"האווירה בישראל דוחה השקעות; יש עוינות כלפי בעלי הון"

האם ענקית האשלג מקנדה פוטאש עושה שריר במסגרת המשא ומתן על רכישת כיל הישראלית? היום (ה') הודיעה החברה על ביטול עסקת המיזוג שתכננה עם כיל (כימיקלים לישראל) שבשליטת החברה לישראל של עידן עופר. בהודעה מיוחדת שפרסמה נאמר כי "הגענו למסקנה שאין זה הזמן להתמיד במימוש ההזדמנות הזו (לרכוש את השליטה על כיל, י"א וא"פ) ואנו נמקד את מאמצינו באפשרויות אחרות, להשארת ערך לבעלי המניות שלנו". על רקע ההודעה נפלה מניית כיל בבורסה.

עוד לפני כן החברה ציינה בהודעתה כי "מאז ומעולם נוהגת פוטאש לפעול על-פי אסטרטגיה ארוכת טווח בניהול החלטותיה העסקיות ובסבלנות רבה בדרך יישומן. גישה זו הובילה אותנו לאורך השנים להישגים פיננסיים מרשימים ואפשרה לנו ליצור ערך יציב ומתמשך לבעלי המניות שלנו, ללקוחותינו, לעובדינו, לשותפותינו העסקיות ולקהילות שבהן אנו פועלים".

פוטאש שלחה ביקורת מרומזת בהודעתה להתנהלות המדינה במו"מ: "במהלך החודשים האחרונים החברה בחנה את אפשרות הגדלת אחזקותיה בחברת כיל. לצד העובדה שאנו ממשיכים להאמין שמהלך שכזה יעניק תועלת עצומה לכל בעלי העניין, הן בשתי החברות והן למדינת ישראל, חייבת להתקיים פתיחות להשקעות זרות וביטחון בכללים שעל פיהם מבוצעת השקעה שכזו".

גורם שמעורה במהלכי פוטאש בישראל אמר כי באחרונה התרשמה הענקית מקנדה כי האווירה הפוליטית והציבורית בישראל לא מאפשרת התקדמות ממשית לקראת עסקה. הוא הגדיר את האווירה הזו כ"אווירה שדוחה השקעות זרות, שמתלווה לה גם הממד של עוינות מופגנת כלפי בעלי הון ובייחוד אלה שמשיאים את רווחיהם ממשאבי טבע".

ההודעה מכוונת למשרד רה"מ

חרף הניסיון לשוות להודעה של פוטאש נופך דרמטי ומטלטל, בין השורות ניכר כי הוויתור שלה על העסקה אינו מוחלט, וכי עדיין קיימת אפשרות לעסקה שכזו בעתיד. לפי הערכות, ההודעה מכוונת בעיקר אל משרד ראש הממשלה בירושלים, בניסיון להפעיל לחץ ולהעביר מסר שיש לפוטאש אפשרויות נוספות מלבד רכישת כיל.

כיל הגיבה בצהריים להודעה ומסרה: "שותפות בינלאומית עם שחקנים משמעותיים כמו חברת פוטאש הקנדית היא אלטרנטיבה ראויה, אבל בהחלט אינה האלטרנטיבה היחידה עבור צמיחתה של כיל. אף גורם לא פנה אל כיל בהצעה למיזוג וכיל לא הייתה מעורבת בדיונים כלשהם בנדון. כיל היא חברה חזקה ואיתנה, בעלת עתיד מבטיח בכל תחומי הפעילות שלה, כולל דשנים. בתחום האשלג, כיל היא חברה בגודל בינוני, עם עלות ייצור נמוכה ובשום אופן אינה תלויה באף גורם אחר. שלושת מקורות האשלג שלנו, בישראל ובאירופה, הם בעלי כושר תחרות בינ"ל ובעלי פוטנציאל צמיחה גבוה".

