גדעון תדמור: החלום הבא שלנו - למצוא נפט ב"לוויתן"

"החלום הבא שלנו הוא הנפט". כך אומר היום (ג') יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר, גדעון תדמור. בראיון מיוחד ל"גלובס", מסביר מי שהכניס את יצחק תשובה לפעילות הקידוחים ותגליות הגז מדוע הוא אופטימי לגבי סיכויי מציאת נפט ב"לווייתן" ולמה חיבור "תמר" לא יפתור את בעיית המחסור בגז במשק.

חיבור "תמר" לחוף החזיר את תדמור ליום שבו התגלה המאגר, שהיה גם יום ההולדת ה-46 שלו. "ב-9 לינואר 2009 נכנסתי למשרדים של נובל אנרג'י וראיתי מולי שורת פרצופים נפולים. המקדח הגיע לשכבת המטרה אבל לא נמצא בה גז", הוא נזכר. "אמרתי 'לא יכול להיות שביום ההולדת שלי יהיה קידוח יבש! איך שהתיישבתי על הכורסה המחוגים התחילו לסטות בפראות".

תגלית "תמר" צפויה להניב למדינה ב-25 השנים הקרובות הכנסות ממס בהיקף מצטבר של 39 מיליארד דולר. עיקר הסכום צפוי להגיע מחוק המיסוי על רווחי הגז והנפט, המכונה חוק ששינסקי על שם הוועדה בראשות פרופ' איתן ששינסקי שמינה יובל שטייניץ בעת שכיהן כשר אוצר.

- החשב הכללי לשעבר, שוקי אורן, טוען שתשובה לא היה משלם אגורה למדינה אלמלא המאבק של שטייניץ למסות את הגז.

"אני מתפלא ומצטער על ההתבטאות הזו של אורן. היא פשוט אינה נכונה. גם לפני ועדת ששינסקי היינו אמורים לשלם למדינה מסים בהיקף הרבה יותר גבוה מגופים אחרים במשק, ששוקי מכיר אותם היטב. באופן כללי, אני לא מופתע מכך שיש הרבה אבות להצלחה של 'תמר', אבל אני מעדיף להיות בסיטואציה כזו מאשר להיות בסיטואציה של כישלון".

- אתה מתכוון גם לגיאולוג יוסי לנגוצקי שהאשים אתכם הבוקר בכפיות טובה ובכך שהדחקתם את תרומתו לגילוי "תמר".

"אני מוקיר את תרומתו של יוסי לנגוצקי לתעשייה ואת היותו מראשוני המעורבים בפרויקט, ומצטער על כך שבעקבות סכסוך עם שותפיו מצא את עצמו מחוץ לפרויקט. היות שיוסי הוא פטריוט ישראלי אמיתי אני בטוח שהצלחת הפרויקט מהווה גאווה גם עבורו".

בתוך החגיגיות שאופפת בימים האחרונים את חיבור מאגר "תמר" בלטה העובדה שחיבור המאגר לחוף אינו מביא עמו בשורה לאזרח הקטן. תעריף החשמל אינו צפוי לרדת ובעיית יוקר המחייה נותרה בעינה. "כניסת הגז הטבעי מקטינה משמעותית את העלייה שהייתה צפויה בתעריף החשמל והחיסכון למשק מהשימוש בגז יגיע ל-13 מיליארד שקל בשנה", אומר תדמור. "אבל ייקח עוד זמן עד שכל הגופים המעורבים יפנימו את הדרמטיות של מהפכת הגז הטבעי".

- מה לדעתך צריכה המדינה לעשות בכסף?

"אנחנו היזמים יצרנו את העוגה שנקראת הגז הטבעי, וכיום חלק הארי של העוגה הזאת מוענק למדינה. מה לעשות עם הכסף וכיצד לתעל את ההכנסות באופן המיטבי - זו כבר ההחלטה של המדינה. אני משוכנע ששר האנרגיה החדש יידע לפעול בדרך שתביא להגדלת העוגה".

