לא כל קצין בסיירת יכול לנהל

יש אנשים שחושבים שניהול זה מקצוע. מנהל של מה? פרט שולי.

קבלו דיאלוג לדוגמה: "איזה תפקיד אתה מחפש?", "תפקיד ניהולי", "באיזה תחום?", "לא משנה", "מה לא משנה, מנהל הרי צריך להיות בעל מקצוע בתחום שהוא מנהל", "אהה (2-3 שניות שקט), אז מנהל אדמיניסטרטיבי". הגרסה היותר מוזרה הולכת ככה: "אהה, אז מנהל כללי". "אתה מתכוון מנכ"ל?", "את יודעת מה (חיוך גדול), גם זה אפשרי?!".

לצערי לא המצאתי את הדיאלוג השנון הזה, ניהלתי אותו יותר מידי פעמים עם יותר מידי אנשים. כולם אקדמאים שאוחזים בתואר אחד לפחות, בעלי ותק של 10 שנים ויותר, בני 35 וצפונה שמחפשים אתגר חדש, מרביתם מנהלים. הם משוכנעים שמנהל לא חייב לצמוח לתפקיד ניהולי בתוך תחום עיסוק ספציפי, שניהול זה מקצוע בפני עצמו, שהתחום לא חשוב.

רק תנו להם את ההזדמנות לתפקיד ניהולי מאתגר, והם כבר יוכיחו שהם טובים, לחלוטין לא מוטרדים מהיכולת שלהם לקבוע מטרות, לקבל החלטות, להוביל אנשי מקצוע, להשיג תוצאות, וכל זה בתחום שהם אינם מבינים בו דבר. "מה הבעיה אני לומד מהר!", כאילו ניהול תפעול בשטראוס-עלית, פיתוח עסקי באמדוקס, כספים בסלקום, או שירות באל-על זה לא כזה סיפור (אם יש לך יכולות ניהול כמובן).

פטנט רשום של המגזר הציבורי

תמצאו פה ושם גם כאלה שתופסים את המעבר לתפקיד ניהולי כסוג של הסבה מקצועית. עד היום הייתי כימאי, מעצב, מתכנת, עכשיו אני רוצה להיות מנהל. מנהל מעבדה? מנהל סטודיו? מנהל פיתוח? "מה פתאום. נמאס לי מהתחום הזה, רוצה משהו חדש".

המתכנת הזה לא אידיוט (בוגר הטכניון), ברור לו שהוא לא יכול להפוך פרסומאי ללא השכלה וניסיון רלוונטיים, אבל מנהל פרסום כן. כאן כבר יספיקו לו יכולות הניהול המולדות, אז מה אם אין לו מושג מה זה רייטינג, מדיה, קמפיין, קד"מ (שלא לדבר על מושגים טיפה יותר מורכבים כמו פילוח, מיתוג או בידול רחמנא לצלן), "בשביל זה יש כפיפים".

המנותקים לייט אצים ללמוד תואר שני במנהל עסקים- כאילו מדובר בתואר במשפטים, ראיית חשבון, רוקחות- בטוחים שאחרי התואר השוק יסתער עליהם עם תפקידי ניהול בשלל תחומים. שלא תבינו לא נכון, תואר במנהל עסקים זה יופי, אבל זה בשום אופן לא מקצוע. סך הכל תואר כללי המקנה ידע בתחומים השונים של העולם העסקי. ידע תיאורטי, לא ניסיון ניהולי.

אני לא יודעת בוודאות מאיפה צמחה התפיסה שמנהל הוא מנהל הוא מנהל, לא חשוב באיזה תחום, אבל אני חושדת שהיא נולדה במגזר הציבורי. ברחבי המגזר הזה מינוי אנשים לתפקידים שונים ללא רקע רלוונטי הוא דבר שבשגרה, במיוחד לתפקידי ניהול. אז מה הפלא שהתפיסה הזו זולגת לכל השוק? אם מגיש חדשות חביב, יפה תואר וחסר השכלה הופך בין לילה לשר אוצר, פלא שכל אחד חושב שהוא יכול לעשות כל תפקיד?

בדרך לתפקיד אלוף פיקוד דרום

אני עדין נתקלת בתפיסה המוטעית הזו בעבודה עם קצינים בכירים הפורשים מהצבא ומשתוקקים לתפקיד ניהולי במגזר העסקי. רובם מצפים לתפקיד מנכ"ל או מינימום סמנכ"ל בחברה גדולה, וכשזה לא קורה האכזבה בהתאם. התסכול שלהם לגמרי מובן.

בניגוד להנהלות רבות במגזר הציבורי, המשופעות בסמרטוטים של ממש, הקצונה הבכירה בצבא הם אנשים ראויים ומעלה (לפחות מהניסיון הצנוע שלי) שיכלו להוביל ארגונים מצליחים במגזר העסקי, אם רק היו צומחים בו. הם לא פחות טובים מכל מנהל ראוי אחר, רק מה לעשות שאין להם את הידע והניסיון הנדרש? זה בדיוק כמו שמנכ"ל אינטל כנראה לא ישמש אלוף פיקוד דרום הבא.

לעומת זאת, אין ספק שהתפקיד האניגמאטי העונה להגדרה 'מנהל אדמיניסטרטיבי' הוא ההמצאה של המגזר הציבורי. התפקיד המכובד והמתגמל הזה מאד נפוץ שם, בדיוק כמו שהוא נפוץ במגזר העסקי, רק שאצלנו קוראים לזה 'מזכירה'.