קובי אלכסנדר, תלמד

קובי אלכסנדר ודאי ישב השבוע בווילה שרכש בנמיביה, והתפלץ. קנס של 4.5 מיליון דולר - זה העונש שקיבל אמנון לנדן, מנכ"ל מרקורי, בגין תיארוך לאחור של האופציות (Backdating), שהתבצע בחברה שאותה ניהל באמצע העשור הקודם. כך על-פי פרסום באתר "בלומברג".

לנדן ישלם 2.3 מיליון דולר לרשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) על חלקו בפרשה, ועוד 2.2 מיליון דולר למרקורי אינטראקטיב, שנרכשה בידי HP וכיום היא חטיבה בה. במסגרת יישוב התביעה נגדו, לנדן לא הודה או כפר באישומים נגדו, אך נאסר עליו לשמש מנהל בכיר או דירקטור בחברה ציבורית למשך חמש שנים.

אלכסנדר, מייסד ומנכ"ל חברת קומברס, חשש מאימת החוק בגין עבירות דומות ונמלט בשנת 2006 לנמיביה, שלה אין הסכם הסגרה עם ארה"ב. בשנים הארוכות שחלפו מאז התפוצצה הפרשה, מתקיים הליך משפטי בבקשת ההסגרה שהגיש התובע הכללי של ברוקלין, ניו יורק, כנגדו.

העונשים שקיבלו המנהלים הבכירים במרקיורי, שהיו שותפים לעבירות שבוצעו בחברה, הסתכמו במיליוני דולרים בודדים. באשר למנהלי קומברס, רשויות החוק האמריקאיות היו אגרסיביות יותר. על סמנכ"ל הכספים דיוויד קריינברג והיועץ המשפטי ויליאם סורין, שהיו שותפים לעבירות, נגזרה תקופת מאסר קצרה, והם שילמו מיליוני דולרים בודדים במסגרת הסכם טיעון שבו הודו בהאשמות, וכן סיפקו חומר שמשמש לתיק נגד אלכסנדר.

על רקע העונשים הקלים יחסית שקיבלו בכירי החברות, ולנדן בראשם, צריך אלכסנדר לחוש תסכול עמוק. סביר כי אם לא היה מחליט לברוח לנמיביה מאימת החוק האמריקאי - מהלך שהביא להכנסתו לרשימת עשרת המבוקשים ביותר של ה-FBI - היה מצליח גם הוא להגיע להסדר טיעון דומה.

נזכיר כי בסוף שנת 2010 הסכים אלכסנדר לשלם לרשות ניירות ערך האמריקאית יותר מ-52 מיליון דולר, לשם ישוב ההליכים האזרחיים נגדו. באשר לתביעה הפדרלית שמתנהלת נגדו, ייתכן כי אלכסנדר היה יוצא בקנס כספי כבד יותר, אבל בשביל מי שצבר הון של מאות מיליוני דולרים במשך שני עשורים בקומברס, כסף הוא עניין שולי לעומת מאסר מבחירה לשנים ארוכות במדינה נחשלת באפריקה.

הסתירו הכנסות מהמשקיעים

קווי דמיון רבים נמתחים בין לנדן לאלכסנדר - שניים מכוכבי ההיי-טק הישראלי של תחילת העשור הקודם, שעמדו בראשן של חברות ענק שנוסדו בישראל, שבשיאן נסחרו בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר כל אחת - מרקורי, אשר עסקה בפיתוח תוכנות לאופטימיזציה לעסקים; וקומברס, חברת החזקות שעסקה בפיתוח תוכנות לתחומים שונים, ובעיקר לתקשורת.

בשנים 2005-2006 התברר כי שתי החברות ומנהליהן התנהלו בצורה בלתי שקופה מול המשקיעים, מה שהוביל "דה פקטו" לסיום דרכן כפי שהיו עד אז. תחילת הסוף התרחשה עם חשיפת פרשת ה-Backdating שבוצעה בשתי החברות, כמו גם בחברות טכנולוגיה רבות אחרות בימי הבועה העליזים של תחילת שנות ה-2000. המנהלים הבכירים של אותן חברות, כך התברר, שינו בדיעבד את מועדי הקצאת האופציות שבהן זכו למחיר שבו נסחרה המנייה בשפל, כך שהרווח שלהם ממימושן למניות היה גבוה יותר.

אלא שהמשחק באופציות לא היה הדבר היחיד שלא נעשה כשורה בשתי החברות שבראשן עמדו לנדן ואלכסנדר. לאחר שהחלה החקירה בעניין זה, התברר שתיארוך האופציות היה רק חלק מתרמית שניהלו השניים מול שוק ההון.

במרקיורי וקומברס רצו לעמוד בתחזיות האנליסטים, ואף לעקוף אותן. אחת הדרכים שבהן הצליחו לעשות זאת מדי רבעון הייתה באמצעות מערכת יצירתית במיוחד של הכרה בהכנסות.

התברר כי שתי החברות יצרו לעצמן "עתודה" של הכנסות נדחות, בהיקף של עשרות ומאות מיליוני דולרים, שנשלפו ברבעונים חלשים על מנת לעמוד בתחזיות השוק. לכאורה, הדבר לא נשמע כמו עבירה חמורה במיוחד, אלא שהבעיה היא ששתי החברות הסתירו את צבר ההכנסות "הסודי" מהמשקיעים, ולא דיווחו עליו בדוחות.

לימים הסב נוהג זה נזק גדול בהרבה מאשר תיארוך האופציות לאחור, ושתי החברות נאלצו לשלם סכומי עתק על מנת לתקן את דוחות העבר שלהן. בקומברס תיקון הדוחות במשך עשור אחורה נמשך ארבע שנים תמימות שבהן דיממה החברה, והעלויות ששילמה לרואי החשבון ועורכי הדין הסתכמו ביותר מחצי מיליארד דולר; במרקיורי קטן הרווח לפני מס בשנים 2004-1999, שקדמו לתיקון הדוחות, בלא פחות מ-567 מיליון דולר.

ה-Backdating ומערכת ההכרה בהכנסות הובילו לסיום דרכן העצמאית של שתי החברות. מיד לאחר חשיפת הפרשה, עברו מניותיהן להיסחר ברשימת המסחר הנידחת של ה"פינק שיט", וחודשים ספורים לאחר התפוצצות הפרשה, רכשה HP את מרקיורי ב-4.5 מיליארד דולר. חברת ההחזקות קומברס טכנולוג'י לא הצליחה למצוא רוכש, ובשנתיים האחרונות היא פורקה לגורמיה, ונכסיה נמכרו או חולקו למשקיעים.