מתי ואיך הומצא מגזר הביומד

העסקה המרשימה שביצעה היום החברה הישראלית הפרטית כיאזמה היא האחרונה מכמה הצלחות בסקטור הביומד בישראל. כיאזמה מכרה לתאגיד רוש את זכויות הפיתוח של התרופה המובילה שלה, ב-65 מיליון דולר מקדמה ובתשלומי אבני דרך של עד 530 מיליון דולר.

על רקע ההצלחות הללו, שכללו אירועים בולטים בחברות הביומד הבורסאיות, למשל אישור ה-FDA של בריינסווי, תוכניות קמהדע להנפיק בנאסד"ק והשיחות של ביוקנסל עם חברות זרות, ניכר עניין רב סביב תחום הביומד. העניין מתבטא במחזורי מסחר גבוהים בתחום, בגל גיוסים בחברות וכן בעלייה של מדד הביומד ב-9% מתחילת השנה.

אולם האם הצלחת החברות הספורות הללו מרמזת משהו לגבי האטרקטיביות של התחום כולו? התשובה היא כן ולא. סנטימנט חיובי לגבי תחום הביומד הוא גורם הכרחי, אם כי ממש לא מספיק, להצלחה של כל חברה.

מדוע כן

לפני כמה שנים הייתה נפוצה הקביעה שלפיה "חברת ביומד הולכת לבורסה בתל אביב רק לאחר שמיצתה את כל האפשרויות האחרות". זה היה נכון לגבי חלק מהחברות, אבל לא לגבי כולן. היו גם חברות מוצלחות שהונפקו בבורסה בתל אביב, והיו חברות שבאמת הונפקו צעירות ומסוכנות, ומאז התבססו ויצרו ערך.

בשנתיים האחרונות התחדדה ההבחנה בין החברות הפחות מוצלחות בבורסת תל אביב, אלו ששווי השוק שלהן נע סביב 10 מיליון שקל, לבין אלו שעדיין נחשבות להבטחה, ושרובן נסחרות לפי 100 מיליון שקל ויותר.

האחרונות נתפסות כעת בהחלט כהשקעה לגיטימית גם עבור גורמים מוסדיים ומשקיעים אסטרטגיים. כן, יש בהן סיכון, אבל לאחרונה חזרה האמונה כי עשוי להיות בהן גם סיכוי, המצדיק את הסיכון.

היחס החיובי הזה פירושו הון רב יותר שמחפש את החברות הללו, מצב שמוביל למחזורי מסחר ערים, שמשפרים עוד יותר את האטרקטיביות שלהן למשקיעים.

רוב חברות הביומד זקוקות לגיוסי הון תכופים, ובסכומים משמעותיים, ולכן סביבה המאפשרת גיוסי הון קריטית להן. בלי זמינות של הון רב באופן תדיר, גם החברה הכי טובה בתחום עלולה לקפוא או לקמול. מהבחינה הזו, הסנטימנט החיובי של השוק עצמו שיפר את מצבן של כל החברות בתחום, והפך את ההשקעה בהן לכדאית אף יותר.

מדוע לא

בסופו של דבר, הצלחתה של חברת ביומד תלויה בגורם עיקרי אחד - האם המוצר טוב או לא. קיימים ויכוחים בתחום, מה יותר קריטי להצלחה - ההון או המוצר, אולם ברור כי שניהם חשובים ביותר. מוצר טוב פירושו קודם כל מוצר יעיל ובטוח לשימוש, וכאן כל חברה נבחנת לעצמה.

מוצר טוב פירושו גם מוצר שיש לו דרישה בשוק, וגם כאן כל חברה היא פחות או יותר ישות בפני עצמה. בעוד שבסקטורים אחרים ניתן לדבר על סביבה ידידותית לסקטור (למשל "מחירי הנדל"ן בישראל עולים"), הרי שבתחום הביומד המגמות חוצות הסקטור משפיעות פחות.

אמנם התארכות תוחלת החיים ועליית רמת הרפואה במדינות המפותחות משפיעות על כולם, אבל בתוך הכלל הזה - שוק הסטנטים, שוק הסרטן ושוק מדידת תפוקת השתן מתנהגים כל אחד בצורה שונה לגמרי. סיכויי ההצלחה של החברות בשווקים אלה, גם בהינתן מוצר יעיל ובטוח, תלויים ביכולת לקרוא את השוק, וביכולות השיווק של החברות, וההשפעה של מגמות כלליות בשוק הרפואי זניחה יותר לגביהן.

החיסרון של חוסר התלות הזה בין החברות נובע מכך שעדיין יש לבחון כל אחת מהן בפני עצמה לעומק כדי לקבל החלטת השקעה. היתרון הוא שחוסר התלות היחסי של החברות הללו - בכלכלה בכללותה וזו בזו - הופך אותן לכלי מוצלח לחיפוש אחר תשואה עודפת גם בתקופות קשות.