"צרות של עשירים"

ד"ר שלומי פריזאט, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות להגבלים עסקיים, התייחס לא מזמן להצלחות של קבוצת דלק ונובל אנרג'י במציאת גז לעומת רצף הכישלונות והאכזבות שידעו מתחריה. "יש תופעה מאוד מוזרה בשוק הזה. יש יזמים שכל הזמן מצליחים לגלות גז ויש כאלה שלא", אמר פריזאט.

- איך אתה מסביר את רצף ההצלחות שלכם? אולי פשוט תפסתם את הרישיונות הכי טובים?

"מזל הוא דבר שערכו לא יסולא בפז. אבל על מנת לנצל את המזל דרוש תנאי הכרחי נוסף והוא מקצוענות. כישלונות בתחום חיפושי הגז הוא חלק מהתחום ולפי הסטטיסטיקה הם חייבים להיות. המקצוענות מקטינה את כמות הכישלונות ביחס להצלחות".

במקביל להמשך עבודתו כיו"ר שותפות אבנר, הכריז לא מזמן תדמור על הקמת חברה פרטית לפעילות בינלאומית בתחום פיתוח תגליות גז, בשותפות עם קבוצת דלק של תשובה. "החברה תחל לפעול בימים הקרובים במטרה לנצל בעולם את היתרונות היחסיים הייחודיים שצוות הניהול צבר בתחום הנפט והגז", הוא אומר.

במסגרת פעילותו בדלק עסוק כיום תדמור בעיקר בפיתוח מאגר "לוויתן". בהקשר זה הוא מזהיר מפני שאננות ורושם מוטעה שלפיו חיבור "תמר" לחוף פתר את בעיית המחסור בגז טבעי במשק למשך שנים רבות. "אנחנו צופים שכבר ב-2016 נגיע למצב שבו הקיבולת של 'תמר' לא תצליח לספק את מלוא הביקוש לגז במשק. משום כך החשיבות של פיתוח 'לוויתן' היא קריטית למשק מעבר לשאלת יצוא הגז מהמאגר".

בתחום הייצוא עומדות על הפרק עסקה כמעט סגורה עם חברת וודסייד האוסטרלית למכירת 30% מהזכויות ב"לווייתן" תמורת 1.5 מיליארד דולר. בשבועות האחרונים עלתה על הפרק אפשרות נוספת לייצוא הגז מהמאגר לטורקיה באמצעות צינור. במשק האנרגיה מעריכים כי היקפי הגז הנוכחיים של "לווייתן" אינם מספיקים על מנת לספק את שני הכיוונים האלה.

- תצטרכו לבחור בין טורקיה לוודסייד?

"אלה צרות של עשירים אבל אנחנו צריכים לעבור עוד דרך ארוכה עד שבכלל נגיע לשלב שבו נצטרך לבחור בין האופציות. המדינה עדיין לא החליטה האם לאמץ את מסקנות ועדת צמח ולהתיר לייצא. מעבר לכך, אנחנו ממתינים להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לגבי הזכויות".

- מדוע אתם מאיימים לא לפתח את מאגר "לוויתן" לטובת המשק אם הממשלה לא תאשר לכם לייצא גז מהמאגר?

"אין כל איום כזה. קודם כל נכון להיום אין כל מגבלה משפטית על יצוא גז. חיבור 'לוויתן' לחוף הישראלי הוא פרויקט שההשקעה הכוללת בו נאמדת ב-4 עד 4.5 מיליארד דולר, וזה על סמך אומדנים ראשוניים כי עדיין אין תוכנית פיתוח מאושרת למאגר. אם את המימון לפיתוח 'תמר' הצלחנו להביא בזכות ההסכמים עם לקוחות בישראל, הרי שבמקרה של 'לוויתן' אנחנו יכולים להתמודד רק עם הכמויות העודפות שנותרו במשק אחרי 'תמר'. ההשקעה הכוללת ב'לוויתן' גדולה במכפלות מההשקעה שנדרשה לפיתוח 'תמר', משהו בין 10 ל-15 מיליארד דולר. רק החלטה על יצוא תוכל לספק את הבסיס הכלכלי האיתן לצורך גיוס המימון להשקעה כזו".

- לעסקה עם טורקיה יש גם היבט פוליטי.

