מנכ"ל פימקו: "יש חשש אמיתי לבועה, אנחנו במצב של 50:50"

"אנחנו חיים בעולם שבו הצמיחה כולה נתמכת בבנק הפדרלי והשווקים נתמכים מאוד מאוד בבנק הפדרלי. כולנו תלויים בזה וזו מציאות קשה שלא ניתן יהיה לשמר למשך זמן רב", כך הגדיר היום את מצבה של הכלכלה העולמית מוחמד אל-עריאן, המנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי של קרן פימקו הנחשב לאחד הכלכלנים הבכירים בעולם.

במושב הפתיחה של הכנס הגלובלי של מכון מילקן, הנחשב לאחד הכנסים החשובים בעולם המתקיים השבוע בלוס אנג'לס, העריך אל-עריאן כי "יש כבר חשש אמיתי לבועה כשאנחנו רואים חוסר התאמה ברור בין ערך ממשי של נכסים לבין המחיר וחלוקת לא נכונה של המשאבים". הוא הוסיף וטען: "אנחנו מסתכלים על סיכוי של 50:50 לגבי היכולת שלנו להציל את השווקים ולהשתלט בעזרת רגולציה על המגמה הזו - וחוסר הוודאות הזה מטריד רבים".

לצד אל-עריאן במושב הפתיחה של הכנס שעסק בשווקים גלובליים בעיתות משתנות, דיברה גם סגנית הנשיא של הבנק העולמי המתפקדת גם כגזברית והמנהלת הפיננסית של הבנק - מדלן אנטונצ'יק שמחתה על מה שהיא הגדירה "רגולציה לא החלטית ומשתנית כל הזמן" בכל רחבי העולם בהתמודדות עם האתגרים בתחומי התעסוקה והחינוך ועם התנודתיות הגבוהה בשווקים. "בנקים בכל העולם מחזיקים היום נכסים בשיעור יוצא דופן ביחס לתל"ג במדינותיהם - 30 אחוזים ביפן, 25 אחוזים בבריטניה. אבל המדאיג אפילו יותר הוא שיעורי המינוף המבהילים וההשלכות על האינדיקטורים הכלכליים".

נשיא קבוצת CME, טרי דאפי, טען בתגובה שחוסר ההחלטיות ברגולציה הוא בעיקר כי "הרגולציה יודעת איך להיכנס - אך לא חושבת איך לצאת". לדבריו, "אנחנו עוטים על עצמנו רגולציה עד כדי הכחדה; לפני שנכנסים עמוק יותר צריכים לגבש תכנית מסודרת וברורה ליציאה". אל אריאן ל"פימקו" טען, מצידו, כי התקווה הגדולה היא ש'היד הנעלמה של הבנק הפדרלי תהפוך להיות היד הנעלמה של השווקים בעצמם - אך השאלה היא מתי וכיצד".

"הכלכלה והצמיחה הם כמו גלים והדרך שבה אנשים בוחרים להתערב היא כמו התהליך של גלישת גלים: צריך לזהות את הגדל, לרכב עליו, להבין מה מניע אותו ולדעת איך הוא יישבר כדי לצאת בזמן ולמצוא גל אחר; יש לאנשים כל מיני גישות - יש כאלה שחושבים הגל הזה הוא גל כל כך מלאכותי שאי אפשר לחזות אותו ולכן הרבה בוחרים לא לעלות עליו מחשש שהוא יתנפץ במפתיע - ויש כאלה שמאמינים שהוא גל נצחי שלא ייגמר. המציאות היא איפשהו באמצע", התבדח אל-עריאן.

בכל הנוגע ליציאת הבנק הפדרלי מהשווקים אמר מנכ"ל פימקו: "הפד ייצא בשני תנאים - וחשוב להבין את זה. או שהם ייצאו כי הם מצליחים או שהם ייצאו כי הם לא אפקטיביים. אלה שתי נסיבות מאוד שונות ליציאה. הפד לא כאן כי הוא רוצה להיות אלא כי הוא חש שהוא מוכרח להיות - בעיקר כי המערכת הפוליטית, בארה"ב ואפילו יותר מזה באירופה, מוצאת שקשה לה מאוד להגיב באופן עצמאי למציאות החדשה: מציאות שבה הבטחנו יותר מדי לחברה, התחייבנו למשהו שאנחנו לא יכולים לספק. הסיבה השנייה היא ההבנה שאנחנו מתמודדים עם אבטלה גואה ועם שינויים כלכליים שמתקיימים בקצב מהיר ומסחרר בהרבה מבעבר".

