מבין שלל ההספדים, הסיכומים ודברי הפרידה שהושמעו ביממה האחרונה מאז מותה של ראשת ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר, תפסו את תשומת-ליבי שתי אמירות משמעותיות, שמאירות לטעמי את המורשת התאצ'ריסטית. האחת נאמרה ברגעים האחרונים של מערכת הבחירות השנייה, שבה התמודדה תאצ'ר וזכתה להוביל את בריטניה בדרכה הבלתי מתפשרת.
ניל קינוק, שעמד בראש הלייבור והתמודד מטעם מפלגתו על ראשות הממשלה אמר אז: "אני מזהיר אתכם, שאם מרגרט תאצ'ר תזכה ביום חמישי (בבחירות) - אסור לכם להיות עוד בני-אדם רגילים, אני מזהיר אתכם לבל תהיו צעירים, אני מזהיר אתכם - אל תהיו חולים!".
בדרכה הבלתי מתפשרת
קינוק ביטא בדבריו אלה את התיעוב נגד האישה שכדי להציל את בריטניה, שהייתה פעם גדולה, מקריסה שינתה לחלוטין את התפיסה הכלכלית שהייתה נהוגה עד אז. ללא חמלה, ללא רחמים, ללא היסוס. תומכי תאצ'ר טוענים, שהיא הצילה את בריטניה, שהפכה לקטנה ולמסואבת מהתמוטטות כלכלית. מתנגדיה טענו שעשתה זאת באכזריות יתרה.
תאצ'ר הובילה תהליך בלתי מתפשר של הפרטה גם במחיר כבד של פגיעה במשפחות שמצאו עצמן בין-ליל נטולות פרנסה. בדרכה זו, היא מחצה את האיגודים המקצועיים וכך, אתמול (ב'), כשנודע על מותה צייצו ראשי האיגודים של היום בחשבונות הטוויטר שלהם, שהם "יוצאים לפאב". היו גם מי ששאלו היכן פותחים את בקבוקי השמפניה...
הציטוט השני שאדגיש הוא מדבריה שלה דווקא. אחרי נפילת חומת ברלין התנגדה תאצ'ר בתוקף לאיחוד הגרמניות. לפי הדלפה צרפתית, בשעתה, אמרה תאצ'ר שאסור לאפשר לגרמניה לשוב ולהיות גדולה כפי שהייתה לפני מלחמת העולם השנייה משום שלהערכתה הלמוט קוהל, שהיה אז קנצלר גרמניה המערבית והוביל את התהליך, מסוגל להכול.
תאצ'ר התנגדה גם לצירוף בריטניה לגוש האירו, והזהירה מכך שהגוש יהפוך למגדל-בבל רעוע שיישלט בידי גרמניה ויהיה מועד למשברים. יש אומרים, שעמדתה זו הביאה לסוף דרכה הפוליטית; אף שבראי ההיסטוריה קשה להתעלם מהעובדה שיורשה בדאונינג 10, ראש הממשלה השמרני הנוכחי דיוויד קמרון, ממשיך באותם טיעונים, אך בניסוחים עדינים הרבה יותר.
מלחמה מוזרה באיי פוקלנד
בדומה לכלכלה גם במדיניות החוץ הובילה תאצ'ר קו שמרני בלתי מתפשר. כדוגמה מזכירים היום את תמיכתה במשטר האפרטהייד בדרום-אפריקה. את נלסון מנדלה כינתה טרוריסט והטילה ספק בסיכוייו של הקונגרס הלאומי האפריקני לנהל באופן אפקטיבי את המדינה - בעיקר בשל תפיסותיו הסוציאליסטיות.
היא גם ניהלה קשרים קרובים עם הרודן הצ'יליאני אוגוסטו פינושה, שסייע לה במלחמה המוזרה שאליה הובילה את ארצה, בניגוד לדעתם של מפקדי הצבא שלה, באיי פוקלנד. מלחמה שהתעקשותה לצאת אליה, והניצחון שאליו הובילה גם במחיר כבד של 258 הרוגים ו-777 פצועים בריטים (ו-649 הרוגים ו-1068 פצועים ארגנטינים) הביאו לה את הניצחון במערכת הבחירות השנייה שבה התמודדה.
הליידי לא משנה כיוון
הציטוט המאפיין ביותר מנאומיה הוא אמירה ש"הליידי לא משנה כיוון". בוועידת המפלגה השמרנית בברייטון 1980, מול קהל ביתי אך חרד נוכח התגובות הקשות לדרך שבה נוקטת ראשת המפלגה-ראשת הממשלה, אמרה תאצ'ר: "אתה משנה כיוון אם אתה רוצה לעשות זאת. הליידי לא משנה כיוון!".
וכך המשיכה תאצ'ר ללכת בדרך שבה האמינה. למרות הביקורות הנוקבות והטענות הקשות שרדה האישה הראשונה והיחידה עד כה שנבחרה לעמוד בראש ממשלת בריטניה, בשלוש מערכות בחירות רצופות. מ-1979 ועד 1990. משך הכהונה הארוך ביותר ב-150 שנה. על אף שמעולם לא טרחה ולא ניסתה לספק את מתנגדיה. לא שינתה כיוון!
ה"דיילי מייל" השמרן הכתיר אותה הבוקר (ג') "האישה שהצילה את בריטניה".
ה"דיילי מירור" מן השמאל בחר בכותרת "האישה שפילגה אומה".
כך או כך תאצ'ר מוזכרת כמי שהייתה תמיד נאמנה לדרכה. בלתי מתפשרת. אשת ברזל שסוגדת לכוח. ממשיכת דרכו של צ'ארלס דרווין, חוקר הטבע הבריטי שניסח את החוק שלפיו "החזק ביותר הוא ששורד" (Survival of the fittest). עד כדי כך הייתה נאמנה לתפיסה הזו, בכל תחומי החיים מן הכלכלה ועד לדיפלומטיה, שעוד בחייה קבעה בפועלה את מונח ההמשך לדארוויניזם - תאצ'ריזם.
הכותב הוא עורך חדשות החוץ בערוץ 2
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.