"אני אוהב לחלק את זה לשלבים. גילוי המאגר של ים תטיס ב-2000 הכניס את ישראל לעידן הגז. גילוי 'תמר' ב-2009 העניק לישראל עצמאות אנרגטית, וגילוי 'לווייתן' ב-2010 יכניס את ישראל לעידן הייצוא. הגז מ'לוויתן' יכול להגדיל את הייצוא הכולל של ישראל ב-15% ויחד עמו מגיעות גם השלכות גיאו-פוליטיות על מעמדה של ישראל באגן המזרח התיכון. בהקשר הזה אני רוצה לציין שיש לנו שני צרכני גז קרובים יותר מטורקיה - ירדן והרשות הפלסטינאית - וכשמדובר על שיתוף פעולה אז גז טבעי בהחלט יכול להיות כלי מאוד חשוב בהכנסת תוכן אמיתי למושג הזה".

הנושא האחרון אך בוודאי לא הפחות חשוב מבחינת תדמור, הוא הסיכוי למציאת נפט ב"לוויתן". התחזית המעודכנת שפרסמה נובל אנרג'י מדברת על הסתברות ממוצעת של 25% למציאת שני מאגרים בהיקף של כ-300 מיליון חביות כל אחד. בשנה שעברה הפסיקה נובל את קידוח "לוויתן 1" לחיפוש הנפט בשל לחצים גבוהים מדי. הקידוח צפוי להתחדש בתחילת השנה הבאה באמצעות אסדה מיוחדת המתמחה בקידוח עומק.

- אתה אופטימי היום יותר לגבי הנפט ממה שהיית לפני שהחל "לוויתן 1"?

"בהחלט. אנחנו רואים שבנובל החליטו לעדכן כלפי מעלה את התחזיות שלהם על סמך ניתוח הנתונים הרבים שנאספו במהלך 'לוויתן 1'. אחרי תגליות הגז ופיתוח המאגרים הנפט הוא מבחינתנו בהחלט החלום הבא".

הכסף הגדול מ"תמר" יגיע רק ב-2018

הכסף הגדול מ"תמר" צפוי להתחיל לזרום לקופת האוצר רק בשנת 2018. עד אז ייהנו יזמי "תמר" מדחיית המס בשל הטבה מיוחדת בחוק שקבעה כי המיסוי יחל רק לאחר החזר של 230 אחוז מגובה השקעתם במאגר. בשנים 2013-2016 מקור ההכנסה היחיד של המדינה יהיה תמלוגים על מכירות הגז, בגובה של כ-11 אחוז נטו ממכירות הגז. היקף ההכנסות מתמלוגים יגדל בכל שנה בהתאם לגידול במכירות, החל מ-100 השנה ל-286 מיליון דולר ב-2017, וכ-450 מיליון דולר מ-2019 ואילך. ב-2018 יצטרף כאמור מס ששינסקי שיניב כמיליארד דולר באותה שנה ויגדל בהדרגה עד 2 מיליארד דולר לשנה החל מהעשור הבא.

כשני שליש מהגז במאגר "תמר" כבר נמכר ללקוחות ישראליים, ובראשם חברת החשמל. היקף ההכנסות המצטבר שיניבו החוזים בשוק הישראלי מוערך בכ-40 מיליארד דולר (ראו טבלה). בנוסף מקדמים יזמי "תמר" עסקה לייצוא כשליש מהגז במאגר באמצעות מתקן הנזלה צף (FLNG). מדובר בטכנולוגיה חדשנית שטרם נוסתה, אך בהנחה שתצליח צפויים יזמי "תמר" לגרוף הכנסות בהיקף מצטבר נוסף של כ-30 מיליארד דולר ממכירת הגז לגזפרום הרוסית, כך מעריך האנליסט ירון זר מכלל פיננסים.

על פי הבדיקה שערך זר יגיע חלקה של המדינה בהכנסות מ"תמר" ל-54%. בניכוי הוצאות הפיתוח של המאגר, שהיקפן כ-8 מיליארד דולר, תקבל המדינה 60 סנט מכל דולר שירוויחו תשובה ושותפיו ב"תמר".

 הסכמי הגז של תמר