כך מנסה מוזי ורטהיים למנוע מאבקי ירושה עתידיים בין ילדיו

זה קרה לפני חודשיים. ידיעות על "תום הסכסוך", או לכל הפחות על סיום אפשרי לסכסוך תפסו כותרות. אפשר להירגע - לא מדובר בסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואפילו לא על ההפשרה בחזית הטורקית, אלא באחים דורון וליאורה עופר, מהרגע שנפתחה צוואת אביהם יולי ז"ל, נפתח גם מאבק משפטי אמוציונלי ביניהם; מאבק רצוף האשמות קשות שמיקד אליו, באופן טבעי נוכח האחזקות הציבוריות שעל הפרק (ענקית הקניונים מליסרון, בנק מזרחי טפחות), לא מעט כותרות, לרבות כתבת שער במגזין זה בראשית ספטמבר 2011, כשהאב עדיין היה בחיים והסיפור היה רק בראשיתו.

פחות כותרות. הרבה פחות כותרות למען האמת, גרר סיפור אלפיון לא מאוד שונה במהות שלו. הפרסונות אמנם משתנות אבל הכסף גדול גם כן, וגם הדיפרנציאציה בין הילדים בחלוקת העושר. זהו סיפורה של משפחת ורטהיים - שותפתה של משפחת עופר במזרחי טפחות ומי שמחזיקה בשליטה בחברה למשקאות קלים (קוקה-קולה ישראל), בחברת הנדל"ן אלוני חץ ובזכיינית ערוץ 2 קשת - שם בחר אבי המשפחה מוזי לחלק עוד בחייו (83, ושיהיה בריא כמובן), את ההון המשפחתי בין ילדיו באופן שאינו שוויוני.

"אין ספק שמה שקרה במשפחת עופר השפיע עליו", אומר מקורב לורטהיים האב. "כל עוד הדברים קורים בחייו הוא יכול להתערב ולהרגיע את הרוחות, ואני מניח שזה מה שהנחה אותו".

בעוד שבמשפחת עופר הכף נטתה באופן מוחלט לכיוונה של הבת הבכורה ליאורה, במשפחת ורטהיים ההכרעה ניתנה, אף שבאופן מוחלט פחות, לטובתו של הבן דודי, שקיבל 63% בנכסים המשפחתיים, לעומת אחותו הבכורה דרורית, שתסתפק ב-37% בלבד. צריך לסייג את ה"בלבד" הזה מן הסתם. הונו של האב מוזי מוערך בחמישה מיליארד שקלים, כך שהשליש של הבת עומד על משהו כמו שני מיליארד שקלים - לא משהו שצריך לסבך אותה במאבק יוקר המחיה. ועדיין, גם אם שמים את הציניות בצד, הרי האב נקט אפליה בין ילדיו, והשאלות הן מדוע.

אם לשפוט לפי מה שאומרים מקורבים למשפחה וגורמים עסקיים רבים ששוחחו עם G במסגרת הכנת כתבה זו, הרי שמאבק משפטי בנוסח האחים עופר אינו על הפרק. את היחסים בין האחים מתארים מקורבים למשפחה כיחסים "לא חמימים אבל קורקטיים". אחרים בחרו להשתמש בהגדרה "טעונים" אך לא מנותקים. בכל מקרה כולם מסייגים ש"זה לא משהו לא רגיל או לא צפוי במשפחה עתירת ממון ונכסים, ובוודאי כשסוגיות של חלוקת רכוש עומדות על הפרק".

כלפי חוץ, מספרים, הם משדרים הרמוניה, וגם נפגשים באירועים משפחתיים בבית ההורים - מוזי וחסיה, לשעבר מפיקה בכירה בטלוויזיה החינוכית, המתגוררים בפרויקט סי-אנד-סאן בצפון תל אביב. "היחסים ביניהם סבירים לנוכח הנסיבות", אומר גורם המקורב לדודי. "המשפחות נפגשות אצל ההורים לארוחת שבת, ואין מצב של חוסר תקשורת או של אי-הידברות, אבל אני מניח שדרורית הייתה יותר שמחה לקבל שליטה".