בוועד העובדים במפעלי ים המלח שמקבוצת כיל שמחו על ההודעה, שכן הוועד התנגד לעסקה. יו"ר הוועד ארמונד לנקרי שמע מ"גלובס" לראשונה על ההחלטה של פוטאש והגיב בהתרגשות: "ההודעה הזאת משמחת אותי מאוד ואת כל עובדי כיל. זה מפתיע ואני מתרגש מאוד. לאורך כל חמשת החודשים האחרונים נאבקנו כולנו נגד עסקת המיזוג של כיל עם פוטאש, שכן אם היא הייתה מתקיימת - היו לה השפעות מרחיקות לכת על המפעלים בדרום. אני שמח מאוד שכיל נשארת בידיים ישראליות ולא בידיים זרות. עכשיו אלפי עובדי כיל בכל רחבי הנגב יכולים להיות רגועים ותהיה להם שבת שמחה. כולנו מחויבים לכיל, להצלחתה ולשגשוגה. אנחנו נמשיך לתת את כל מרצנו למען כל שהחברה תשיא רווחים עוד שנים רבות - לגדול, להתפתח ולייצר עוד מקומות עבודה בנגב, כפי שהיה עד עכשיו".

מגעים מול הממשלה

זה חודשים ארוכים בוחנים בענקית הדשנים הקנדית פוטאש אפשרות לרכוש את כיל. לפוטאש יש כיום כבר כ-14% בכיל, והחברה רצתה להשתלט עליה בעסקת חילופי מניות בשווי של מעל ל-20 מיליארד דולר. נציגי החברה אף נפגשו עם בנימין נתניהו, ראש הממשלה, במטרה לקדם הסכמה של מכירה זו מצד הממשלה המחזיקה במניית זהב בכיל, המקנה לה רוב אוטומטי של 50% מזכויות ההצבעה בחברה. נתניהו לא הביע התנגדות לעסקה, אבל האווירה הציבורית הקשתה על קידומה. כמו כן באחרונה הודיע שר האוצר יאיר לפיד כי הוא מתנגד לעסקה והקים ועדה לבחינת האינטרסים של המדינה במשאבי הטבע שלה.

המאמצים של פוטאש לקידום העסקה התמקדו בחודשים האחרונים בממשלה - שכל מהלך להשתלט עליה כרוך באישורה. לפחות כלפי חוץ, ראשי כיל הבהירו כי הם לא מהווים צד במהלכים של פוטאש - שכן באין אישור מצד המדינה, אין טעם לדון על עסקה.

גם בממשלת ישראל ניסו לשמור את הדיבורים על עסקה אפשרית על אש קטנה ואף טענו כי לא מתקיים משא ומתן עם החברה. הטענות האלה עוררו תמיהה וחשדנות, בייחוד על רקע מהלכים שנעשו במקביל בפוטאש: עוד ממשלת ישראל טוענת כי לא מתקיים מו"מ - פוטאש הצהירה כי יש בכוונתה להגיש הצעה משופרת לממשלת ישראל, מהלך שבעצם התקיימותו יש בו כדי להעיד על מגעים שכבר נעשו בעבר.

בוועד העובדים של החברה לא המתינו, וכבר הקימו מטה מאבק משותף ששם לו מטרה לסכל בכל מחיר את המיזוג האפשרי עם פוטאש. בהליך מקביל, גם ראשי רשויות מקומיות בנגב הצטרפו למאבק. אלה טענו כי אסור למדינת ישראל למכור את מחצבי הטבע שלה לגורמים זרים; שמכירת כיל לפוטאש תערער את הצמיחה העתידית של התעשייה בנגב; שכיל בידיים זרות תבסס את השקעותיה בירדן - בעיקר בשל כוח אדם זול יותר מזה שבישראל.

ההתנגדות הנרקמת של העובדים, כמו גם הצהרת שר האוצר והאווירה הציבורית, הביאו ככל הנראה את פוטאש להודיע על ביטול העסקה, אך ככל הנראה זו אינה המילה האחרונה בנושא.

שוק האשלג הולך לקראת קונסולידציה

מה דחף את פוטאש להשקיע מאמצים ברכישת חברת הדשנים הישראלית? התשובה לכך טמונה בריכוזיות שוק האשלג העולמי. כיל נחשבת לשחקנית השישית בגודלה בעולם בשוק זה. שתי השחקניות המרכזיות בו הן פוטאש קנדה ואורלקלי הרוסית. שוק זה הולך למגמה של קונסולידציה, ולכן במטרה להגדיל את כוחה בשוק, בחנה פוטאש את רכישת כיל, שהייתה מהווה עבורה דריסת רגל משמעותית באסיה.

