתה עבודה טובה, דרך המינוי של השופטים מאוד השתכללה. יש שיפור בדרך בחירת השופטים".
מאבק לשקיפות
זה שנים רבות נאבק הפורום המשפטי למען ארץ ישראל למען השקיפות בעבודת הוועדה לבחירת שופטים. בשבועות האחרונים, לאחר שהפורום איים בפנייה לבג"ץ על הימנעותה של הוועדה מלהעביר פרוטוקולים לפרסום, החלה הוועדה להעביר נוסחים חלקיים של הפרוטוקולים, לאחר שהושמטו מהם פרטים הנוגעים לצנעת הפרט, דהיינו הדברים שנאמרו בעד או נגד מועמדים מסוימים למינוי או קידום.
ההחלטה על פרסום נוסחים חלקיים של הפרקוטוקולים התקבלה בישיבת הוועדה ב-6 בינואר 2012, ולפי שעה הוועדה אישרה לפרסם רק את פרוטוקולי הדיונים ממועד זה ואילך.
באותו דיון, שגם תוכנו מתפרסם כעת, הביעו השופטים עמדה נחרצת כנגד פרסום הפרוטוקולים. "אם הפרוטוקול יפורסם חברי הוועדה ידברו אחרת", אמר השופט גרוניס, "וזה ישפיע על טוהר ההחלטה".
עו"ד חאלד חוסני זועבי, חבר הוועדה מטעם לשכת עורכי הדין, ציין כי "בציבור יש דימוי ששופטים ממנים שופטים".
"פרסום הפרוטוקול לא ישנה כלום בקרב הציבור", השיבה לו ביניש, "לדוגמה כאשר דנים על שופט מכהן, ואני אומר את דעתי, מחר בעיתון יופיע שהשופט הזה לא מתאים או חלש. מה יאמר הציבור שבא בפניו? כנ"ל לגבי עורך דין שייאמרו עליו דברים לא טובים - הרסנו אותו".
השר גלעד ארדן הרגיע אותה: "דברים שליליים לא ייכתבו". ארדן ציין כי הוא "מאמין בשקיפות, וחושב שמי שמכהן בוועדה הזו ממלא תפקיד ציבורי. יש חשיבות שהציבור יידע ויבין מדוע הבחירה נעשית בצורה כזו ולא אחרת. בשקלול שבין החשדנות שנוצרה בציבור לבין היתרונות שיש לשקיפות, השקיפות גוברת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.