תמיר בן-נון, יבואן אביזרי רכב, מסודר בחיים: הוא גר בדירת רווקים משופצת ומאובזרת, עם חדר שינה גדול, בתוך מתחם פרטי בלב-לבה של צפון תל אביב, שכולל כמה מבנים נפרדים, שבהם גרים אביו, סבתו וכמה מאחיו. יש רק בעיה אחת: אין לו כתובת. הדירה שלו ממוקמת בגבעת עמל ב', התחומה מצדה הצפוני בשיכון בבלי, ומדרום במגדלי היוקרה יו, דבליו ומנהטן. על-גבי הבתים הקטנים בשכונה יש רק מספרים, ללא שמות רחובות, ומובן שזה יוצר קשיים ביורוקרטיים - למשל, כשרוצים לרשום את הילדים לבית הספר.
כמו רבים מחבריו לשכונה, בן-נון, 45, נולד במקום. הוא מסתכל עליי בתדהמה גמורה כשאני שואלת אותו אם לא חשב אי-פעם לעזוב, במקום לגור בצמוד להוריו ולסבתו. "למה שאעזוב?! מה הם מפריעים לי? תראי את הבית שלי. את היית עוזבת דבר כזה?".
- אתה יודע, מגיעים לגיל 22, 23 - עוזבים. זה לא איזה דבר יוצא דופן.
כאן מתערב בשיחה יוסי כהן, גם הוא יליד הגבעה. "אצלנו הספרדים", הוא מסביר, "זה המנטליות - נשארים ליד ההורים". "זו מצווה אצלנו", תורם לשיחה גם מנשה מזרחי, עוד יליד המקום.
בחודשים האחרונים הרוחות סוערות בגבעה, על רקע העובדה שמה שדובר עליו שנים - פינוי התושבים לצורך בניית מגדלי יוקרה - כנראה מתחיל לקרום עור וגידים: חברת אלעד ישראל מגורים, בבעלות יצחק תשובה, המחזיקה כ-80% מהשטח בגבעה, שכרה משרדים חדשים לצורך ריכוז הפעילות במתחם. בד בבד, חברת אמה, המבקשת לרכוש את הקרקע שבבעלות אלעד מגורים, החתימה את התושבים על הבטחה כי יתפנו תמורת תשלום של 25 אלף שקלים למטר רבוע. גם חברת אור סיטי, בבעלות ענבל אור, שרכשה אופציה מאריק אברמוביץ' (שבבעלותו 12% מהשטח), החתימה תושבים על פיצוי דומה.
הבעיה היא שעל-פי בית המשפט, בכלל מגיע להם הרבה פחות: בדצמבר האחרון קבעה שופטת השלום בתל אביב ריבה ניב כי המשפחות יתפנו בפיצוי זעום - יוחזרו להם עלויות הבנייה אך ינוכו מהם דמי שימוש, רטרואקטיבית משנת 2003. המשמעות בפועל היא שרק מקצת מהמשפחות יוכלו לקבל פיצוי בפועל, בסכום נמוך, מרביתן לא יקבלו דבר, ומקצתן אפילו עלולות להידרש להחזיר כסף לבעלי הקרקע. התושבים חוששים שפסק הדין הזה יפחית מוטיבציה אצל הגורמים שכבר הסכימו לפצות אותם בסכום נאה. הערעור כבר בדרך.
מטעמה של אור נטען כי היא עומדת מאחורי התחייבותה למתן פיצוי: "הבעלים (כלומר: אברמוביץ', ה' מ') הסכימו לוותר על מימוש פסק הדין רק הודות להתעקשותה כי לא תבנה על קרקע שייעשה בה עוול לתושבים, שנפלו קורבן לעסקאות שהמדינה ביצעה תוך התכחשות למחויבויותיה כלפיהם. זה יהיה לא רק דגל לפרויקט נדל"ן מדהים, אלא גם אות ומופת לרגישות חברתית של יזמת שלא נולדה עם כפית זהב בפה, ולא מוכנה לפגוע במי שלא שפר עליהם גורלם".
מכיוונה של אלעד מגורים הקולות קצת שונים: לפני תקופה לא ארוכה הגיע לשכונה מטעמה, רב פקד (בדימוס) חיים פנחס, "שוגון". המטרה הייתה לאתר מבנים בלתי חוקיים ולממש את הריסתם, משהו שזיכה אותו, מן הסתם, בקבלת פנים לא לבבית במיוחד. חלק מהתושבים אף שלפו סכינים, ושוגון עשה אחורה פנה ואף הגיש תלונה על תקיפה.
"דווקא תשובה, שבא מהשכונות, עושה לנו את זה", מתלוננת ברוריה ("בלי טייטלים ובלי שם משפחה"), תושבת השכונה. "שיסתכל לי בעיניים, יש כאן ילדים יוצאי קרבי, יש כאן אנשים שמייצגים את המדינה בכבוד. תשובה צריך להסתכל כל בוקר בראי ולומר, מאיפה באתי ולאן אני הולך".
כמה מהתושבים האחרים מתבטאים בפחות דיפלומטיות: "יהיה דם", מבטיח אחד מהם. "אנחנו נלחמים על הבית ולא ניתן שיזרקו אותנו בלי פיצוי. תשובה עשה תספורת למחזיקי האג"ח ולנו הוא רוצה לעשות גלחת. הוא חושב אולי שהוא יכול להוציא אותנו בלי כסף".
תגובת אלעד מגורים: "החברה הקדישה זמן ומשאבים ללימוד עברו של המתחם, מאפייניו והתהליכים שהתקיימו בו, ומבצעת את כל תהליכי התכנון והפיתוח בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות ועם התושבים, תוך הקשבה לצרכים ולדרישות השונות. החברה פועלת ותמשיך לפעול על פי דין ובהתאם לכללים ולנהלים שנקבעו על מנת להביא לקידומו של הפרויקט, שממנו, ומהשטחים הירוקים שיפותחו בסביבתו, ייהנו כל תושבי השכונה והסביבה".
*** הכתבה המלאה - במגזין G
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