"צריך להבין שזאת משפחה עם אבא מאוד פטריארכלי", מציע אחד מחבריה של דרורית הסבר לדרך שבה חילק האב את הרכוש, "בניגוד למשפחת שטראוס, שבה האבא העביר את השרביט לבת, ואפילו בניגוד למשפחת עופר, שם ליאורה קיבלה את ההובלה". ועדיין, הוא אומר, "היא מכבדת את ההחלטה. זה רצון האב והיא מקבלת את זה. היא מאוד אוהבת את אבא שלה. בחיים אתה מבין שיש משפחות שאצלן זה שווה בשווה ויש כאלה שאצלן זה לא".

"ההחלטה של האב לגבי החלוקה אינה החלטה פשוטה, והוא קיבל אותה אחרי מחשבה ארוכה וניסיון חיים ארוך", מנמק מקורב אחר למשפחה. "בין דודי למוזי יש אמון גדול, מערכת יחסים טובה מאוד, ולמוזי יש ביטחון גדול שדודי ראוי לאמון שנתן בו. אין בהחלטה הזאת שמץ של אלמנט שוביניסטי".

אדם אחר, המכיר היטב את המשפחה, מספק רקע אחר להחלטה: "לדרורית היה ברור לאורך כל הדרך שההובלה לא תינתן לה, אבל גם דודי לא סומן בשלב הראשון. מוזי, בשלב מאוד מוקדם, כאשר היה צריך להחליט את מי הוא מכין לתפקיד מבחינת ניהול, דווקא בחר את אבי ורטהיים, בנו של אחיו, וניסה לקדם אותו ולהכשיר אותו לניהול הממלכה. אני לא יודע אם אלה הכישלונות העסקיים של אבי (ורטהיים היה בעל השליטה בחברת האחזקות אינספייר, שנקלעה לחובות של מעל 200 מיליון שקלים) או בגלל סיבה אחרת, אבל לפני שנים אחדות מוזי החליט שהוא יעביר את המושכות לדודי. הוא לא מטאור עסקי אבל אדם חביב. בשקט ובנעימות שלו הוא ישב וחיכה, ובסוף זכה".

הצד שלו | רחוק מהזרקורים

את הסיבה לדיפרנציאציה בין האחים ורטהיים בחלוקת האימפריה המשפחתית אפשר לזקוף גם לשוני האישיותי בין השניים. בעוד דרורית היא אשת חברה מוחצנת, המתגוררת בבית מרהיב ונראית באירועים מדי שני וחמישי, דודי הוא איש פרטי שחי את חייו הרחק מאור הזרקורים. הוא למד כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, ולמעשה מעורב בעסקי המשפחה מאז שנות ה-90.

דודי ורטהיים, 55, מתגורר ברמת השרון עם אשתו ("עוד יותר צנועה ממנו", לדברי אחד ממקורביו), ועם ששת ילדיהם - הגדולה בת 22 והצעיר חגג לאחרונה בר-מצווה. הוא חף מגינונים, מתלבש בפשטות, מתואר על-ידי סביבתו כטיפוס מופנם, לא חברותי ולא מתרועע, ממוקד בענייניו, מתעניין מאוד בהיסטוריה, אוהב כדורגל וכדורסל, אוהד מכבי תל אביב.

"מצד אחד הוא מתלבש בצניעות", אומר אדם המכיר אותו, "מצד שני, הוא נוהג בג'יפ-מפלצת, ויש לו משרד באחת הקומות הגבוהות במגדל אביב ברמת גן (שם שוכנים משרדי מ.ורטהיים, חברת האחזקות של המשפחה); משרד מאוד יפה עם חדרי ישיבות ענקיים, אבל עם מעט מאוד תנועה של אנשים. יכול להיות שהוא לא אוהב קהל ולא מרגיש נוח עם אנשים. לפעמים הוא מארח אנשים לארוחות צהריים במשרדים, מזמינים מהמסעדות למטה, והכול מסודר עם מפות. אבל מרגישים שפחות נוח לו בסיטואציה. מרגישים שזה לא טבעי לו, הסיטואציה הזאת, שהוא באופיו מתבודד כזה".

חבר קרוב של דודי מסביר את ההתנהגות שלו קצת אחרת: "אנשים מפרשים את זה כמוזרות, כי לא מכירים אותו. אנשים רגילים שאדם עם עוצמות כלכליות מתנהג בכוחניות ובהתנשאות, והוא לא כזה. אפילו בלבוש זה בא לידי ביטוי, הוא נראה להם 'חיה' אחרת כי הוא לובש תמיד חולצת טריקו ומכנסי כותנה שחורים או ג'ינס; לא רואים אותו הרבה מעונב או בחליפות או בז'קטים".

