חברת חבס , הנתונה בקריסה ופועלת להסדר חוב מול נושיה, מנסה לממש את אחד משני הנכסים שנותרו בבעלותה בישראל - בניין בזק לשעבר, שממוקם בפינת הרחובות יהודה הלוי ולינקולן בתל אביב ("מתחם כורש"). מלבד נכס זה, מחזיקה החברה בקרקע המיועדת לבניית דירות נופש ושטחי מסחר בקיסריה, שמופיעה במאזן לפי שווי של 63 מיליון שקל.
ל"גלובס" נודע כי חבס מנהלת מו"מ עם גורם בשוק הנדל"ן, שלו ניתנה בלעדיות בניהול המגעים מולה, לרכישת בניין בזק לשעבר תמורת כ-50 מיליון שקל. חבס מחזיקה 50% בבניין, המופיע בספריה לפי שווי של 41 מיליון שקל (לבניין כולו).
את הנכס, שכלל בעבר גם מגרש לבנייה למגורים, רכשה חבס בשנת 2007 מידי בזק. מדובר בנכס בשטח של 2.7 דונם, ועליו בניין של 7,086 מ"ר, מהם יותר מ-2,000 מ"ר מרתפים. הבניין אכלס בעבר את מוקדי השירות ואת המרכזיות של בזק, וכיום פועל בו סניף של דואר ישראל. ייעוד הקרקע מוגדר כ"שימושים מיוחדים", המאפשר הקמת דיור מוגן, קופות חולים או מוסדות חינוך.
ביוני 2009 הכניסה חבס שותף (חברת ל.ט. איטליה) ל-50% מכלל הזכויות בנכס תמורת 18.5 מיליון שקל. שנה לאחר מכן היא מכרה את הקרקע הצמודה לחברת אוראה, שבבעלות היזמים עדי קייזמן ורן אפרת, תמורת 24 מיליון שקל. כיום אוראה משווקת על הקרקע פרויקט מגורים של 25 דירות.
חבס השקעות בחנה תוכנית לשינוי ייעוד הנכס משימושים מיוחדים למגורים, במטרה להקים עליה פרויקט יוקרתי כמו אלו שהקימה בהצלחה בפארק צמרת (מגדלי yoo) וברחוב רוטשילד (רוטשילד 1) בתל אביב. אך לאכזבתה, עיריית תל אביב אינה מעוניינת בשינוי ייעוד הקרקע למגורים, אך הסכימה לעודד שינוי ייעוד למלונאות - תחום שחבס אינה מתמחה בו בישראל.
דיבידנדים של 27 מיליון שקל
הרצל חבס, בעל השליטה בחבס השקעות, טען אתמול בפני מחזיקי האג"ח כי "נעשה הכול כדי להחזיר לכם את כל הכסף", ועם זאת הבהיר כי אין בכוונתו להביא כסף מהבית לטובת הסדר חוב בחברה. "אם הייתה לי אפשרות להעביר כסף לחברה הייתי עושה זאת, אבל אין לי כסף לממן את החברה", אמר.
עם זאת, מבדיקת "גלובס" עולה כי משפחת חבס משכה לא מעט כסף מקופת החברה הציבורית שבשליטתה - כ-50 מיליון שקל בשבע השנים האחרונות. עלויות השכר שקיבל הרצל חבס בשנים 2005-2011 מגיעות לכ-23 מיליון שקל (כשליש מסכום זה במשותף עם בני משפחתו), כשבנוסף קיבלו בני המשפחה דיבידנדים של כ-27 מיליון שקל בשנים 2011-2012, מחציתם חלקו של הרצל חבס.
ביום שלישי שעבר, לאחר כמה ימים של ירידות חדות בניירות הערך של החברה, הודיעה חבס השקעות כי קיים ספק ביכולתה לשלם את חובותיה למחזיקי האג"ח, שמסתכמים בכ-450 מיליון שקל. זאת על רקע קריסה בשווי קרן הנדל"ן ההולנדית NSI, שבה מחזיקה חבס כ-21% מההון ושבה השקיעה קרוב למיליארד שקל.
הודעת החברה נתנה את האות לתחילת המגעים להסדר חוב. אג"ח חבס נסחרות היום בתשואות זבל של עד 1,200%, ואילו מניית החברה הידרדרה בימים האחרונים למחיר המשקף לחברה שווי של כ-40 מיליון שקל בלבד - ירידה של יותר מ-90% לעומת ערכה בשיא.
משפחת חבס מחזיקה בכ-40% ממניות החברה, ואילו עידן עופר ואודי אנג'ל, בעלי השליטה בחברה לישראל, מחזיקים ב-23% מההון - השקעה שעליה הם מופסדים. מפסידים כבדים נוספים מקריסת החברה הם יעקב שחר (השותף להשקעה ב-NSI) ובית ההשקעות פסגות , שמחזיק בכ-7% ממניות חבס (72 מיליון שקל ע.נ. אג"ח החברה, ועוד 424 אלף מניות NSI) בשווי נוכחי של כ-2 מיליון אירו).
פסגות, שמופסד "על הנייר" כמה עשרות מיליוני שקלים בחבס, מועמד לנציגות האג"ח בחברה, לצד חברת הביטוח הראל, שרכשה אג"ח בהיקף של כ-42 מיליון שקל ע.נ. מחזיקי האג"ח מצדם דורשים מבעלי השליטה בחבס הזרמת הון של לפחות 10 מיליון שקל, בהון או בחוב נחות לחוב למחזיקי האג"ח, כתנאי להיכנס עימם למו"מ להסדר חוב.
בינתיים, שעון החול ממשיך לעבוד, ולא לטובת חבס - מניית NSI המשיכה היום את המגמה השלילית וירדה בעוד 2.6%. בכך משלימה המניה ירידה של 50% מאז תחילת השנה.
כמה כסף הניבה חבס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.