זאת ועוד, בשנים האחרונות חלה חדירה של חברות המתמחות בכרייה לעבר תעשיית כריית הדשנים, כך למשל חברות כרייה ענק כמו BHP ו-Vale עוסקות כבר כיום בפיתוח אתרי כריית אשלג, כמו למשל בעיר ססקצ'ואן שבקנדה. מדובר בחברות עתירות ידע ובעלות כיסים עמוקים שעשויות בתוך מספר שנים בודדות להפיק טונות רבות של אשלג ובהתמדה לנגוס בשוק של השחקניות המובילות כיום.

לאור זאת, פועלות כבר כיום יצרניות האשלג לחיזוק מעמדן. כך למשל רכשה לפני כשלוש שנים אורלקלי (יצרנית האשלג השנייה בגודלה בעולם) את השליטה בחברת סילבנייט, ולפי הדיווחים בחנה מיזוג עם חברת בלארוסקאלי, יצרנית האשלג השלישית בגודלה בעולם.

כ-150 מבין עובדי רותם אמפרט שמקבוצת כיל (כימיקלים לישראל) הפגינו היום (ה') מול משרד הבריאות בירושלים במחאה על התנגדות שרת הבריאות, יעל גרמן, להקים מכרה פוספטים בשדה בריר שליד ערד. ההחלטה לקיים את ההפגנה התקבלה אתמול אחר הצהריים, בעקבות הצהרתה בכנסת של גרמן, במענה לשאילתה של ח"כ דב חנין על עמדתה לגבי כריית פוספטים בשדה בריר. גרמן הבהירה כי "העבודה בשדה בריר אינה בריאה ואינה רצויה". ברותם אמפרט ובכיל טענו כי גרמן הביעה את עמדתה בלי שנחשפה למלוא הנתונים והמידע שקשורים לתוכנית הכרייה בשדה בריר.

רותם אמפרט עתידה למצות את פעילותה בכריית הפוספט במישור רותם בעוד כעשור. היא מעסיקה כ-1,250 עובדים, ולטענת החברה, עוד כ-8,000 איש ברחבי הנגב מתפרנסים מפעילותה באופן עקיף. בחברה אמרו כי אם לא תותר פעילות לכריית פוספטים בשדה בריר, תעשיית הפוספט בארץ תגווע בעוד עשר שנים ואלפי עובדיה יפוטרו. העובדים שהגיעו להפגנה היום בירושלים נשאו שלטים בנוסח "בן גוריון בנה - גרמן מפרקת"; "פוספט הוא לחם" ו"שדה בריר הוא החמצן שלנו".

"לחיות בלי מכרות"

בהתנגדותה להקמת המכרה בשדה בריר, גרמן מתיישרת עם חוות דעת שחיברו בעבר רשם הסרטן לשעבר במשרד הבריאות, הד"ר מיכה ברחנא, ומומחה לבריאות הציבור, הד"ר יהונתן דובנוב. במסגרת חוות הדעת, המומחים הזהירו מהשפעת הכרייה על בריאותם של תושבי ערד והפזורה הבדואית באזור וזאת בשל אבק רב שיישא חלקיקים רעילים ובהם חומרים רדיואקטיביים. השניים קבעו כי פעילות זו עשויה להעלות את היקף התחלואה והתמותה בעקבות מחלות ריאה וסרטן. בכיל וברותם אמפרט דורשים הקמת פיילוט שיבחן את ההשפעה הסביבתית של כרייה במקום בנקודה מרוחקת מערד - כהליך מקדים לפני קבלת החלטה סופית במשרד הבריאות בנוגע להשלכות של פעילות זו. מינהל התכנון שבמשרד הפנים תומך בפעילות כרייה ניסיונות ובדיוניו האחרונים אף קבע כי ייעזר ביועצים חיצוניים שילוו את הפיילוט.

