מה אומרים המומחים על הגדלת יעד הגירעון?

פרופ' מומי דהן: "מרחב התמרון של הממשלה גדול"

"מצבה של ישראל, במיוחד בתנאים הגאו-פוליטיים הנוכחיים, לא מעודד להגדיל את הגירעון כמדיניות. הלכנו לבחירות לאחר שהממשלה לא

יכלה להעביר תקציב עם גירעון סביר. פה מדובר בממשלה שהיא בתחילת הקדנציה, ומבחינה פוליטית מרחב התמרון שלה גדול יותר משום שהפוליטיקאים נמצאים בשיא כוחם. אם במצב הזה הם אינם מסוגלים לשמור על יעד גירעון סביר, הם מאותתים לשווקים שהם מדינאים חלשים שאינם מסוגלים לנהל מדיניות תקציבית אחראית".

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי: "סטייה זמנית ל-2013 ו-2014 ביעדי הגירעון היא מדיניות סבירה"

"מאז החל המשבר הכלכלי בעולם, הצליח המשק הישראלי לצמצם פערים מול המדינות המפותחות. הסיבה לכך היא מדיניות פיסקלית שהופעלה בתקופה שקדמה למשבר ואשר הצליחה לשמור על רמת גירעון נמוכה באופן מתמשך.

"הפחתת המסים הלא מדודה שהופעלה בין השנים 2004 עד 2007, גרמה, בסופו של דבר, החל משנת 2008, לגריעה מתמשכת בהכנסות ממסים של 3 אחוזי תוצר שהכניסו את המשק לבעיה של גירעון מבני. התפתחויות אלה עמדו ברקע המחאה החברתית בקיץ 2011, והם שגרמו לשינוי הכיוון בתחום המיסוי (ועדת טרכטנברג ביטלה את המשך הפחתות המס ושינתה את התפתחות התמהיל בין המסים הישירים והמסים העקיפים).

הדרך היחידה לחזור כעת למסלול הנכון היא להקטין את הגירעון המבני על ידי שיקום צד ההכנסות בתקציב, זאת באמצעות ביטול פטורים ממס והעלאת מסים באופן הדרגתי - מעבר להעלאה שכבר בוצעה בסוף 2012, תחילת 2013. נוסף על כך, יידרש קיצוץ בהוצאה ודחיית התחייבויות. לדעתי, הפעלת כלים אלה במידה הדרגתית שמלווה בסטייה זמנית ביעדי הגירעון לשנים 2013 ו-2014, היא מדיניות סבירה".

פרופ' אביה ספיבק: "גירעון של 4% הוא לא סימפטי"

"הממשלות האחרונות שחקו את בסיס המס מתוך אשליה שכאשר מורידים מסים מאיצים את הצמיחה, דבר שמעלה את תקבולי המסים וחוזר חלילה. הסיפור הזה מתפוצץ לנו עכשיו בפנים. גירעון של 4% תמ''ג הוא לא סימפטי. לכן, השאלה היא אם אנחנו נמצאים במשבר כלכלי רציני מבחינת מחזור העסקים (מיתון), או שמא הבעיה היא עדיין בשיעורי המס ששחקו אותם ויוצרים גירעון פרמננטי.

"בהקשר הזה, העובדה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עברה, ובצדק, לשיטת מדידת אבטלה שונה מקשה עלינו לדעת היכן אנו נמצאים מבחינת מחזור העסקים, שכן היא לא מתבצעת מספיק זמן".