- הוא איש חברותי?

"הוא דווקא אדם מאוד חברותי. זה שמישהו לא אוהב להיות חשוף בתקשורת, לא אומר שהוא מתבודד. יש לו חברים אמיתיים, את חלקם הוא מכיר עוד מהנעורים ומהצבא, ואת חלקם רכש לאורך הדרך. הוא בלתי אמצעי, מאוד צנוע, לא רהבתן, אני לא חושב שתכונות כאלה צריך להציג כחיסרון. בעיניי זה רק יתרון".

עיקר זמנו של דודי ורטהיים מוקדש כיום לקוקה-קולה, ולהשקעה שביצעה החברה בשנת 2004 במחלבות טרה. טרה, שנרכשה בהחלטה משותפת של ורטהיים האב ושל נשיא קוקה קולה ישראל רוני קוברובסקי, היא האתגר הגדול של החברה, במיוחד כעת, כשהיא מקימה את המפעל שלה בנגב, שכבר החל בייצור אך יגיע לתפוקה מלאה רק בסוף השנה. "מפעל מדהים שיעשה טוב גם לנגב וגם לתחרות בשוק החלב", אומר מקורב למשפחה, "וזהו המבחן שעומד בשנים הקרובות לפתחו של דודי ושל כל המנהלים שם. זה מהלך ציוני מדהים, וגם מהלך חשוב עבור משק הצרכנים בישראל. דודי ניגש לאתגר הזה בהתלהבות ובהמון אהבה, זה הדבר שממלא אותו בימים אלה".

גם מקורב אחר מתרשם כי טרה היא מה שמצית את הניצוץ בעיניו של דודי. "מעבר להיותו איש עסקים", הוא אומר, "הוא אדם ערכי. ברור שהמעבר לנגב הוא גם מהלך עסקי, אבל מעבר לכך הוא מספק תעסוקה בנגב. יש סיכון מאוד גדול בהעתקת טרה מהמרכז, ודודי תומך נלהב במהלך בכל הרבדים שלו, לא רק אלה העסקיים. דודי הוא לא איש עסקים ששואף להרחיב את האימפריה ולקנות עוד דברים. הוא ירצה לשמר את הקיים".

הצד שלה | לא מחמיצה אירוע

ורטהיים, 58, למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב, אך לא עסקה במקצוע. היא נמשכה לתחום העיצוב והקימה את קאנטרי פלורס, חברה ליבוא מוצרי ריצוף וחיפוי יוקרתיים. חלק הארי בפעילות החברה היה יבוא מוצרים של מותג הפסיפס האיטלקי סיצ'יס, החביב על האלפיון העליון. במסגרת עבודתה הרבתה לנסוע לאיטליה, והיא דוברת איטלקית.

בגיל 24 נישאה ורטהיים לעו"ד רון גזית. השניים התגרשו מאז ויש להם בן משותף, ארז, כיום בן 32. בן נוסף, דניאל בן 26, יש לדרורית מגרושה השני, הצלם אלדד מאסטרו. בשנים האחרונות היא החזיקה בזוגיות עם עו"ד בני קרייתי, טייס קרב בעברו, שהתפרסם בעיקר בשל נפילתו בשבי הסורי בשנת 1974. קרייתי, שכיהן בעבר כראש עיריית טבריה, היה בן-זוגה של ורטהיים בתקופת לימודי המשפטים של שניהם, אך כל אחד מהם הלך לדרכו כעבור זמן. מפגש אקראי לפני כמה שנים, במסעדה תל אביבית, הוליד רומן מחודש, שנמשך שנים אחדות, און אנד אוף, עד לפרידתם הסופית, לפני כשנתיים.

ורטהיים, שייסדה את אגודת הידידים של המרכז האקדמי פרס, פעילה בסיוע לעמותות שונות, ובין היתר תורמת את ביתה לאירועי גיוס תרומות לעמותות אלה. בין חברותיה הטובות ישראלה שטיר, נוני מלכא (אשתו של ראש אמ"ן לשעבר עמוס מלכא) ועופרה אלול, שהחברות בין השתיים התהדקה בשנים האחרונות, על רקע נסיעה משותפת למרוקו. "אני מוצאת עצמי מתייעצת איתה בהרבה מאוד נושאים, כי אני מעריכה את האינטואיציה שלה ואת הידע שלה", אומרת אלול.

