השקל נותן גז

השקל ממשיך להתחזק והוא קרוב להתבסס מתחת לרמה של 3.6 שקלים לדולר. הרף הפסיכולוגי של המספר הזה תומך כרגע בדולר עקב ציפיות שפישר ייצא להגן עליו, ויתערב בשוק. אבל חייבים להבין שמלחמת המטבעות והזרמת הגז המוצלחת מ"תמר" מקשים על כל התערבות, ונראה שבטווח הארוך, ללא אירוע גיאו-פוליטי משמעותי, השקל ימשיך להתחזק.

הנטייה היא להניח שמשאבי טבע תומכים בכלכלה, אך התיאוריה מלמדת שזה לא תמיד כך. גילוי משאב טבע בממדי ענק יכול להביא להתחזקות המטבע המקומי והזנחת תעשיות שהיו מובילות שוק לפני כן. בהקשר הישראלי, כמובן שהדבר עלול להביא לפגיעה ביצוא ובהיי-טק. לאפקט הזה קוראים המחלה ההולנדית, ולכך התייחס בנק ישראל השבוע.

על מנת למנוע מהגז להפוך מנכס למשקולת, יש ללמוד מהנורבגים שהקימו קרן להשקעות חוץ מבוססת תמלוגי גז, שמטרתה להשקיע את כספי התמלוגים במטבעות זרים ועל-ידי כך למנוע את התחזקות המטבע, ולסייע להוריד את הגירעון.

צריך להבין שהתחזקות השקל לא נובעת אך ורק מספקולנטים שמנסים למהר ולהקדים את יצוא הגז. היא נובעת גם מתנועות ההון, מושג שניתן לראות דרך החשבון השוטף. באופן גס ניתן לומר שהחשבון השוטף של משק מסוים מהווה את השורה התחתונה של תנועות ההון והסחורות שלו. כאשר מדינה מסוימת מייצאת סחורות או שירותים, הסכומים נרשמים בזכות בחשבון השוטף.

בין השנים 2000 ל-2004 היה בישראל גירעון בחשבון השוטף שמשמעותו ביקוש למטבע זר. בתקופה זו, שער החליפין של השקל היה כ-4.5 שקל לדולר בממוצע. מ-2004 החל להיווצר עודף בגירעון השוטף שהגיע לשיא בשנת 2010, אז הגיע שער החליפין ל-3.52 שקל לדולר מול עודף של כ-8 מיליארד דולר בחשבון השוטף.

שוב גירעון בחשבון השוטף

בשנה האחרונה שוב נרשם גירעון בחשבון השוטף, כפי הנראה עקב רכישת דלקים על-ידי חברת החשמל, ומכיוון שהחשבון השוטף מציג את הביקוש או היצע המט"ח של כלל המשק, ניתן לראות בו אחד מהגורמים המסבירים את שער החליפין.

וזו בדיוק הנקודה שבה המחלה ההולנדית והזרמת הגז מתחברים חזרה לשקל. הגז מ"תמר" נמכר ברובו לגופים ישראלים, וההשפעה שלו על שער החליפין היא בעיקר דרך הירידה בביקוש למט"ח כנגד רכישת דלקים להפקת אנרגיה. ההערכה היא שהזרמת הגז צפויה לחסוך כ-2 מיליארד דולר בשנה בהוצאות אנרגיה למשק. בנוסף, כשליש מ"תמר", וחלק ממאגר "לוויתן" שיחל לפעול ב-2017, יופנו ליצוא והם צפויים להשפיע גם על צד הביקוש לשקל דרך הגדלת היצוא.

אמנם קשה להעריך כמה מהגז באמת יופנה ליצוא בסופו של דבר, וישנן סוגיות רגולטורית וטכנולוגית שעדיין צריכות להיפתר, אך אם נעריך שהירידה בביקוש למט"ח והעלייה ביצוא יתרמו למשק כ-4 מיליארד דולר לשנה בממוצע, הרי גם שער חליפין של 3.2 שקלים לדולר עקב עודף דו ספרתי בחשבון השוטף לא נראה דמיוני.

כך, בשורה התחתונה, למעבר המשמח של המשק הישראלי לעצמאות אנרגטית חלקית, יכולות להיות משמעויות אדירות על שער החליפין. רק אם המדינה תשכיל להפנות את הכנסות הגז להשקעות במט"ח, יש סיכוי שהיצוא וההיי-טק לא ייפגעו, וששער החליפין יחזור בטווח הארוך לרמות גבוהות יותר.

הכותב הוא הכלכלן הראשי במנורה מבטחים פיננסים