תושבים בערד שהקימו את עמותת "רוצים לחיות בלי מכרות" במסגרת מאבקם בתוכנית, טוענים כי במהלך של מינהל התכנון לשכור יועצים חיצוניים יש כדי להדיר את אנשי משרד הבריאות מתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לעתידו של שדה בריר. ראשי העמותה מסרו בהתייחס להחלטה של גרמן כי "במהלך הקידום הבוטה של האינטרסים העסקיים שלהן, רותם אמפרט וכיל מתכחשות לתפקידו של משרד הבריאות כרגולטור שאחראי על טובת הציבור ובריאותו, בעוד שהמחויבות של כיל נתונה רק לבעלי המניות שלה ולבעלי השליטה בה. ההודעה של שרת הבריאות התקבלה בעקבות 3 חוות דעת של מומחים בכירים לבריאות הציבור, וכולן מצביעות על כך שפתיחת מכרה תסכן את בריאותם ואת חייהם של התושבים באזור בקעת ערד. את תוצאות פתיחת המכרה אנחנו נראה רק בטווח הבינוני והארוך, בדמות עלייה בתחלואה בסרטן, במחלות ריאה ובמחלות לב".

"לא זוהתה תחלואה חריגה"

גם הארגון הסביבתי "אדם טבע ודין" מתנגד נחרצות לתוכנית הכרייה במקום, כמו לכרייה הניסיונית שאותה הוא רואה כדריסת רגל של רותם אמפרט בשדה בריר, "בדלת האחורית".

בכירים בכיל טענו כי רותם אמפרט צברה ניסיון של 60 שנות כריית פוספט בנגב וכי עד לא זוהתה בקרב עובדיה תחלואה חריגה במחלות ריאה או סרטן - ביחס לממוצע בכל מקום אחר בארץ. לדברי הבכירים, "הדבר מוכיח שהקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר לא מהווה סכנה לבריאות הציבור ובטח ובטח שלא במרחק של 8 ק"מ בקו אווירי מערד", אמר ל"גלובס" אחד מבכירי החברה. "אנחנו מקווים שהמערכת הפוליטית תתעשת ותקרא את המסמכים הרלוונטיים ותאשר לנו לקיים לפחות את הפיילוט המתבקש במקום מרוחק מערד", אמר הגורם הבכיר.

בכיל וברותם מתעקשים לטעון כי אין חלופת כרייה אחרת לפוספטים מלבד שדה בריר, שם מצוי הפוספט בעומק של כ-20 מטר. בכירים בקבוצת כיל שבו וטענו גם אתמול כי "אין אחרת משדה בריר - ועל פעילות הכרייה בו תקום או תיפול תעשיית הפוספט הישראלית". מתנגדי התוכנית טוענים מנגד כי ברחבי הנגב עוד מרבצים רבים של פוספט - כפי שעולה מסקר מקיף שעשו ב-2004 מומחי המכון הגיאולוגי. מהסקר, שבחן עבור משרד התשתיות הלאומיות את פוטנציאל חומרי הגלם המינרליים לתעשייה ולהפקת אנרגיה, עולה כי בשולי הערבה הצפונית והמרכזית זוהו 7 שדות פוספט; בנגב המרכזי והדרומי זוהו 3 ובנגב הצפוני זוהו לא פחות מ-36 שדות פוספט.

גורמים בכיל הבהירו כי בשדות אלה אין יכולת ממשית לבצע כרייה של פוספט בשל מגבלות כמו פגיעה בערכי טבע ונוף; הימצאותם בשטחי אש שסגורים ממילא על ידי צה"ל ומערכת הביטחון; וקרבה רבה לאזורים מיושבים או חשש מפגיעה בעתיקות ובערכים ארכיאולוגיים. בכיל גם דחו טענה שמעלים מתנגדי הכרייה בשדה בריר ולפיה הקבוצה מעדיפה לכרות ליד ערד משיקולים של קרבה למתקניה ובניסיון לחסוך בעלויות שינוע. בכיר בקבוצה טען כי "זו אמירה מופרכת, כי בעבר כרינו פוספט גם בצין, באורון ובחצבה והמרחק לא מהווה שיקול".