לפני כשנתיים, בעקבות החלטתו של האב להעביר לאחיה ולה את מניותיו, החליטה ורטהיים להתנתק מקאנטרי פלורס, כדי שתוכל להקדיש עצמה לעסקים המשפחתיים. היא העבירה את פעילות החברה לידיה של נוני מלכא, שהמשיכה עם הפעילות, אך שינתה את שם העסק לנוני'ס גלרי. "מאז שהיא קיבלה חלק בעסקים המשפחתיים, הלו"ז שלה הרבה יותר צפוף", מספר אחד מחבריה, "היא משקיעה בזה המון". וחברה אחרת מוסיפה כי "היא תמיד הייתה אדם עסוק. זה לא שקודם היא ישבה בבתי קפה. היא לא טיפוס כזה. היא אישה שעבדה כל החיים וכל החיים הייתה עסוקה - אם זה בעסק שלה, ואם זה עכשיו, בעסקים המשפחתיים".

חלק מחבריה זכו להתארח בווילה שהיא נוהגת לשכור מדי קיץ במיקונוס. "זה כמעט בית שני לה", אומר אחד החברים. "לדעתי, שם זה החופש שלה. במיקונוס יש לה החברים שלה והמקום שלה".

"היא יכולה להצטייר בעיני אנשים כמי שכל מה שמעניין אותה זה החיים הטובים", אומר אחד מחבריה, "אבל זה לא בצדק". "היא מאוד חזקה", אומרת חברה קרובה שלה. "היא יודעת בדיוק מה היא רוצה. אי-אפשר לסובב אותה, אי-אפשר לעבוד עליה, למרות החיוך שלה. אנשים רגילים לקבל מרות מכאלה שהם חמורי סבר; הם לא רגילים לקבל את זה מאנשים שיש להם חיוך מרוח מאוזן לאוזן על הפנים. אנשים מפרשים חיוך באופן שלילי".

חבריה מוסיפים עוד כי למרות מה שנראה ורטהיים לא תמיד אוהבת את הגיחות המוחצנות לאירועים. "אנחנו תמיד צוחקות שמה שאנחנו הכי אוהבות לעשות זה להיות בבית", מספרת חברה המכירה אותה היטב. "איכשהו יוצא שתמיד כשאנחנו מגיעות לאירוע, מצלמים אותנו, ואז זה נראה כאילו אנחנו כל יום לפחות בשני אירועים. אבל בסופו של דבר, אנחנו הכי אוהבות להיות בבית".

"היא בתפקיד שרת החוץ של המשפחה", מסכם חבר. "לא תמיד היא שמחה ויש לה חשק ללכת לאירועים האלה, אבל זה חלק מהמעמד שלה, מהמיצוב שלה. לפעמים אין ברירה, זה חלק מהמיצוב שלך כאיש עסקים".

החלוקה | קשת לה, השאר לו

ראשיתו של תהליך העברת המושכות מורטהיים האב לילדיו היה בינואר בשנה שעברה. אז החליט ורטהיים, מאילי ההון המוערכים בישראל, להעביר להם במתנה את השליטה בחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, המחזיקה בזיכיון קוקה-קולה בישראל והמוערכת ב-2 מיליארד שקלים. חברה פרטית שעם אחזקותיה נמנות גם פריגת, נביעות, מחלבות טרה ומבשלות הבירה המקומיות של קרלסברג ושל טובורג.

"פעימה שנייה" בחלוקה התבצעה בחודש שעבר, אז העביר האב לילדיו את חלקו בשליטה במזרחי טפחות - 22%, ביחס זהה לחלוקה בחברה המרכזית לייצור משקות קלים - 37-63 לטובת הבן. שווי חלקו של האב בבנק נאמד בכ-2 מיליארד שקלים.

דרורית, מצדה, קיבלה את ההובלה בשידורי קשת, שהמשפחה מחזיקה בה 51%. בתום שנתיים שבהן כיהנה כדירקטורית, בדצמבר האחרון היא התיישבה על כיסא היושב ראש, בעוד אחיה, שהיה ממייסדי הזכיינית המצליחה מערוץ 2, ואיש אמונו, אברהם נתן, ששימש כיושב ראש לפניה, יצאו מהתמונה. "זה סוג של פיצוי שהאבא נתן לה", מסביר אחד ממקורבי המשפחה.

- זה היה חלק מהחבילה?

