דברים שלמדנו מאילן בן-דב

כמה נאיביים היינו. רק שנה וחצי חלפו מאז קראנו כאן לאילן בן-דב להכניס את היד לכיס ולהחזיר לציבור את חוב האג"ח של חברת טאו-ש שבשליטתו (יותר מ-300 מיליון שקל).

זאת, בעקבות הצעת הסדר חוב שהניח בן-דב בפני נושי טאו, ששיקפה, לראשונה בהסדרי החוב של הטייקונים, תספורת של יותר מ-50% על החוב המתואם.

היום כבר ברור לנו שלא רק שבן-דב אינו מתכוון להביא כסף מהבית לטאו, אלא שלציבור מחזיקי האג"ח בחברה אין כל אמצעי לחץ אפקטיבי שבאמצעותו הוא יוכל לכפות עליו לעשות זאת.

יתרה מכך - ההרעה במצבם של יתר עסקיו של בן-דב גרמה לכך שבזמן שחלף העמיקה התספורת הצפויה למחזיקי אג"ח של טאו, עד כדי אובדן מלוא כספם.

אף טייקון לא עומד בטיעון המוסרי

אז, ביולי 2011, נופפנו מעל במה זו ב"טיעון המוסרי" שבשמו נדרש בן-דב להחזיר את חובותיה של טאו, למרות שחוקית הוא אינו מחויב לכך (הרי מדובר בחברה בע"מ). הלוואות, קבענו נחרצות, צריך להחזיר.

אבל במהלך השנה וחצי שחלפו מאז, ראינו כיצד טייקונים נוספים - יצחק תשובה, יוסי מימן, נוחי דנקנר ומוטי זיסר - אינם מסוגלים או רוצים לכסות את מלוא החובות שצברו חברות בשליטתם. מבחינה זו, לבן-דב יש אילנות גבוהים להיתלות בהם כשהוא ממאן להזרים כסף לטאו.

גם אם בן-דב אינו חולק עמנו את אותם ערכים מוסריים, הערכנו ביולי 2011, יוכלו הגופים המוסדיים המושקעים באג"ח טאו להפעיל עליו לחץ אפקטיבי.

הרי הם אלה שהעמידו לו את המימון לרכישת חברת הסלולר פרטנר - המהווה את מקור כוחו ועושרו. הם גם אלה שאליהם יבוא בן-דב כשירצה לגייס חוב חדש, או למחזר הלוואות של חברת סקיילקס, באמצעותה הוא שולט בפרטנר.

אבל במהלך השנה וחצי שחלפו מאז גרם לחץ החובות לבן-דב למכור את מניות השליטה בפרטנר לידי חיים סבן. עסקת המכירה הצילה אמנם את מחזיקי האג"ח של סקיילקס מהסדר חוב ענק, אך עבור נושי טאו מדובר בחדשות פחות טובות. בעקבותיה הם איבדו את מנוף הלחץ היחיד שהיה להם על בן-דב.

המסר: קחו את הזמן

המסר ששולחת התספורת שמציע בן-דב לנושיה של טאו, סיכמנו ביולי 2011, עלול להיות הרסני. על מחזיקי האג"ח לדרוש את מלוא הכסף המגיע להם, ולשלוח בכך איתות ברור לשורה של מנפיקי אג"ח נוספים, אשר כשלו בעסקיהם וממתינים לראות מה מידת הנחישות שהם מפגינים במאבק על הצלת חסכונות הציבור.

אבל במהלך השנה וחצי שחלפו מאז התברר לנו כי לבן-דב וליתר הטייקונים אין בחשבון הבנק הפרטי רזרבות הון שבאמצעותן הם יכולים לשלם את החובות שצברו חברות בשליטתם. יתרה מכך - לרוב הם עצמם חייבים מאות מיליוני שקלים לבנקים, שמימנו את הרפתקאותיהם העסקיות בעבר.

ובאשר למסר ששולחת הסאגה של טאו למנפיקי האג"ח העומדים בתור להסדרי חוב משלהם, נדמה שהוא חד וברור: קחו את הזמן, התישו את מחזיקי האג"ח שלכם בהצעות מופרכות ועייפו את הכתבים הכלכליים. הם הרי ממילא יעברו תוך זמן קצר לכתוב על הסדר החוב הבא.