מועצת ר"ג התייצבה מאחורי צבי בר: לא תדיחו בשל כתב האישום

מועצת עיריית רמת-גן מתייצבת מאחורי ראש העיר הוותיק, צבי בר, ומסרבת להעבירו מתפקידו, למרות כתב האישום החמור שהוגש נגדו בשורה של עבירות שחיתות, עבירות הכוללות לקיחת שוחד מקבלנים בסך 2 מיליון שקל ועבירות חמורות נוספות.

כך עולה מפרוטוקול ישיבת מועצת העיר, שהתקיימה לפני כחודש בדלתיים סגורות, ושהוגש לבג"ץ לקראת הדיון שיתקיים מחרתיים (ד') בעתירתו של חבר מועצת העיר ד"ר אבי ליליאן, באמצעות עו"ד עפר לרינמן, בדרישה להדיח את בר.

אותה ישיבה סגורה, שפרטיה נחשפים לראשונה, עסקה - לראשונה בתולדות העיר רמת-גן - בהצעה להדיח את ראש העיר מכהונתו, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות. ואולם בתום הישיבה הארוכה, התברר כי הטיעונים המשפטיים וערכיים נהדפו מפני הפוליטיקה הפנימית: 16 מחברי מועצת העיר התנגדו להעברתו של בר מכהונתו, לעומת 6 בלבד שתמכו בהדחה.

רוב חברי מועצת העיר, התומכים פוליטית בבר, התבטאו נגד הדחתו מכהונת ראש עיר, הדחה המתבססת על חומרת כתב האישום: לדברי חבר המועצה רמזי גבאי, "כל הדברים שעליהם מדובר נעשו בטרם הוא נבחר בפעם האחרונה. הציבור בעצם ידע שהנה ראש העיר הואשם ככה ועשה ככה. כל מה שדובר בעצם בכתב האישום הופיע בכל מיני מקומות עוד לפני הבחירות. ולמרות זאת, הציבור בחר בו להיות ראש עיר".

צביקה ניר ציין כי "מעבר לכל החוקים הפורמליים, יש גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אני לא מרגיש נוח עם זה שאנחנו מכנסים ישיבה שמטרתה להשפיל את ראש העיר, לפגוע בכבודו. לא הייתי רוצה לראות אותו מסיים את תפקידו בצורה של השפלה ופגיעה בכבודו האישי והציבורי".

אביבית מאור-נמרודי ציינה כי "לא צריך להיחפז להחלטות, וצריך לחכות גם לבג"ץ וגם לבחירות, וכמובן לא להדיח אותו מתפקידו".

בר עצמו נכח בתחילתה של הישיבה ואף נשא דברים, אך מיד לאחר מכן עזב את חדר הישיבות. הוא אמר כי "על-פי החוק, כהונת ראש הרשות תפקע ביום שניתן פסק דין חלוט המרשיעו בעבירה שיש עמה קלון, ולא קודם לכן. אנחנו עוד מאוד רחוקים מזה. לכל אדם, ולי, עומדת חזקת החפות.

"אין זיקה ישירה בין תפקודי כראש העירייה לבין העבירות הנקובות בכתב האישום, וזאת במיוחד לנוכח חזקת החפות העומדת לי. בעוד מספר חודשים יתקיימו ממילא בחירות, ותינתן הזדמנות לתושבי העיר שבהם יבחרו ראש עיר לומר את דברם. נוכח הזמן הקצר עד הבחירות, לדעתי יש למנוע את הפגיעה שתיגרם לעיר".

חזקת החפות

מועצת העיר רמת-גן הודיעה לבג"ץ, באמצעות עו"ד אילן בומבך, כי אל מול השיקולים התומכים בהעברתו של בר מכהונתו כבר כעת, אף שמשפטו טרם הסתיים ובוודאי שפסק הדין שבו איננו חלוט - עומדים שיקולים נגדיים, התומכים בהמשך כהונתו של בר.

בין השיקולים להדחתו של בר כעת: העובדה שחזקת החפות של בר אינה מונעת דיון במועצה בשאלת הדחתו בהתאם לחוק הרשויות המקומיות; אמון הציבור גובר על חזקת החפות; העובדה שבית המשפט העליון ביטל לאחרונה תוכנית מתאר שנזכרת בכתב האישום נגד בר והחזיר את הדיון לוועדות התכנון; המשך כהונתו של בר ייצור שיתוק במוסדות העיר; טובת התושבים מכתיבה שראש העיר יהיה נקי מעיסוק בענייניו האישיים; ההצבעה בעד המשך כהונתו של בר נבעה משיקולים קואליציוניים; ועוד.

לעומת זאת, נטען, קיימים שיקולים כבדי משקל התומכים בהמשך כהונתו: למשל, העובדה שחוק הרשויות המקומיות מחייב את סיום כהונת ראש העיר רק לאחר שפסק הדין שבו הורשע בעבירה שיש עמה קלון, הופך חלוט; אין חשש שתפקודה של העירייה ייפגע, נוכח העובדה שבר התפטר מתפקידיו בוועדות התכנון; קיומן של הבחירות לרשויות המקומיות בעוד כחצי שנה יאפשר לציבור "לומר את דברו"; וכן כף הזכות העומדת לזכותו של בר, נוכח "ההישגים הרבים בעבור תושבי רמת-גן במשך 24 שנות כהונתו", ועברו הצבאי העשיר.

תחולת הלכת דרעי?

בר עצמו הודיע לבג"ץ, באמצעות עו"ד נבות תל-צור, כי בית המשפט מתבקש במקרה זה על-ידי העותרים "לחרוש תקדים משפטי על גבו של בר, ולהדיח אותו מתפקידו כראש עיר נבחר, בשל עצם הגשת כתב האישום נגדו".

"מפרוטוקול הדיון במועצת העיר עולה כי חברי המועצה שקלו בכובד-ראש ובצורה מעמיקה וממצה את כלל השיקולים הרלוונטיים", כתב ראש העיר לבג"ץ, "ולאחר מכן הגיעו להחלטה שלא להעביר את בר מכהונתו. לאור החשיבות שמייחס בית המשפט לקיומו של ההליך הדמוקרטי, בדרך של מתן תוקף להחלטות נבחרי הציבור, מן הראוי שבית המשפט ייתן את מלוא המשקל להכרעת הציבור, באמצעות נציגיו במועצת העיר, ויורה על דחיית העתירה".

בדיון בבג"ץ שיתקיים השבוע יתבקש הרכב השופטים להכריע גם אם לקבל את מרכז השלטון המקומי כצד להליך - נוכח ההשלכות הצפויות לפסק הדין בנוגע להחלה המשתמעת של הלכת דרעי ופנחסי על ראשי עיריות. דהיינו: האם קמה חובה להעבירם מכהונתם, מעבר למועד הקבוע בחוק, כאשר מתקבל נגדם פסק דין מרשיע וחלוט, אלא כבר כאשר מוגש נגדם כתב אישום לבית המשפט. (בג"ץ 5141/11).