"זה לא היה חלק מהחבילה, אבל דובר על כך שהיא תקבל את תפקיד היושבת ראש. ברגע שהיא מקבלת משהו לידיים שלה היא רוצה לנהל את ההצגה מההתחלה עד הסוף. סביר להניח שמה שקרה כאן זה שבאו ואמרו לדודי שבנכסי צאן הברזל של המשפחה - הבנק וקוקה קולה - הוא יקבל את חלק הארי. קשת נתפסת כאחזקה היותר סקסית מבין שאר האחזקות של המשפחה, וגם יותר קרובה לעולמה של דרורית, כי בסוף היום היא מתעסקת באמנות וביצירה".

"תשכחו ממקרה משפחת עופר, זה לא המקרה", אומר אחד מחבריה של דרורית. "דרורית קיבלה את קשת, אפילו שזה הבייבי של דודי - זה הדבר שהוא הכי אהב ועסק בו כל השנים לפני שקיבל שליטה על עסקי המשפחה. חלק מהוויתור נובע מכך שהוא מאוד מפרגן לה ורוצה בהצלחתה. כאב לו הלב להיפרד מקשת, אבל כאשר על כף המאזניים עמד כאב הלב מול העובדה שדרורית מאוד רצתה את קשת, הוא ויתר".

אדם המכיר היטב את הנפשות הפועלות מסביר כי "הטרייד-אוף היה שדודי קיבל את היהלומים באימפריה העסקית, והיא רוצה את הגזרה שלה בקשת נקייה. היא אוהבת מאוד להיות בשליטה על הדברים, היא רוצה לנהל את המשחק מההתחלה ועד הסוף, ומבחינתה - הנוכחות של אחיה בתוך הדירקטוריון מפריעה לה. אני מניח שהיא הלכה וביקשה מהאב שדודי לא ימשיך להיות שם, כי זה יפריע לה לנהל את הדברים כמו שהיא רוצה".

את אותם הדברים אומרים גם ביחס לדודי. "כל אחד מהם הוא סוג של 'לונלי ריינג'ר'", אומר גורם המכיר היטב את שניהם, "ודואג לטריטוריה שלו. ברגע שדודי נמצא שם הוא לא מוכן לתת דריסת רגל בטריטוריה שלו". דרורית אמנם יושבת בדירקטוריון של קוקה-קולה, המונה את בני משפחת ורטהיים, את איש האמון נתן, ואת ג'ו (יוסף) בהט; אולם ישיבתה היא בעיקר סמלית: היא אינה מעורבת בקוקה-קולה, מלבד מעורבותה בעבר בכל הנוגע לפעילותה של קוקה-קולה במישור האחריות החברתית.

"צריך לזכור", מסביר גורם עסקי נוסף, "שהעסקים המרכזיים של המשפחה - אם זה קוקה-קולה ואם זה הבנק - מנוהלים על-ידי אחרים: בבנק יש מנכ"ל חזק, אלי יונס, ובקוקה-קולה, לא משנה מי היושב ראש, הכול מתחיל ונגמר ברוני קוברובסקי, כמו שבאלוני חץ הכול מתחיל ונגמר בנתן חץ. היום שני הילדים מקבלים נכסים פסיביים בשווי של מיליארדי שקלים, וההשפעה של דודי ושל דרורית תסתכם בהחלטות שיעשו אם לממש את האחזקות או לא. בינתיים הם יוכלו לחיות מהדיבידנדים - והבנק, כמו גם קוקה-קולה ואלוני חץ, מחלקים דיבידנדים בנדיבות".

ורטהיים האב התבטא בעבר כי "דודי התקרב לצד הכלכלי של הפעילות שלי", והוא זה שיחזיק את ההגה. ובכל מקרה, התבטא, לו היה מציע זאת לבתו, לדעתו הייתה מסרבת. "דרורית ודודי הם אנשים שונים", אמר האב. "דרורית הלכה יותר לצד האמנותי, אף שהיא נחשבת למנהלת מאוד מוכשרת".

וגורם בסביבתו של האב מסכם את החלוקה: "מוזי עשה את החלוקה בעודו בחיים כדי לראות איך הדברים עובדים, כך שהוא יוכל להתערב במקרה שיהיה צורך. הוא איש מוסד לשעבר ולא נותן שום דבר על מגש של כסף, ולכן שניהם היו צריכים להוכיח את עצמם, בעוד הוא מחזיק במושכות עד הרגע האחרון".