"התערבות אגרסיבית חסרת תקדים או איחוד אירופי מצומק"

מקום מרכזי בדיון על עתיד הכלכלה תפסה, שלא במפתיע, הסוגיה האירופית - גם לגביה נחלקו הדוברים בפאנל. סגנית נשיא הבנק העולמי בחרה דווקא להציג תפיסה אופטימית באשר לעתיד האיחוד במתכונתו הנוכחית: "אני חושבת שאנחנו כאמריקנים לא הערכנו את המצב הפוליטי באירופה נכון, ואת החשש הפוליטי שלהם ממלחמה. יש משהו באיחוד האירופי שממש חושש ממלחמה, שעדיין זוכר את מה שיצרו המלחמות הקודמות, וזה יוצר את המחויבות האדירה שלהם לאיחוד. אני תמיד הייתי ספקנית - אבל אני לאט לאט מתחילה לחשוב שזה יכול לעבוד. תחשבו כמה זמן לקח לנו כארצות הברית להיות מדינה אחת מתפקדת. אף אחד לא רוצה היום להיות השחקן ששובר את האחדות באירופה ומסכן את היציבות ביבשת, הנסיבות הפוליטיות האלה מחזיקות אותם ביחד ותראו כמה הם הצליחו להשיג עד עכשיו. יש להם אתגרים אדירים אבל גם מחוייבות אדירה".

אל-עריאן, מצידו, טוען כי אירופה מגיעה כעת לצומת דרכים קריטי בו נדרשת החלטה הכרחית ללא יכולת לבחור בדרך ביניים: "אנחנו רואים שמצד אחד מסתכלים על השווקים וזה נראה שאירופה נרגעה והשווקים חוזרים למצב נורמלי, ומצד שני מסתכלים על נתונים כמו האבטלה בספרד - והאינדיקטורים מבהילים. מצד אחד יציבות פיננסית, מצד שני כלכלה שלא מתפקדת באופן שבו היא צריכה. זה מראה שמדובר בלככלה שנאחזת בבנק מרכזי וזה אומר שיש שני תרחישים: או שהכלכלות היציבות יסכימו, באופן פוליטי, לתמוך באופן החלטי ואגרסיבי בכלכלות המקרטעות וזו תהיה דרך יקרה שאי אפשר יהיה לעצור ולפקפק בה כל יום, אלא תידרש פעילות מתמשכת וחזקה. אופציה שניה היא איחוד אירופי קטן יותר", לדבריו.

פאנל הכלכלנים הבכירים הסכים כי דרושה הסכמה "חד משמעית" לפחות בין ארבע המעצמות הבכירות של אירופה בכדי ליצוא תיאום ומחוייבות שיסייעו בפיתרון המשבר ביבשת.

"גם באירופה וגם כאן בארה"ב - ההבנה צריכה להיות שצריך להתאים את הציפיות של הציבור למציאות הכלכלית", טענה בכירת הבנק העולמי. "כל פוליטיקאי שנבחר רוצה לשנות את המצב ולהיות מושיע, וכתוצאה מזה יש לנו מדיניות שהיא לא מתמשכת ולא יציבה. צריך לקבל החלטות ולבצע רפורמה פיסקלית, רפורמה בתעסוקה - ובעיקר לשאוף לתיאום לא רק בתוך ארה"ב אלא בתוך כל הכלכלה העולמית".

אל-עריאן מצידו, סיכם וטען כי המפתח להשגת צמיחה ומניעת משבר נוסף הוא יישום של החדשנות בענפים המסורתיים יותר ובסקטורים שאינם נהנים מפירות החדשנות. "לא נכון לומר שאמריקה היא כבר לא ארץ של אפשרויות ושהעולם הוא מסוכן; כשאתה מדבר על כלכלנים בחברות אנרגיה או אנליסטים בחברות דיגיטליזציה- הם לא יכולים להאמין כמה אפשרויות נפרסות בפניהם. הבעיה היא שמדובר בסקטורים מסויימים. אנחנו צריכים לוודא שהסקטורים האלה משפיעים על הסקטורים האחרים שלא צומחים ומתחדשים ולא להיפך".

"מעל הכל", סיכם מנכ"ל פימקו, "צריך להפוך את הדרך שבה אנחנו מתייחסים לפיתרון משברים כלכליים - לא צריך לחשוב כל פעם על הצעד הבא ואז להסביר אותו לציבור אלא ליצור הסכמה, ואפשר לעשות את זה, על היעדים לחמש שנים הבאות - ולבנות את התכנית אחורה. לשאול את עצמנו מה הדברים המרכזיים שאנחנו צריכים לעשות עכשיו כדי להגיע למקום שבו אנחנו רוצים להיות עוד 5 שנים".