אז הוא קרא לו "ביבי", אז מה

מחר, 21 במארס, הוא יום תחילת האביב לפי לוח השנה. אביב 2013 זה המועד שעליו הצהיר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כשעמד בסתיו האחרון מול באי העצרת-הכללית של האו"ם בניו-יורק, לפני הבחירות לנשיאות בארצות הברית, וסימן על הפלקט שהחזיק בידו קו אדום.

היום, 20 במארס, נחת בישראל נשיא ארצות הברית ברק אובמה, לביקור ראשון מאז נבחר לפני ארבע שנים וחודשיים, הנשיא ה-44 של ארצות הברית. קשה להתעלם מהדחיפות שבה נקבע לפתע הביקור, שזמן כה רב חש הנשיא שאין הוא נחוץ; קשה עוד יותר להתעלם מן הסמליות שבבחירת המועד לביקור. אייר-פורס-וואן נחת בנתב"ג יום אחד לפני שנכנסנו לתחום האדום שסימן נתניהו באו"ם קבל עם ועולם.

שורה ארוכה של נושאים עומדים על סדר-יומם של שני המנהיגים. "המדינה הפלסטינית"; מלחמת האזרחים בסוריה; נפילת המשטרים האוטוקרטים במדינות ערב; עתיד המשטר ההאשמי בירדן; הקרע בין טורקיה לישראל; המלחמה בטרור, סוגיות כלכליות לרוב ועוד. עם זאת, הנושא הבוער והמרכזי מכולם שיידרשו השניים ללבן הוא סוגיית הגרעין האיראני. מהתנהלות הדברים בשנים האחרונות ניתן להעריך כי נתניהו לא סומך על אובמה ואובמה לא סומך על נתניהו.

האחד - שלנו - לא משוכנע שהנשיא הזה - שלהם - דווקא יפעל בניגוד לכל קודמיו, ויורה על מתקפה צבאית, שתימנע מאיראן להחזיק פצצה גרעינית (עיין-ערך הצהרת "לחכות למי, לחכות למה?" בימי הקמפיין לבית הלבן). השני - שלהם - לא משוכנע שראש הממשלה יימ*נ*ע מפעולה לא מתואמת ??שם. יותר מכך, נתניהו מבקש להציג מול האיראנים איומים צבאיים שירתיעו. אובמה אומר שאין בכוונתו להשמיע איומי סרק כדי למצוא חן.?

לאתחל את היחסים

נתניהו זוכר שבסופו של דבר אפשרו נשיאים אמריקאים לסין, הודו, פקיסטאן ואפילו לקוריאה-הצפונית להצטרף ל"מועדון הגרעין". להבדיל, לתפיסתו של נתניהו, מעיראק ומסוריה שתוכניות הגרעין שלהן נקטעו באבחת החלטה. אנשיו של הנשיא מדגישים שסוגיית איראן לא דומה לאף אחד מהתקדימים האלה והם יפעלו בלי להסס - כשיגיע הזמן.

מצטער, אבל גם התעקשותו של אובמה בראיון שהעניק ליונית לוי לקראת הביקור לכנות את נתניהו שוב ושוב "ביבי" לא שכנעה אותי שהם התחילו לאכול מאותו המסטינג! בתחילת כהונתו הראשונה ביקש אובמה לשקם את היחסים הרעועים בין וושינגטון למוסקבה. לאתחל אותם. לשם כך הוא שיגר לקרמלין את מזכירת המדינה דאז, הילרי קלינטון, שמצידה חשבה על מחווה ציורית ברוח דור האינטרנט ולפגישה עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הביאה כפתור אדום ועליו הכיתוב RESET - אתחול בעברית.

הייתה שגיאה בתרגום לרוסית, ובסופו של דבר שום דבר לא צמח מהמחווה יוצאת הדופן הזו. יחסי רוסיה וארצות הברית נותרו כשהיו. קרי, המשיכו להיות חמוצים. יתרה מזו, המתיחות אף הגיעה לשיא כשהנשיא ולדימיר פוטין האשים את ארצות הברית בהתססת הרחוב הרוסי לקראת ובעקבות בחירתו לתקופת כהונה שלישית.

נתניהו לא יאשים את ארצות הברית בתחושת החמיצות (שלא לומר החמצה) בעקבות הרכב הממשלה הטרייה, שהוא נאלץ להציג בפני אובמה בטקס קבלת-הפנים כשירד מהמטוס. אבל דווקא התחושה הזו היא-היא חלון ההזדמנויות שנקרה בפני אובמה לאתחל את יחסיו עם נתניהו-ביבי בפיו. ראש ממשלת ישראל מצא עצמו בודד בממשלתו החדשה. ללא בני-ברית, נטול חברים אמיתיים. יותר מכול, יחסר לנתניהו אהוד ברק, שבכל ימי ממשלתו השנייה היה שם עבורו. יועץ, מבצע, שליח, מסביר, חבר.

אם ישכיל אובמה להיכנס לריק הזה, למנף אותו ולהתקרב לביבי זו יכולה להיות תחילתה של ידידות מופלאה. ואז יצעדו יחד, אנגז'ה, בכל הסוגיות שמנינו, לעבר השקיעה. כולל הפלסטינים. כולל איראן. ייתכן, שכדי לעשות זאת יזדקק אובמה ליותר מאשר מאפרת מיומנת שתדביק שפם מלאכותי על פניו...

הזדמנות-פז נדירה

אובמה ייאלץ לגייס את כל תעצומות נפשו כדי להתגבר על משקעי העבר. הוא יזדקק לפנים חדשות לא רק לשפם. אבל מקורביו מדגישים שהוא איש פרגמטי, נטול רגשנות שמתאים את התנהלותו באופן מושלם לדרישות המציאות. יש מי ששמע בקריאה החוזרת "ביבי" בראיון המדובר, אות וסימן לשינוי גישה, לאמפתיה, שגם אם כרגע היא לא משכנעת, הרי שבבסיסה יש רמיזה להתחלה חדשה.

במשך כל תקופת כהונתו הראשונה מצא עצמו ברק חוסיין אובמה נאלץ שוב ושוב להסביר ולהוכיח באותות ובמופתים למה הוא כן בעל-ברית אמיתי של מדינת ישראל. מול נתניהו, מול ישראל, מול השדולה למען ישראל בארצות הברית, ומול יריביו מהמפלגה הרפובליקנית. בכל הזדמנות הנשיא מצא עצמו מצטדק, מסביר ומוכיח למה בתקופתו, הברית בין שתי המדינות נותרה איתנה ואפילו התחזקה. עכשיו אומרים מקורביו התגבשה ההכרה, שאובמה חייב להגיע לכאן כדי להבהיר את הדברים האלה בלי מתווכים, ישירות לישראלים, פה בישראל.

כשנקבע מועד הביקור, איש עדיין לא העריך באיזו מצוקה ימצא עצמו נתניהו בשבתו כראש הממשלה החדשה בתחילת האביב הנוכחי. אבל המציאות עולה לעתים על כל דמיון, והבחירות האחרונות בישראל הציבו בפני הנשיא אובמה הזדמנות-פז נדירה לחבור לביבי - ראש הממשלה.

אם יביע אובמה אמפתיה וחום כלפי ביבי הוא יזכה בשותף נאמן. ברק במקום ברק. אובמה במקום אהוד.

זה הזמן להתחלה חדשה. אל תקראו לה ריסט. טיפול זוגי חיוני דווקא כן.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ בערוץ 2