החברה לישראל מפרסמת היום (ד'), בתגובה לפניית הרשות לניירות ערך, מידע על הסכמי ההעסקה של החברה מול יו"ר דירקטוריון החברה אמיר אלשטיין ומנכ"ל החברה ניר גלעד.
כתבות אחרונות בנושא:
■ "היה אפשר לתת לניר גלעד יותר. משתכר חמישית ממנהלי חברות דומות בחו"ל"
■ ניר גלעד מימש אופציות "ישנות" של כיל תמורת 1.85 מיליון שקל
■ תביעה נגזרת נגד הסכם השכר של ניר גלעד בחברה לישראל
■ חשיפת "גלובס": רשות ני"ע שלחה מכתב התראה לחברה לישראל
■ מחטפי השכר: יו"ר החברה לישראל מוותר על האופציות
במכתב ששלחה רשות ני"ע לחברה, נטען כי דירקטוריון החברה ביצע "מחטף שכר" ואישר שכר בכירים, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 20 לחוק החברות. נזכיר כי "גלובס" חשף שיו"ר החברה אלשטיין ויתר על הדיון בתנאי העסקתו, יום לפני כניסת חוק שכר הבכירים לתוקף.
"אכן, הדירקטוריון לא עשה ככל העולה על רוחו ולכן החברה אינה רואה את הרבותא בציון אמירות מובנות מאליהן", נפתחה תגובת דירקטוריון החברה, שטוען כי טענות הרשות נגד החברה "אינן מדויקות, בלשון המעטה".
ניר גלעד
"לא הוחל בדירקטוריון להוריד נושא זה מסדר היום עד לכניסתו לתוקף של תיקון 20. עובדה היא שנושא זה, שלא הבשיל בדיוני חודש יולי, שב ועלה במתוכנת שונה בדירקטוריון ובוועדותיו בחודש נובמבר 2012, עוד קודם לכניסתו לתוקף של תיקון 20", לשון התגובה.
החברה לישראל טוענת שנושא התגמול לבכירים נדחה מהאסיפה שכונסה ביולי, אך לא נגנז באופן מוחלט. נושא זה עלה שוב באסיפה בנובמבר, "במתכונת שונה".
להורדת המכתב המלא של החברה לישראל - כולל עבודת המחקר של PwC ומכתב התלונה של רשות ני"ע - לחצו כאן
בתגובתה טוענת החברה לישראל כי היה חשש שאלשטיין יפסיק לכהן בתפקידו כיו"ר בחודש יוני, ולכן נושא התגמול הובא לאסיפת בעלי המניות: "דירקטוריון החברה ו-ועדותיו נדרשו לסוגיות התגמול בעיתוי האמור בחודש נובמבר 2012, בין היתר, לאור העובדה שהסכם העסקה הקיים של יו"ר הדירקטוריון מסתיים ביוני 2013. בהתחשב בתקופת ההודעה המוקדמת בת שישה חודשים הנקובה בהסכם ההעסקה עימו, ביקשו הדירקטורים למנוע הודעה מוקדמת של היו"ר... ולהבטיח את רציפות ויציבות ההנהלה המובילה את החברה, ועל כן קיימו בנובמבר דיון כולל בהארכת תקופת כהונתם של יו"ר הדירקטוריון ושל המנכ"ל ובקביעת התגמול. הדירקטוריון ביכר לדון בתנאי השכר של היו"ר, שהגיעה שעתו, יחד עם תנאי הכהונה (המוארכים) של המנכ"ל (ושל אחרים נוספים)".
הדיון בשכרו של אלשטיין נדחה לאפריל. ההערכה היא כי עלות שכרו תגיע השנה ל-15.5 מיליון שקל, ללא מענק שנתי. מרבית הסכום, כ-10.5 מיליון שקל, הוא בגין הטבת אופציות. ב-2011 ניתן לאלשטיין מענק של 2.4 מיליון שקל.
החברה לישראל מציגה גם עבודת מחקר של פירמת רו"ח PwC שהשוותה את התגמולים לגלעד ואלשטיין לבכירים בחברות אחרות במדד ת"א-25, וכמו כן משתמשת החברה לישראל בשכר של דוד עזריאלי, יו"ר קבוצת עזריאלי, כ"הצדקה" לשכרם של גלעד ואלשטיין. המחקר נועד להראות ששכר בכירי החברה לישראל אינו חריג. מחקר זה, טוענים בחברה לישראל, נבחן ע"י הדירקטוריון וע"י הגופים המוסדיים כמקובל בעולם.
את תגובתה חותמת החברה לישראל במסר ברור: "למען הסר ספק מובהר, כי אי התייחסותה של החברה במכתב זה לכל האמירות, אופן הצגת הדברים, המינוחים, הכותרות והרמיזות בפניית הרשות אינה מהווה הסכמה ביחס לאיזו מהן, וככל שהחברה נמנעה מהתייחסות כזאת נבע הדבר כדי להימנע מפולמוס מיותר על כל תג, אך כל זכויותיה וטענותיה שמורות עימה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.