1. אם לא תהיה התפתחות דרמטית, ההסתדרות בראשות עופר עיני תכריז עד אמצע השבוע על סכסוך עבודה במשק, שיאפשר לה לפתוח בשביתה כללית בתוך שבועיים מיום ההכרזה. זאת, על רקע הגזירות המתוכננות במסגרת התקציב. אנשי הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי שוקדים על ניסוח העילות לסכסוך, כפי שיוגשו כמקובל לממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה (תמ"ת), ואולם בעיקר על הטיעונים והנימוקים שיידרשו לספק במקרה של פנייה מצד המדינה וארגוני המעסיקים לבית הדין הארצי לעבודה.
בהסתדרות סבורים כי במשרד האוצר כבר מזמן לא מסתפקים בצמצום הגירעון, אלא פועלים לפגיעה ממשית בעבודה המאורגנת. כך, בסוף השבוע פורסמו דיווחים שונים בדבר כוונת האוצר לאסור על זכות השביתה בנמלי הים, בנתב"ג ובחברת החשמל, ולקבוע כחלופה חובת בוררות. אבל בה בעת שהדיווחים האלה מתקבלים אולי באהדה מסוימת בציבור, הרי שדיווחים אחרים מייחסים לאוצר כוונה להגביל גם את האפשרות להקמת ועד עובדים - מהלך הרבה יותר שנוי במחלוקת, שנתפס כהכרזת מלחמה על העובדים, ולא רק על ההסתדרות.
על-פי אותה כוונה, אם אכן נכונה, כדי שוועד עובדים חדש יוכר על-פי דין, מחצית מן העובדים במקום העבודה חייבים לחתום על טופס הצטרפות לארגון עובדים. כיום, לעומת זאת, מספיק ששליש מהעובדים יצטרפו לארגון; זאת מתוך הנחה (מבוססת), שרבים מהעובדים שאינם חותמים על טופס הצטרפות נמנעים בשל הפחד שמלווה את מהלך ההתאגדות. אם העיקרון המוצע היה מיושם כיום, ספק רב אם העובדים של פלאפון ורבבות עובדים אחרים היו מצליחים להתאגד - רובם ככולם נמנים עם מעמד הביניים, ובוודאי על "האדם העובד" ששר האוצר, יאיר לפיד, מרבה לדבר עליו.
2. על-פי הערכות, לפחות במקרה של הגבלת האפשרות להקים ועד מדובר ב"עז" שהאוצר עשוי להכניס לחוק ההסדרים כדי לחזק את השוט מול ההסתדרות באותם נושאים שעומדים זה מכבר על סדר היום: מיסוי קרנות ההשתלמות של כלל העובדים במשק בעלות 2.5 מיליארד שקל וקיצוץ של כ-2 מיליארד שקל לפחות משכר עובדי המגזר הציבורי. נראה כי עיני מוכן למנגנון שלפיו הפעימה האחרונה בהסכם השכר במגזר הציבורי, תוספת 1% ששווה כמיליארד שקל, תידחה לתחילת 2015 - זאת רק בתנאי שהעובדים ישופו בעתיד על השנתיים שבהן השכר קפא.
בד בבד, ייתכן כי עיני יסכים גם להפחתה בדמי ההבראה במגזר הציבורי. על קרנות ההשתלמות הוא מתעקש לא לוותר. זה לא קו אדום, הוא נוהג לומר, זה קו בורדו. כעיקרון, עיני עדיין סבור כי אין זה מידתי לפגוע בעובדי המגזר הציבורי פעמיים: גם באמצעות העלאת מס הכנסה, העלאת מע"מ וקיצוץ בקצבאות כמו שצפויים לספוג כלל העובדים, וגם קיצוץ נוסף בשכרם אף שהוא נמוך יותר מהממוצע במגזר הפרטי.
עם זאת, עיני צפוי להסכים כאמור לפגיעה מסוימת, אך זאת במסגרת של עסקת חבילה, שבה יובטחו לו הישגים מסוימים - למשל בסוגיית הבטחת כספי החוסכים בשוק ההון. ייתכן כי עיני ידרוש הקמה של ועדה לבחינת החזרת המנגנון ששמר על כספי הפנסיה באמצעות הנפקת אג"ח מיועדות בריבית קבועה.
הבעיה היא, לפחות בצד של העובדים, שזה מתחיל להיראות יותר מעוד עזים. אולי, אם תרצו, זו הפוליטיקה החדשה. לפיד מרגיש שמה שהוא לא יעשה או לפחות יתניע ב-100 הימים הראשונים - הוא לא יצליח לעשות בכלל. לכן הוא מתעקש להכריז ולהוביל רפורמות עוד לפני העברת התקציב, גם אם המשמעות היא עימות חזיתי מול ההסתדרות.
להיפך: ניתוח הדברים מלמד כי ייתכן שלפיד מבקש למצות את העימות הזה עכשיו, במקום לקבל טפטוף של עימותים וסכסוכי עבודה. לכן הוא התעקש כבר בשבוע שעבר על הסכם שמיים פתוחים, ולכן הוא מתעקש עכשיו על נמלי הים ואולי גם על הגבלת זכות השביתה. גם זו סוג של עסקת חבילה. השמיים כבר פתוחים, אז שיהיה הכול כלול.
3. בסביבתו של עיני יש שלל נימוקים להתנהגות של שר האוצר. הם מדברים על זה שהפקידים מוליכים אותו שולל, על כך שראש הממשלה נתניהו עושה עליו סיבוב, ויאיר שלנו המסכן נופל בפח. אלא שזו דרך נוחה למדי להסתכל על הדברים. לפחות על פניו, נראה שלפיד יודע טוב מאוד מה הוא עושה. הוא ידע הרי להודיע בפומבי שלא יפגע בסטודנטים ובנקודת המס של אמהות עובדות. איפה שזה פופולרי, ללפיד אין שום בעיה לעשות זובור לפקידים שלו. לא נעים להגיד, אבל נראה שאת הזובור לעופר עיני לפיד עושה בהכרה מלאה.
גזירות האוצר
לוח זמנים לאישור התקציב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
